תמכו בנו

אודות

אנו נמצאים בשעת חירום תרבותית חברתית; החברה בישראל נתונה במתח מעיק בין שני היסודות המכוננים את מדינת ישראל. מצד אחד, מדינת ישראל היא מדינה של כל אזרחיה; היא מחויבת להגן ולכבד את זכויותיהם במידה שווה. אבל מדינת ישראל היא גם מדינת הלאום של העם היהודי, בה אמורים להתממש שלל האופנים של הקיום והזהות היהודיים. המתח שבין הרכיבים הללו מוביל את החברה להתייצבות בעמדות הקצה הדיכוטומיות: פרטיקולריזם יהודי השולל כל מה שמעבר לו מחד, וביטול הרכיב הלאומי לטובת הרכיב האזרחי מאידך. התוצאה של קיטוב זה היא פגיעה מתמשכת ביסודות הדמוקרטיים ליברליים של מדינת ישראל, פגיעה בזכויות אזרח הן של מי שאינם יהודים, והן של יהודים. לאחרונה גם מערכת המשפט, כמבטאת יסודות אלה, עומדת תחת מתקפה ישירה. 

מתחים אלה מעוררים שאלות רבות: במישור הפוליטי: מהו היחס הנכון בין הרכיב האזרחי האוניברסלי לרכיב היהודי הפרטיקולרי. במישור התרבותי-חברתי: כיצד מונעים את הפרימה החברתית ומייצרים סולידריות אזרחית חוצה גבולות אתניים. במישור המוסרי: מהי עמדה מוסרית ראויה לנוכח מתיחות זו. ולבסוף: האם ניתן לחלץ קול יהודי שיש לו משמעות לדילמה שבה אנו נתונים. הסמינר עוסק באתגרים שבפניהם מדינת ישראל נמצאת עתה ומחפש דרכים לחבר בין העיון התיאורטי לבין עולם החיים המעשיים.