תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

הציונות הדתית מאבדת את מצביעיה – קריאת התעוררות

 נבחרי הציבור בציונות הדתית מכנים את מצביעיהם המוחים נגד אי השוויון בנטל: "אידיוטים שימושיים של השמאל".  אבל כדאי שלא יזלזלו במי שמתבונן בקרבות, בבתי החולים ובבתי הקברות, ולא מתכוון עוד לוותר
צילום: יוסי זמיר
צילום: יוסי זמיר
ד"ר ביטי רואי היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. היא חוקרת קבלה וחסידות ומרצה בתוכנית לתואר שני במכון שכטר. רואי מלמדת בתוכנית "רבנות ישראלית", לימדה בתוכניות "בארי", בית המדרש "חזון" ושימשה עשור כיועצת אקדמית לתוכניות צפון אמריקה. בעבר לימדה רואי בתוכנית להסמכת רבנים בניו יורק (YCT), הרצתה ב-Yeshiva University NY ושימשה מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובמרכז אליישר באוניברסיטת בן גוריון. ספרה של רואי "אהבת השכינה –

רחל גולדברג, אלמנתו של הרב אבי גולדברג הי"ד, רב ומחנך נערץ מביה"ס המלפרב בירושלים, יצאה במהלך השבעה בזעקה ובקריאה לחרדים להתגייס ולהיות חלק מ"מלחמת המצוה", "גם בהכנות לשבת", אמרה, "לא ניתן לצפות שכולם יעזרו להכין את השבת ומישהו ישב בצד ויקבל על זה מתנה". ללי דרעי, אימו של החייל סעדיה דרעי הי"ד, נזעקה כששמעה שבנה נהרג בג'בליה מפגיעת טיל במקום בו צה"ל כבר שהה בתחילת המלחמה. לשאלתה למה החיילים שבו לשם היא ענתה שפשוט היו חסרים חיילים. הרב תמיר גרנות, רב ישיבת אורות שאול, ששכל את בנו אמיתי צבי גרנות הי"ד, פרסם סרטון המופנה לבחורי ישיבה חרדים (הסרטון הופץ גם בשמע בלבד, עבור חרדים שאינם מחזיקים בטלפון חכם).

בסרטון מצטט הרב גרנות מבחר מקורות, מהרמב"ם עד החזון איש, ובשפה למדנית ישיבתית מתריע מפני אי הגיוס של החברה החרדית. הוא טוען כי אף תלמידי החכמים יודעים בסתר ליבם שההשתמטות משירות בשם הדת היא שקר, ושלשקר אין רגליים. בסרטון מתאר הרב גרנות את המצב בציבור הציוני-דתי (למי שאינם מבינים לבד לצער הלב): הישיבה בראשה הוא עומד ריקה עכשיו מלומדים כי הם נלחמים; רבנים וראשי ישיבות מתגייסים אף הם; אלפי בני ישיבות פצועים מאושפזים בבתי החולים; מהחג עד עכשיו נהרגו יותר מעשרים לוחמי מילואים שהשאירו עשרות יתומים, כי לא היו חיילים סדירים שיחליפו אותם. עוד מוכיח הרב את בני הישיבות החרדיות, כי אין הם שומעים את בכיים של האלמנות והיתומים, בניגוד למה שמצווה התורה פעמים רבות. הוא קורא לבני הישיבות לא להמתין לרבניהם ומנהיגיהם אלא לבצע את השינוי מלמטה, שכן לפעמים דווקא "עיני העדה", כהו מלראות את האמת. את הסרטון פרסם הרב גרנות בזמן החזרה של בני הישיבות ללימודים בזמן חורף. את קריאתו הנרגשת סיים בקריאה: "זו אזעקת אמת… אל תחזרו לישיבות לפני שתעשו מעשה".

סרטונים אלה מצטרפים להתגייסות כללית של בני משפחות מהציונות הדתית בנושא כואב זה. כזה הוא מכתבה של ד"ר תהילה אליצור, אמא לחיילים קרביים, אל השר דרעי, המבטא צער עמוק מדבריו. מכתב נוסף לשר דרעי שכתב חנוך דאום התפרסם אף הוא ברשתות. השבוע אף נערכה הפגנה ספונטנית (ושנייה) של בני הציונות הדתית, בגשר קוקה קולה שליד בני ברק. במקביל, ראשי הציונות הדתית פרסמו מכתבים לתלמידיהם המזימים את העמדה כי הבחירה לא להתגייס תואמת את דעת התורה: הרב יובל שרלו, הרב שיל"ת, ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב בני קלמנזון, ראש ישיבת עתניאל (המסרבת, בענווה, לשתף את הציבור במספר נופליה), הרב שמואל אליהו מהמחנה השמרני יותר, ועוד.

התארגנויות של בני ישיבות ההסדר, של מרצים מאוניברסיטת בר אילן, של מילואימניקים דתיים, עצומות של בני ישיבות ההסדר, ועוד – מלמדות על עוצמת ההתנגדות הגדלה והולכת בשבועיים האחרונים. חברי הכנסת של מפלגות הימין הוצפו בשבועות האחרונים במאות הודעות הקוראות להם לא להצביע בעד חוק הגיוס וגם לא להסכין לספין של 'חוק המעונות'. מאמץ זה, לצד פגישות אישיות עם חברי הכנסת הללו במהלך התקופה האחרונה ולחץ פוליטי משמעותי, הניבו התבטאויות ברורות יותר נגד החוק. ראשון לכולם היה דן אילוז שעמד אל מול לחצים פוליטיים ביושרה פוליטית ומוסרית, אליו הצטרף שר הקליטה אופיר סופר, שבנו נפצע פעמיים בעזה. השר תיאר תחושת הונאה גדולה, 'בלוף', של הפוליטיקאים החרדים 'שלא ירד להם האסימון', והצהיר שלא יתמוך בסבסוד המעונות לפני שיראה התפתחות אמיתית בסוגיית הגיוס. בימים האחרונים גם גדעון סער ויולי אדלשטיין אמרו שייצאו נגד החוק. כנגד אלו, בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק וחברי כנסת נוספים מהציונות הדתית הצהירו שיצביעו בעד החוק וטענו שהמוחים מקרב הציונות הדתית הם 'אדיוטים שימושיים של השמאל'.

הזלזול באינטליגנציה הפשוטה של אלפים, הרואים מה מתרחש בעזה ובלבנון, בבתי החולים ובבתי הקברות, אולי עדיין לא ברורה לנבחרי הציבור האלו, אך יש להניח שמפלגת הציונות הדתית מאבדת רבים ממצביעיה. הבוקר התבשרנו כי הניסיון של העסקנות החרדית, לעקוף את חוק הגיוס דרך 'חוק המעונות', המציג במסווה של דאגה סוציאלית, תגמול למשתמטים, כנראה לא משיגה רוב. זוהי הצלחה חשובה ותשואה מעודדת לכל המאמצים שנעשו לאחרונה. אך ההצבעה טרם התקיימה ועוד רבה הדרך לספינים ולחצים נוספים, בני ובנות הציונות הדתית, אל תשבו מנגד, קומו ופעלו! הרימו את קולכם! עיתונאי ידוע אמר לי אתמול כי אין סיכוי לגיוס החרדים וכי הוא לא מאמין כי זה יקרה. אך הציבור הדתי לאומי אינו מוותר. מדם ליבו הרותח ובדמעות הוא מנסה לשדל את אחיו החרדים למשימה. דומה כי יש הסכמה שכפיה של צווי גיוס על הציבור החרדי, או מאסר – לא יביאו את השינוי המקווה. לכן מניעת הטבות כספיות, כגון סבסוד מעונות היום, או איסור יציאה מן הארץ, נתפסים כצעדים חשובים שיגרמו לחלקים מהציבור החרדי 'לחשוב מחדש'. לאחרונה הציעה תנועת המילואימניקים בהובלת יועז הנדל צעדים מרחיקי לכת עוד יותר: שלילת רישיון נהיגה, שלילת הזכות להיבחר ולהצביע, ועוד. הכוונה להחילם על המשתמטים מכלל המגזרים, אם כי אין להתכחש למבנה הבלתי מתקבל על הדעת שבו מגזר שלם מקבל באופן ממסדי ואוטומטי פטור מגיוס.

רבים בציבור הציוני-דתי מביעים גם התנגדות לשיח המתחמק של הפוליטיקאים, כגון דיבור על 'מכסות גיוס' (הרי אנחנו לא בצבא הצר הרוסי בגלות), הצעה לגייס את ה'שבאבניקים' בלבד (בציבור הציוני הדתי גם לומדים וגם משרתים), או 'רק את מי שלא לומד' (שכן השירות הוא מצוה וחובה דתית) ועוד. אין ספק כי מערכת הבחירות הבאה, תבטא היטב את האכזבה שחשים רבים מבוחריה של מפלגת הציונות הדתית, אשר לטענתם 'בגדה בהם' ברגע האמת ולא סייעה להוביל שינוי, בעוד ציבור הבוחרים שלה נאנק תחת הנטל. נציגי הציונות הדתית פועלים לא רק בכנסת אלא בד בבד מפעילים לחצים על הצבא, בראש ובראשונה על ראשי אכ"א. אמנם נח לגייס שוב ושוב את אותם אנשים המתגייסים בקלות; הם אכן יבואו ויתייצבו תמיד. אך המלחמה האחרונה מראה שאי אפשר להמשיך כך עוד. על הצבא להתחיל להיערך מיד לקליטה והכשרה של אלפי חרדים, לבנות תוכניות ארוכות טווח לגיוס ולצור מסגרות מתאימות לחייל החרדי שלא יראה בצבא 'כור היתוך' אלא מרחב משמר לאורח חייו.

לחרדים בני הישיבות, לאימהותיהן ולנשותיהן אומרים ואומרות רבים בציונות הדתית: התעוררו! לפוליטיקאים: זוהי שעת מבחן למצפונכם הפוליטי. לראשי אכ"א: אל תספקו תירוץ למי שרוצה לטעון כי אין צורך בכל כך הרבה חיילים וכי אין אפשרות ליצור מסגרות מתאימות. אך הפניה היא אליכם – למי מבינכם שמזהים עצמם עם דרכה של הציונות הדתית, דרך התורה והצבא, אל תשבו מנגד, השמיעו את קולכם, שמשו פה לאלפי חיילי המילואים, ילדנו, בני זוגנו שנמצאים עכשיו בלחימה ואינם יכולים לפעול, לאימהות שמתקשות להרים את העיניים אחרי לילות ללא שינה, לילדים הקטנים שאין להם פה. אם נפספס את ההזדמנות ההיסטורית הנוכחית לייצר שותפות בשירות הצבאי, לא רק שתגבר האיבה כלפי החרדים בשל האטימות והניתוק, אלא שיכולת ההגנה על המדינה בעשורים הבאים תיחלש באופן דרמטי ותעמיד בסכנה את בטחון המדינה. השארת המצב על כנו – הן על ידי אלפי החרדים שבשטח שביכולתם להתגייס, והן על ידי מנגנוני הפוליטיקה והצבא – תיזכר לדיראון עולם.

  • פורסם לראשונה באתר "כיפה"

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics