/ תוכנית בארי

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע – על סיסמאות והפגנות

השימוש בטקסטים מן המקורות במחאה הפוליטית | כתבו: יעל קרואל ויהודה טאובמן

במסגרת המחאה הציבורית המתרחשת כיום בארץ כחלק מהמאבק על זהותה של ישראל כמדינה דמוקרטית, מונפים שלטי מחאה מגוונים. רבים מהם מצטטים פסוקים ופתגמים, או לחלופין מציעים פרפרזה על הטקסים ולמעשה יוצרים מדרש.

מדרש הינו דרך פירוש מסורתית, המעניקה משמעות חדשה לטקסט מסורתי – המשמעות החדשה יכולה להיות הרחבה, סתירה או העמקה של המשמעות המקורית.

השיעור יבחן את השימוש בציטוטים מן המקורות כחלק מהמחאה הנוכחית, וידון על שאלת המשמעות והרלבנטיות של שימוש במקורות במסגרת מאבקים פוליטיים.

חלק א' ניתוח

  • צפו במגוון שלטי המחאה ונסו לזהות את המשותף ביניהם.
  • מדוע לדעתכם בחרו מעצבי השלטים לצטט מן המקורות דווקא במחאה זו?
  • בחרו 2 מהשלטים ובאמצעות חיפוש ברשת, מצאו את המקור בו עשו שימוש.

להורדת השלטים לחלוקה לקבוצות או להקרנה על הלוח – לחצו כאן
להגדלת התמונות לחצו על התמונה.

אנשים אחים אנחנו
אנשים אחים אנחנו

אם הימין ואשמיאלה
אם הימין ואשמיאלה

השיבה שופטינו כבראשונה
השיבה שופטינו כבראשונה

על חומותייך הפקדתי שומרות
על חומותייך הפקדתי שומרות

ועתה לא ייבצר מהם
ועתה לא ייבצר מהם

למען אחי ורעי
למען אחי ורעי

למען ציון לא אחשה
למען ציון לא אחשה
  1. האם המקור צוטט באופן מדויק או שנעשו בו שינויים? אם נעשו שינויים – מהם?
  2. האם לדעתכם השימוש בציטוט הבהיר וחיזק את כוונת המחאה / לא השפיע על העברת המסר / החליש את המסרים? נמקו.

חלק ב' לימוד ודיון

עיינו בפסוקים הבאים מספר ירמיהו פרק לא:

יד כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

טו כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.

טז וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

לימוד בחברותא:

ושבו בנים לגבולם

רקע:
בשנת 2006 נחטפו ונשבו שלושה חיילי צה"ל. שניים מהם בלבנון – אהוד גולדווסר ואלדד רגב (שגופותיהם נחטפו על ידי חיזבאללה, אך במשך כמה חודשים לא נודע אם נהרגו או שהם פצועים ומוחזקים בשבי), והשלישי – גלעד שליט נחטף והוחזק בשבי החמאס בעזה.

המודעה למעלה, שהופצה גם בסטיקרים, קראה להחזרתם במהרה, גם אם המחיר של חזרה זו מותנית בעסקה שבה משוחררים מספר גדול של מחבלים ואסירים המוחזקים בבתי הכלא בישראל. בעקבות ההבנה שהמחיר גבוה (בשחרור מחבלים) והממשלה לא מעוניינת לשלמו, קמה תנועת מחאה שקראה "להחזיר את הבנים" ובמהרה ולא להמתין ולהתמקח. הקמפיין להשבת הבנים – החיילים השבויים, עושה שימוש בפסוק מספר ירמיהו – "ושבו בנים לגבולם" – שמופיע במלואו, ובהקשרו לפסוקים שלפניו, למעלה.

הנחיות ללימוד:
קיראו את הפסוקים בהם ירמיהו מבשר לרחל אימנו את דבר ה' ונסו להבין:

  1. מדוע היא בוכה? מה פירוש "מאנה להנחם"?
  2. איזו הבטחה מבטיח לה ה' שאמורה לגרום לה "למנוע קולה מבכי"? ("נאום ה'" = נשבע ה')
  3. מדוע, לדעתכם, חוזר ירמיהו פעמיים על אותו מסר במילים אחרות "ושבו מארץ אויב" (ט"ו) "ושבו בנים לגבולם" (ט"ז)
  4. בזמן שירמיהו מתנבא, "רחל אימנו" קבורה כבר מאות שנים. חישבו מדוע משתמש ירמיהו בדימוי על אמא שנפטרה מזמן, המתאבלת על היעדרם של בניה, ובאיזה אופן זה מחזק את עוצמת הנבואה שלו?
  5. נסו לשער מדוע גם לאחר 2,600 שנים משתמשים אזרחים בישראל בפסוק מספר ירמיהו המזכיר את רחל אימנו המבכה את בניה? איך קישור זה מעצים את התביעה להחזיר את שלושת החיילים לארץ כמעט "בכל מחיר"?

דיון במליאה:

  • מדוע נבחר פסוק זה לסמל המאבק הציבורי להחזרת השבויים?
  • אם הפסוק לא היה חלק מהכרזה, באיזה אופן המסר של המאבק היה משתנה? חישבו על ההקשר, על המסרים הגלויים והמסרים הסמויים.

חלק ג' התנסות – עבודה בזוגות.

החליטו יחד על נושא הנוגע לחיים שלכם – בבית הספר, בבית, במרחב הציבורי או במקום אחר, עליו הייתם נכונים להיאבק ולהפגין למענו. עצבו למחאה שלכם שלט ועשו שימוש בטקסט מן המקורות שאתם מוצאים שיכול להתאים ולחזק את המסר שאתם מבקשים להביע במחאה שלכם.  החליטו האם הציטוט יישאר כפשוטו, או שתבקשו לשנות אותו מעט כדי לדייק את המסר שלכם. מוזמנים להחליט איזו קריאה בקול רם תשלבו עם הצבת השלט, ואם תרצו להוסיף פריט לבוש או חפץ כלשהו לטובת העברת המחאה שלכם.

הציגו את השלט שלכם.

הצעה: ניתן לקיים "הפגנה" בהפסקה בחצר בית הספר: כל זוג עומד עם השלט שהכין, כולל האביזרים הנלווים ומוחה בקול רם.

סיכום בכיתה בעקבות ההתנסות:

  • איך הרגשתם בהליך ההכנה של המחאה שלכם?
  • האם היה קשה לכם למצוא טקסט מתאים?
  • עד כמה הטקסט חיזק את המסר שלכם? האם זה היה שימוש מאולץ או שהייתה משמעות לשילוב של הטקסט עבורכם?

מוזמנים לשלוח אלינו את השלטים שהכנתם, ואנחנו נפרסם כאן את המוצלחים במיוחד.

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics