הָיָה אִישׁ ורְאוּ אֵינֶנּוּ עוֹד

שיעור בנושא דילמות בחייו של יצחק רבין ז"ל | כתבה: יעל ליפשיץ

תולדות חייו של יצחק רבין ארוגים ומשולבים בתולדות מדינת ישראל, מנעוריו כבחור צעיר בפלמ"ח ועד ימיו האחרונים כראש ממשלה. רבין נכח, פעל ותפקד בצמתי הכרעה והשפעה רבים מאד והותיר חותם אישי כמעט בכל תפקיד בו נשא. בשיעור זה אנו מבקשים להכיר את רבין האדם, איש הצבא והמנהיג המדיני. ננסה להבין כיצד היו ארוגים חייו בתקומתה של מדינת ישראל, מה הייתה השפעתו, כיצד התמודד עם הכרעות בצמתים חשובים ומה אפיין את מנהיגותו הצבאית והמדינית. לאור אלה, ננסה לגבש הערכה מורכבת ומעמיקה יותר לגבי מנהיגותו.

תרגיל פתיחה במליאה

הערה למורה: בחרנו לפתוח בסרט המאיר את חייו של רבין כמנהיג, אדם שמילא שורה של תפקידים בכירים, צבאיים ומדיניים לאורך תולדותיה של מדינת ישראל. הסרט מדגיש את ניסיונותיו הרבים לקדם את תהליך השלום, גם עם ירדן וגם עם הפלסטינאים. יחד עם זאת, הסרט כמעט  ואינו נותן ביטוי  לדילמות, לקונפליקטים ולאתגרים הרבים שעמדו בדרכו ולביקורת העזה שהופנתה כלפיו בתחילת שנות ה -90. זאת ועוד, הסרט מאיר את הרצח בקצרה, אך אינו מתעכב על הרוצח ועל ההשלכות הדרמטיות שנוצרו אח"כ. יוצרי הסרט מנסים להעביר מסר של תקווה ואמונה בכוחו של השלום ולתאר את רבין כמנהיג שנלחם על תקומתה של ישראל הן כמנהיג צבאי, והן כמנהיג מדיני, ששליחותו למען תהליך השלום נגדעה באחת. בהמשך השיעור נבקש להאיר את הדילמות והאתגרים שהיו חלק בלתי נפרד ממנהיגותו  ולאפשר לתלמידים לפתח הערכה מורכבת כלפיו.

 

צפו בסרט יצחק רבין- חייו ומותו.

.

  • הסרט מפרט שורה של תפקידים צבאיים ומדיניים אותם מילא רבין. ציינו שני תפקידים חשובים בעיניכם שמילא. הסבירו מהי חשיבותם.
    מוזמנים להיעזר בקורות חייו המקוצרים באתר עיתון "במחנה"
  • איזה מסר, לדעתכם, ביקשו להעביר יוצרי הסרט? (שימו לב לפתיחת הסרט וסיומו).
  • מהו יחסכם למסר זה?
  • מאלו היבטים הוא מתעלם? מדוע לדעתכם?
  • נסחו כותרת המתאימה לדעתכם לסרט.

קראו את הדברים שכותב רבין על ילדותו ונעוריו:

אני חושב שמה שקיבלתי בבית מעל הכל היא הנכונות לעשות מה שצריך, ללא הרבה שאלות. ללא חיפוש התכלית האישית, אלא מתוך הזדהות אישית עם העניין. זה נשמע בומבאסטי, אבל אני חושב שזו האמת שחייתי איתה, שראיתי אותה לפני, שהיה לה ביטוי בחיי היום יום בבית, והיא אחד הדברים העיקריים שעשו אותי מה שאני. הדבר השני שלמדתי בבית הוא, דומני, שדברים גדולים לא נעשים על ידי אדם אחד, הם חייבים להיות פועל יוצא של עבודת אנשים רבים, של מאמץ משותף, של הצורך להביא קבוצה גדולה, לנכונות משותפת, למכנה משותף.  דבר זה, אני חושב, קבע גם את דרך עבודתי.. יצחק רבין, בית אבי, עמ' 57

  • אילו מילים יכולות לתמצת את הרעיונות החינוכיים שספג בביתו?
  • אילו רעיונות גדולים או 'דברים גדולים'  בעולמכם, מחייבים עבודה של אנשים רבים?
  • האם רעיונות אלה קרובים לליבכם או רחוקים?

חלק שני: הכרעות בצמתי דרכים

שנים ארוכות מילא רבין בתפקידי מפתח צבאיים ומדיניים. מטבע הדברים היה מעורב בהכרעות כבדות משקל שזכו להכרה ולתהילה ובאחרות שהיו שנויות במחלוקת וכשלו. בחלק הזה אנחנו מבקשים לנסות להבין: כיצד פעל רבין באירועים או במצבים בהם התקיימה דילמה מוסרית, חברתית, צבאית? מה היו שיקוליו? במה התחשב? כיצד הכריע? האם ניתן למצוא קווים עקביים בהתנהלותו? האם פעל באופן דומה כאיש צבא וכמדינאי? מה אפיין אותו כמנהיג במצבים מורכבים?

חשוב בעינינו להדגיש כי יש מקום להערכות מגוונות ושונות בנוגע לדרכו של רבין. כל תלמיד עשוי לגבש הערכה שונה ומנומקת על פי תפיסותיו. האתגר הראוי לכולנו הוא לנסות להקשיב ולכבד את הדעות השונות, ללמוד גם מתפיסות שאינן זהות לתפיסותינו, וכמובן לכבד את זכרו של האדם בו אנו דנים.

עבודה בקבוצות:

התמקדו באירוע אחד מבין שלושת האירועים הבאים והתייחסו:

  • איזו דילמה או אתגר מתואר כאן? מהם הערכים המתנגשים בכל דילמה?
  • כיצד מתמודד רבין כמנהיג? אילו שיקולים מנחים אותו?
  • נסחו נימוק אחד בעד הכרעתו ונימוק אחד נגדה.
  • מה דעתכם על אופן הכרעתו?

ניתן להעזר בהגדרה של דילמה מוסרית:

דילמה מוסרית היא בעיה הכרוכה בהתנגשות בין ערכים ומחייבת אותנו לקבל הכרעה מעשית. אף אחת מן הפעולות האפשריות העומדות בפני בעל הדילמה אינה מושלמת. כל אחת מהבררות גובה מחיר על חשבון האחרת, שכן מאחורי כל אחת מהן עומד ערך חשוב לכשעצמו. בעל הדילמה חייב להכריע בין כיווני פעולה המייצגים ערכים שונים. מתוך: להיות אדם, ערכי חיים על פרשת דרכים, ספר לימוד בתרבות יהודית-ישראלית, עמ' 10-11

הערה למורה: אנחנו מציעים למקד את הדיון בדילמה של רבין כמנהיג, ולהמנע מויכוח פוליטי. לשם כך, רצוי להבהיר מהם הערכים המתנגשים בדילמה, לברר מהן האפשרויות העומדות בפניו, מהו המחיר של כל אפשרות וכיצד הכריע, ואז לחוות דעה מנומקת על אופן הכרעתו.


אירוע ראשון – פרשת אלטלנה – יהודים יורים ביהודים, יוני 1948

האונייה אלטלנה יצאה מצרפת ביוני 1948. היא הייתה עמוסה בנשק רב, בתחמושת ובמאות עולים.

כשהאונייה עגנה בחוף כפר ויתקין, דרשו ראשי האצ"ל כי עשרים אחוזים מהנשק שהביאו יועברו ללוחמים שלהם, למרות הודעת הארגון על הצטרפותו לצה"ל. דוד בן גוריון התייחס בחומרה רבה למעשה האצ"ל, ודחה בתוקף את התביעה באומרו כי הדבר יהווה סכנה לאחדות העם, והוא בבחינת ניסיון למרד. בן גוריון תבע בתקיפות כי כל כלי הנשק יועברו לידי צה"ל.

ראשי האצ"ל סירבו למלא אחר פקודת הממשלה והחליטו לשלוח את האונייה מכפר ויתקין לתל-אביב, בתקווה ששם יוכלו לרכז מספר גדול של תומכים ואוהדים. כשהגיעה האונייה לחופי תל- אביב, התפתח קרב יריות בין לוחמי צה"ל על החוף, לבין לוחמי האצ"ל. הקרב הוכרע כאשר פקד בן גוריון לירות פגז מתותח, שקודם אל החוף למען מטרה זו. פגז התותח העלה באש את אלטלנה, שאילצה את רב החובל לפקוד על נטישתה, מחשש להתפוצצות התחמושת הרבה שאוחסנה בבטן האונייה. 16 איש נהרגו וכ- 50 נפצעו.

סא"ל רבין בן ה 26, שהיה באותה עת בהפוגה מקרבות מלחמת העצמאות ונקלע למטה הפלמ"ח בתל אביב, ראה מול עיניו את הספינה אלטלנה העולה על שרטון וקיבל מידע על מהלך העניינים, הוא התבקש וקיבל על עצמו את הפיקוד על המערכה.

הפרשה עוררה הדים רבים ונחשבת לציון דרך חשוב ושנוי במחלוקת בתולדות מדינת ישראל.

את מלחמת האחים שהתפתחה בין מטה הפלמ"ח בת"א ובין אנשי האצ"ל על הספינה וגם באיזור היבשה, מתאר רבין כך: "אוניה עגנה בים מול המטה. ראיתי נחתת מפליגה מן האוניה, מוליכה לחוף לובשי מדים. מסבירים לי כי האונייה היא אלטלנה והיורדים ממנה הם אנשי האצ"ל. מספרים לי כי האצ"ל, בניגוד להוראות ממשלת ישראל הזמנית, ניסתה לפרוק את כלי הנשק בחוף ויתקין וכאשר הדבר נמנע ממנה, שטה האונייה לחוף תל אביב ואנשיה מנסים להשתלט על החוף ולפרוק את הנשק… יחידות אצ"ל, המשולבות בגדודי צה"ל, עורקות מקו החזית ומצטרפות אל הלוחמים בחוף ת"א.

נפתחה אש לעבר המטה. השבנו אש אל היורים – חוליות אצ"ל הפרושות לאורך החוף במספרים ניכרים. בבית הסמוך לשלנו שלטו אנשי אצ"ל. כרתנו אתם הסכם: הם אינם יורים לעברנו ואנו איננו יורים לעברם. קול פיצוץ החריד את הבניין: אצ"ל שלח פגז נגד טנקים "פיאט" לעבר מטה הפלמ"ח. הפגז לא גרם כל נזק, אבל זו הסלמה חריפה בקרב. אם הפגז השני יפגע בקיר פנימי של הבניין, מצבנו יחמיר מאד. עמוס חורב (לימים אלוף בצה"ל) ואני עלינו לגג הבניין והשלכנו רימונים לעבר החוליות הפרושות על החוף. לאנשי אצ"ל היו נפגעים. אחד ממפקדי אצ"ל איבד את השליטה על עצמו, התפרץ וצעק, 'למה אתם יורים ביהודים?'. השבתי לו, כשיהודים יפסיקו לירות בנו, נפסיק לירות ביהודים". (פנקס שירות ,עמ' 567)

בשנת 1977 אמר רבין: "זה היה היום הכי שחור שלי. האמנתי בשליחות וגם קיבלתי פקודה מבן-גוריון לבצע – ופקודות צריך לבצע, מה גם שלא הייתה כל ברירה"

ביקורת:

הירי על אלטלנה הבוערת הוא אחד ממעשי התועבה הנוראים ביותר שעשו יהודים בעת החדשה, והוא גרם למבקרי רבין הקיצוניים לכנותו "הרוצח מאלטלנה". הירי הזה מנוגד בתכלית לרוח האמנות הבין-לאומיות בנוגע ללחימה בים, המגינות על ניצולים מאונייה טרופה – בין אם זו אונייה אזרחית ובין אם זו אונייה צבאית – בתנאי שהם נמנעים ממעשי איבה. (אורי מילשטיין, דרך רבין ומורשתו , פרק 23)

האלטלנה עולה באש. יוני 1948 (תמונה: ויקיפדיה)
האלטלנה עולה באש. יוני 1948 (תמונה: ויקיפדיה)

מלחמת ששת הימים – מצוקתו של מנהיג – יוני 1967

ב-15.5.67 ריכזו כוחותיהם של מדינות ערב השכנות-מצרים, סוריה וירדן  כוחות צבא גדולים בסמוך לכל גבולות ישראל. בכך הכניסו את ישראל למצב חירום של שלושה שבועות שזכה לשם 'תקופת ההמתנה'. שבועות אלה התאפיינו במתח וחוסר וודאות ובהתלבטות קשה של הדרג המדיני והצבאי כיצד לנהוג. מצד אחד, השאיפה להימנע ממלחמה שתביא לקורבנות רבים ושסופה אינו ידוע דחפה את ישראל לנקוט באמצעים דיפלומטיים על מנת להחזיר את השקט לאיזור. כמו כן היה חשש שעצם הכנת ישראל למלחמה תדרדר עוד יותר את המצב באיזור. מצד שני, אי תגובה תתפרש כחולשה של ישראל על ידי מדינות ערב, ויגרום לאבדן כושר ההרתעה שלה.

צה"ל מצדו גייס את מערך המילואים וערך את כל ההכנות לקראת המלחמה. לאחר דיונים והתייעצויות ארוכות, ובלחץ של הדרג הצבאי הוחלט על פתיחת התקפה ישראלית יזומה. ב-5 ביוני 1967 יצאה ישראל במתקפת מנע מפתיעה וזכתה בניצחון מזהיר על צבאות ערב בשישה ימים בלבד.

בשעות הראשונות של המלחמה תקפו כ-185 מטוסי חיל האוויר הישראלי בסיסים צבאיים ושדות תעופה במצרים, סוריה, ירדן ועיראק במבצע שנקרא "מבצע מוקד". תקיפות אלה היוו הפתעה מוחלטת ולמעשה הכריעו את המלחמה מראשיתה בהשמידם את עיקר חילות האוויר של צבאות ערב. בניגוד למתקפה היבשתית שכוונה תחילה רק נגד החזית המצרית, ההתקפה האווירית כוונה להשגת עליונות אווירית במשך כל ימי הלחימה. כ-350 מטוסים הושמדו ביום הראשון למלחמה מתוך כ-600 המטוסים שהיו למדינות הערביות הלוחמות. צה"ל זכה לעליונות אווירית מוחלטת, שאפשרה לחיל האוויר הישראלי להגיש סיוע התקפי נמרץ לכוחות היבשה הישראליים, בצורה הולכת וגוברת במשך כל ימי הלחימה.

ביומה השלישי של המלחמה פרצו חיילי חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור לעיר העתיקה בירושלים וכבשו אותה.

במלחמה זו צה"ל כבש גם את שטחי הגדה המערבית: שכם, חברון, ראמללה ובית לחם, כמו גם את שטח חצי האי סיני, רצועת עזה ורמת הגולן. שטחה של המדינה גדל פי שלושה וחצי. כיבוש זה של שטחים המאוכלסים באלפי תושבים פלסטיניים עתיד להוות בעיה מבחינות רבות: צבאית, פוליטית, חברתית ומוסרית, בעיה מורכבת ומתמשכת משידעה ישראל מעודה, ולהשפיע על האזור כולו לאורך שנים.

ב-10 ביוני 1967 נכנסה לתקפה הפסקת האש שנקבעה על ידי האו"ם. ישראל נחלה ניצחון מזהיר במלחמת ששת הימים והציבור בישראל נמלא גאווה ותחושה של עוצמה. (מתוך פעילות של מרכז יצחק רבין)

מצבו של רבין ערב מלחמת ששת הימים

מנהיגים אחדים בישראל הטיחו ברבין האשמות כבדות על שהוא גורר את צה"ל למלחמה. בן גוריון הזהיר אותו כי הוא גורר את המדינה למצב חמור ולבידוד בינלאומי והאשים אותו ואת אשכול באחריות למצב. מנהיג המפד"ל, חיים שפירא, הטיח ברבין: "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו"? רבין היה עייף, מתוח ועישן סיגריות בשרשרת. הוא יצא לחופשת מחלה בת יום אחד (23.5.67). באותו יום זימן אליו את ראש אגף המבצעים, עזר וייצמן, ולדבריו אמר לו שסיבך את ישראל עקב טעויות שעשה והציע לו להתמנות לרמטכ"ל במקומו. וייצמן סירב ואמר לרבין: "יצחק, אתה יודע שאני רוצה להיות הרמטכ"ל, אבל לא אקבל את התפקיד בתנאים כאלה. אם תתפטר – זה שווה לנאצר כמה דיוויזיות. צה"ל לא יבין זאת. בנסיבות הנוכחיות הקשות תהיה זו מהלומה למורל הצבא." רופא נתן לו זריקת הרגעה שהרדימה אותו עד למחרת בצהריים. למחרת שב רבין לתפקוד מלא. (מתוך ויקפידיה)

לאה רבין כותבת בספרה לאחר שנים את קורותיו של היום מלא החרדה והעומס: במוצאי 23 במאי היה יצחק מותש לחלוטין מרוב מאמץ. וככל הנראה גם מרוב עישון. דבריהם של בן- גוריון ושפירא לא נתנו לו מנוח וחתרו תחת בטחונו העצמי. "ונניח שהוא צודק"? חשב בקול רם, בהתייחסו במיוחד לספקנות של בן-גוריון, בעת שצעד הלוך וחזור במבואה של ביתנו… הוא קיווה למצוא אצל בן-גוריון תמיכה, עידוד והבעת אמון, ותחת זאת יצא מן הפגישה עימו אכול ספקות עצמיים. "הזקן" מנה באוזניו שורה של מגרעות חמורות שמצא, הן בתפקודו של הרמטכ"ל והן בתפקודו של אשכול כשר ביטחון.

גורם אחר שהשפיע על יצחק היה מחיר הדמים החזוי של המלחמה. היה ברור לו כי העימות בלתי-נמנע, אבל הוא צפה אלפי הרוגים. מכיוון שהכרתי את רגישותו הרבה לחיי אדם, אני בטוחה שחש במעמסה נוראה… הוא היה שרוי במצוקה קשה, מצוקה של אדם בודד, הנאלץ להתייצב לבדו, בהתרעה קצרה ביותר, אל מול בעייה אדירה וסבוכה. (לאה רבין, "הולכת בדרכו", עמ' 120-118)

יצחק רבין ומפקד חיל הים האלוף שלמה אראל, 1967 (תמונה: ניר מאור, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, ויקימדיה)
יצחק רבין ומפקד חיל הים האלוף שלמה אראל, 1967 (תמונה: ניר מאור, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, ויקימדיה)

הסכמי אוסלו – תהליך שלום שנוי במחלוקת – ספטמבר 1993

במערכת הבחירות בשנת 1992, יצחק רבין עולה לשלטון בראשותה של מפלגת העבודה, ומעמיד בראש סדר העדיפויות את הסכם השלום עם הפלסטינים. שיחות ישראל עם הפלסטינים החלו בחשאי, כאשר הגוף מולו התנהלו שיחות אלה היה אש"ף ובראשו עמד יאסר ערפאת. בספטמבר 1993 נחתם בוושינגטון הסכם עקרונות בין ישראל לבין אש"ף ("הסכם אוסלו א'"), שעיקרו מתן שלטון עצמי לפלסטינים בשטחים לתקופה של חמש שנים.

הוסכם שבשלב הראשון תצא ישראל מעזה ומיריחו, ולאחר מכן תיסוג גם משטחים בגדה המערבית. מרכיב בולט בהסכם זה הוא נסיגה של ישראל מהיישובים הפלסטיניים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, והקמתה של הרשות הפלסטינית. הסכם אוסלו לא עסק במפורש בעתידה של הרשות, אך הייתה הכרה באש"ף כנציג העם הפלסטיני והקמתה של ישות פלסטינית כצעד בדרך להקמתה של מדינה פלסטינית במסגרת הסדר הקבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נושאים כבדי משקל, ובהם שאלת מעמדה של ירושלים, בעיית הפליטים, גורל ההתנחלויות וגבולות הקבע, לא נכללו בהסכם.

על צעד נועז זה, שנותר שנוי במחלוקת עד ימים אלו, ניתן פרס נובל לשלום ליצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת. במקביל לחתימת ההסכמים גברו מעשי הטרור של המחבלים הקיצוניים. רוב הפיגועים בוצעו על ידי ה'חמאס' – זרוע קיצונית שהתנגדה להסכמי השלום. בעקבות הסכמים אלה והעלייה במספר הפיגועים, התעוררה התנגדות עזה בקרב מחנה הימין ובראשם המתנחלים, והימין הקיצוני, ובצד מחאה דמוקרטית נעשו גם פעולות הסתה כנגד יצחק רבין ושמעון פרס, כשעיקר ההתקפות כוונו נגד ראש הממשלה ומטרתן הייתה לפגוע באישיותו ולהציגו כ'בוגד'. (מתוך פעילות של מרכז יצחק רבין)

  • התייחסו לדילמה של רבין ולאתגר עימו התמודד באמצעות צפייה בת שלוש דקות מהסדרה 'תקומה'. כמו כן קראו בהמשך את דבריה של ההסטוריונית אניטה שפירא וקטע מנאומו של רבין עם חתימת הסכם אוסלו.

צפו בפרק 22 של הסדרה "תקומה" על תקופת אוסלו (החלק מדקה 31:20 ועד 34:20). בסרט ניתן להיווכח בביקורת העזה שהוטחה על התנהלותו של רבין ובתגובותיו כלפיה.

ההיסטוריונית אניטה שפירא סיכמה את יחסו של רבין לאופוזיציה בימי אוסלו כך: "נחוש בדעתו למצות את המהלך שהתחיל בו, הוא לא הניח למחאות הימין לשנות את מסלולו. הוא לא גילה רגישות או אמפתיה כלפי כאב הלב של המתנחלים על עולמם שנשבר. נהפוך הוא: בכל מקרה של עימות בינם לבינו, הוא הפגין את זלזולו בהם ואת החלטיותו שלא לתת להם להסיטו מן הדרך שהלך בה".

אל מול הביקורת, בחר רבין להציג את התקווה:

באנו היום מירושלים, בירת הנצח של מדינת ישראל, באנו מארץ מיוסרת. באנו מעם, מבית ,ממשפחה, שלא ידעו אפילו חודש אחד בחייהם, שבו לא בכו אימהות על בניהם…

אומר לכם, הפלסטינאים, נגזר עלינו ועליכם לחיות במשותף על אותה כברת אדמה, באותה ארץ. אנו החיילים, שחזרנו משדות הקרב חמוצי בגדים מדם, שראינו את משפחותינו וחברינו הטובים מתים, אנו אומרים לכם היום בקול צלול: די לדמעות ולדם. אין בנו שנאה כלפיכם. אנו, כמוכם, רוצים לבנות בית ,לטעת עץ, לאהוב, לחיות לצידכם בכבוד כבני אדם. היום, כאן, בבית הלבן בוושינגטון מתחילה ספירה חדשה ביחסים בין העמים, בין ההורים העייפים מן המלחמות, בין הילדים שלנו שלא ידעו עוד מלחמות.מתוך נאומו של רבין בטקס חתימת הסכם העקרונות הישראלי-פלסטיני (הסכם אוסלו), ספטמבר 1993


במליאה:

הציגו במליאה את האתגרים/ הדילמות עימם התמודד רבין לאורך שנותיו כאיש צבא וראש ממשלה.

  • אילו מאפיינים נוספו לכם לגבי מערכת שיקוליו ? אופן תפקודו ואישיותו?
  • האם קיימים היבטים דומים או ערכים דומים באופן בו הכריע או פעל בשלוש הדילמות?
  • האם הערכתם הראשונית לגבי דמותו השתנתה? או נותרה בעינה? הסבירו.

תרגיל סיכום – מעצבים היסטוריה:

לרגל חגיגות העצמאות ה-72 של מדינת ישראל, עתידה לצאת בבית ספרכם חוברת שתכלול, בין היתר, מידע על אישים בעלי השפעה במדינה. קיבלתם משימה לתאר את מנהיגותו של יצחק רבין בעיניכם. עליכם לבחור:

  • לתאר בשורות אחדות את זווית ראייתכם האישית על יצחק רבין. או –
  • לצייר/ ליצור קולאז' שיתן ביטוי למנהיגותו  בעיניכם.