תמכו בנו
כיצד מציינים את יום הזכרון לרבין?
שיעור חינוך ליום הזיכרון ליצחק רבין - כיצד מציינים את יום הזכרון בבתי הספר? | כתבה: יעל גרוס-רוזן

השיעור מתאים לחטיבה העליונה

עברו למעלה מ-20 שנה מאז הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

רבין מערכת החינוך נדרשת לשאלת הציון וההנצחה בכל שנה מחדש. בשיעור המוצע כאן נשאל: איך נכון לציין את היום בבית הספר? ננסה להבין מה אנחנו רוצים להגיד על היום הזה. מכיוון שמדובר ביום זכרון, נרצה להבין מה זוכרים – האם את האדם (אישיותו, חיי המשפחה, ביוגרפיה)? האם את העמדה הפוליטית והפעילות הפוליטית? האם נתמקד רק בתהליך אוסלו וההסכם עם ירדן, או שנזכיר גם פעילות פוליטית בהקשרים אחרים? (תקציבים לעיירות פיתוח, והקמת נתב"ג 2000)? או שאולי צריך לדבר רק על הרצח? כי לא מדובר באבל אישי אלא באירוע לאומי.

אולי, אם היום הזה לא מוקדש לאדם המסויים אלא עוסק בשֶׁבֶר בָּחברה הישראלית ששיאו רצח פוליטי, אז נכון יהיה לעסוק בנושאים כמו דמוקרטיה, גבולות המחאה, סובלנות וריבוי דעות, ומכאן שאין צורך להדגיש את העובדה שנרצח אדם בידי בן עמו.

ואולי צריך להתמקד בלקח ההיסטורי, והדיונים בבית הספר צריכים לעסוק באירועים הסטוריים דומים ובלקחים לעתיד?

בשיעור הזה נציג מבחר התייחסויות בבתי ספר שונים אל היום. התלמידים יעבדו בקבוצות, ינתחו את הפעילות בכל אחד מבתי הספר, יבחנו הן את אופן הפעולה (שיעור/טקס) – הן את התכנים (האיש / עמדותיו / הרצח / הלקח), ונבקש מהם לזהות את המסר שבחר בית הספר לבטא. האם כל מסר לגיטימי בעיניהם?

בסוף הפעילות יציעו התלמידים מה נכון לציין לדעתם, וכיצד הם מציעים לעשות זאת.

חלקו את הילדים לקבוצות, וחלקו לכל קבוצה שלוש דוגמאות של פעילויות בבתי ספר שונים. כל קבוצה  תנתח לפחות 3 הצעות, ואז תתבקש להציע להנהלת בית הספר איך נכון לציין את יום הזכרון לרצח רבין בצורה המיטבית לטעמם (עם נימוקים).

ההצעה תכלול:

  1. אופן הפעילות: שיעור, מערך שיעורים, טקס, מעגלי שיח, סיור, הצגה, משפט, מפגש בין מגזרים, מרצים אורחים (כולל שילובים אפשריים בין האפשרויות)
  2. תוכן: מידע ביוגרפי, הרצח ואירועים שקדמו לו, ערכים כלליים שחשוב להזכיר
  3. קהל היעד (כלל בית הספר, כתות מסויימות, עם הורים, אירוע כלל עירוני)
  4. המועד (היום עצמו (לועזי/עברי), שבוע, חודש או אולי ללא קשר)
  5. המבצע (תלמידים/מורים/גוף חיצוני)
  6. המסר אותו נרצה להעביר בפעילות זו

לדיון מסכם: האם כולם חייבים להשתתף? מורה שלא מזדהה? תלמיד שלא מסכים?

.

דוגמאות לפעילויות בתי ספר ברחבי הארץ:
(הדוגמאות מבוססות על הכתבה " הדור שלא ידע – מה מלמדים על רבין", הארץ 25.10.2015 (למנויים))

 


דוגמה 1 – שיעור מיוחד לכבוד יום הזכרון לרצח רבין בתיכון:

שני מקרי מבחן: בראשון מספחת ממשלת ימין חזקה את יהודה ושומרון, ובשני מחליטה ממשלת שמאל חזקה לפנות את כל השטחים. התלמידים היו אמורים לדון כיצד יש לנהוג בכל תסריט מנקודת מבטם, כמי שמזומנים, כביכול, לשרת במילואים באותה סיטואציה.


דוגמה 2 – שבוע חינוך במקום טקס:

בבית הספר מסויים הומר טקס יום הזיכרון בשבוע שלם המוקדש לחינוך לדמוקרטיה, שבמסגרתו נערכות בחירות למועצת תלמידים, מתקיימים פרלמנטים שבהם נידונות סוגיות שעל סדר היום הבית־ספרי (למשל: אם להתחיל את יום הלימודים ב–7:45 או ב–8:00), והתלמידים מאזינים להרצאות בנושאים מתחלפים.

מחנך ורכז חברתי באותו בי"ס אמר: "רבין משמש כטריגר ונמצא ברקע, אבל אנחנו משתדלים שהוא לא יהיה העיקר. הדגש הוא על שיח עכשווי ורלוונטי לחברה הישראלית. אנחנו עוסקים בסכנות שטמונות בפילוג בעם, בטשטוש של ערכים דמוקרטיים, ומצד שני יש בזה גם ממד של חגיגת דמוקרטיה".


דוגמה 3 – הרצאה המעוררת דיון:

לבית הספר הוזמן מרצה שהיה במחנה השמאל, ובשנים האחרונות הביע עמדות נציות בסוגיות מדיניות. רכזת החינוך החברתי־ערכי בבית הספר אמרה: "ההרצאה … לא תעסוק בעמדות הפוליטיות שלו, אלא בשבר שחולל אצלו הרצח ובאופן שבו הוא השליך על העשייה הציבורית והיוזמות החינוכיות שלו". תלמידי שכבת י' עוסקים כבר יותר משלושה שבועות בהכנת טקס מיוחד לציון היום, שבו יעבירו לחטיבה הצעירה בבית הספר שיעורים ופעילויות בנושא פלורליזם, דמוקרטיה וקבלת האחר. לדבריה, "הנושאים האלה, של הטרוגניות תרבותית וריבוי קולות, מוטמעים בתוכנית הלימודים לאורך כל השנה, והרצון לעסוק בהם סביב רצח רבין הגיע מהתלמידים". "אם אנחנו עוסקים בסוגיה שהיא בעלת הקשרים חברתיים, אני עושה רפרנסים לאירוע. הרעיון הוא להשתמש ברצח רבין כבפלטפורמה לדיון בגבולות חופש הביטוי, לכידותה של החברה הישראלית ושלילה מוחלטת של כל אלימות פוליטית, אבל אני לא מתעסקת בסוגיות של אשמה, מי אחראי, הסתה וכו'. הדיון הזה מוצה".


דוגמה 4 – לא מדברים על זה:

"אני לא מאמין במורשת רבין ולכן אני לא מדבר על זה'" (מנהל בי"ס).


דוגמה 5 – מפגש תלמידים:

בתיכון דתי לבנים מצוין יום השנה לרצח רבין בשיתוף עם תלמידי תיכון ממלכתי סמוך.
מנהל ביה"ס הדתי: "באוכלוסייה של שני בתי הספר הקצוות פחות חדים, יש איזושהי התכנסות למרכז. כשהתלמידים נפגשים ומגבשים את הטקס, צצה לעתים מחלוקת בשאלה כמה מקום לתת לכמיהה של רבין לשלום, כי יש מי שחושב שנעשתה כאן טעות פוליטית. עם זאת, די מהר מגיעים לעמק השווה כי נקודת המוצא החינוכית היא הכרה בחשיבותו של שלטון החוק ושל השיח הדמוקרטי".


דוגמה 6 – יום עיון:

בבית הספר שלנו לא מסתפקים בשנים האחרונות בטקס לציון יום הזיכרון, אלא מקיימים יום עיון שלם שבו כל שכבה עוסקת בנושא אחר: "חייו ומותו של יצחק רבין", "אלימות פוליטית", "תהליך השלום ומנהיגות בעת מחלוקת" ועוד. במסגרת זו גם מתקיימים מפגשים עם מרצים חיצוניים ובשנים האחרונות היו אלה בין השאר ח"כים , אנשי תקשורת, פעילים ציבוריים ועוד.


דוגמה 7 – "שביל זיכרון" במקום טקס:

בתיכון הוחלט לבטל את הטקס ולהמיר אותו ב"שביל זיכרון חווייתי". לתלמידים הוקרן סרטון ביוגרפי קצר על רבין ונסיבות הירצחו, שאחריו התבקשו לכתוב על פתק את תחושותיהם, בפורמט המועדף עליהם: שיר, מחשבה, שאלה. לאחר מכן נאספו הפתקים ונתלו על שני חבלי כביסה ארוכים שנמתחו בחצר בית הספר. לדברי רכז פדגוגי בחטיבת הביניים :"תלמידים רבים כתבו שאלות כמו 'האם אף פעם לא יהיה שלום?' או 'איך הגענו למצב הזה?' היו גם פתקים ביקורתיים, אבל לא עד כדי כך שנאלצנו לצנזר". בחלקו השני של היום הסתובבו התלמידים בין מיצג הפתקים. "זה איפשר להם עיבוד של דברים שתלמידים אחרים כתבו, שאחריו הם חזרו לדיון נוסף בכיתה".


דוגמה 8 – שיעור על גבולות המדינה:

במערך שיעור אחר, שמיועד לתלמידי תיכון, נעשה שימוש ב"מפה אילמת" של מדינת ישראל, שגבולותיה מטושטשים, המשמשת מצע לדיון עקרוני בכך ש"הוויכוח על גבולות המדינה הוא אחת הסוגיות המרכזיות המפלגות את החברה הישראלית". במסגרת הפעילות המוצעת, התלמידים יתחלקו לקבוצות ויסמנו על אותה "מפה אילמת" את חמשת המקומות או היישובים החשובים בעיניהם ביותר, במטרה לעורר דיון על האזורים השנויים במחלוקת. המרכיב הבולט ביותר בערכה הוא הניסיון למקם את הרצח בהקשר אקטואלי (בדברי המבוא נכתב כי "האירועים שפקדו את החברה הישראלית בחודשים האחרונים היו מלווים בגילויי אלימות וחוסר סובלנות… בדומה לגילויי ההסתה בתקופה שקדמה לרצח רבין"), ולמתוח קו ישיר בינו לבין פשעי שנאה "טריים" כגון רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, שריפת בית משפחת דוואבשה, חילול קברים בבית הקברות המוסלמי ביפו, הצתת בית הספר הדו־לשוני בירושלים והפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז.