תארו לעצמכם: אישה בשנות ה- 80 לחייה, שופטת בבית המשפט העליון של ארה"ב, הופכת לאייקון נערץ של תרבות פופולרית. היא זוכה לכינוי פופולרי R.G.B, הנושא את ראשי התיבות של שמה, שני סרטים הופקו על סיפור חייה, דמותה מככבת במערכונים של "סאטרדיי נייט לייב". דיוקנה כאישה נמוכת קומה, עוטה את גלימת המשפט, מודפסת על חולצות, כוסות, מחברות ועוד, ביוגרפיה בלתי שגרתית נכתבת על חייה ופמיניסטיות צעירות חולמות להיות כמותה. פסיקותיה כשופטת מקנות לה מעמד ציבורי מוערך בקרב רבים.
האישה היא רות ביידר גינסבורג ז"ל, (1933-2020) שמונתה על ידי ביל קלינטון בשנת 1993, לשופטת בבית המשפט העליון האמריקאי. מינויה של רות גינסבורג היה בלתי שגרתי, שכן לפניה מונתה רק שופטת עליון אחת ובית המשפט העליון היה מבצרם של גברים.
זו לא הייתה הפעם הראשונה בה פרצה דרך. כשסיימה בהצטיינות את לימודיה לתואר ראשון במשפטים ב 1959 באוניברסיטת קולומביה, היא התקשתה למצוא עבודה. "אף משרד עורכי דין בכל העיר ניו יורק לא העסיק אותי, נפסלתי בגלל שלושה נימוקים: הייתי יהודייה, אשה ואמא" אמרה בראיון שנערך עימה. בזכות עקשנותה והישגיה המשפטיים הצליחה המשפטנית הצעירה למצוא עבודה כעוזרת משפטית לשופט בית משפט מחוזי בניו יורק.
ביידר גינסבורג פרצה את תקרת הזכוכית בכל הנוגע לקידומה המקצועי כמשפטנית, אך לא פחות מכך הישגיה המשפטיים היו פורצי דרך. היא תמכה בנישואים חד מיניים, נאבקה בביטול חקיקה המפלה נשים, בזכות להפלות ובזכויות מיעוטים. בכל מקרה בו זיהתה אפליה מגדרית הסבירה לבית המשפט כי זו אינה תופעת טבע, אלא תופעה חברתית אותה ניתן לתקן.
היא התנגדה לאפליה מגדרית כלפי גברים וכלפי נשים. לדוגמה, היא נאבקה לקבלת נשים למכללה צבאית בוירג'יניה, מקום שקיבל לשירותיו עד אז רק גברים. ובמקרה של גבר שאישתו מתה בלידת בנם ודרש לקבל זכויות ביטוח לאומי, טענה כי אין להיצמד ללשון החוק המגדירה "הטבות לאם", וכי זכותו של האב לקבל את ההטבות עבור ילדו.
כשקיבלה פרס מפעל חיים בארץ ב 2018 אמרה רות גינסבורג כי היא: "שופטת שנולדה, גדלה וגאה בהיותה יהודייה", לדבריה:
הדרישה לצדק, לשלום ולהשכלה נמשכת לאורך ההיסטוריה היהודית והמסורת היהודית.
בפתח לשכתה בבית המשפט העליון תלויה מזוזה שבה נכתב בעברית הפסוק : "צדק צדק תרדוף".
"הרעיון של תיקון עולם – איחוי הקרעים בחברה וניסיון להקל במעט על אנשים שהיה להם פחות מזל – הוא בהחלט חלק מהמורשת היהודית שלי".
רות ביידר גינסבורג נפטרה ממחלה בספטמבר 2020, כשתרומתה לקידום זכויות אדם וערכים חברתיים, נותרה מוטבעת בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובחברה האמריקאית.
צפו בסרטון של תאגיד "כאן" על השופטת רות ביידר גינסבורג.
בסרטון היא מתארת אמירה שלה לשופטי בית המשפט העליון: "חשבו איך הייתם רוצים שהעולם יהיה בשביל הבנות והנכדות שלכם".
השופטת רות ביידר גינסבורג הפכה לאייקון תרבותי. יש אפילו בובות וגרביים עם הדפסים שלה. מה לדעתכם עשוי לגרום לכך ששופטת תהפוך לאייקון תרבותי? על מה זה מעיד?
עוד על רות ביידר גינסבורג באתר מכון הרטמן:
