תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

בין שמים וארץ – פרק 5: מה לא עובד בתשעה באב?

רבים מציינים את תשעה באב בצום, בקינות ובהליכה לכותל, ועדיין - לא רק שהוא לא הפך ליום של חשבון נפש, גם הססמאות על "שנאת חינם" נשמעות חלולות. איך עם היושב לבטח בארצו מתחבר לזכרון של חורבן?
הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הרטמן מנחה יחד עם יוסי קליין הלוי את הפודקאסט עטור הפרסים For Heaven’s Sake, המדורג בעקביות כפודקאסט היהדות הפופולרי ביותר בארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה, ואת הפודקאסט "למען השם" עם דב אלבוים. הוא בנה וייסד תוכניות לימוד מקיפות בתחומי החינוך, ההכשרה וההעשרה לחוקרים, מחנכים, רבנים ומנהיגים דתיים וחילוניים בישראל ובצפון אמריקה. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר,  בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה

שרגא בר־און

תמר אלעד-אפלבום

תשעה באב הוא יום אבל על אסונות גדולים שאירעו בהיסטוריה היהודית. מקומו כמועד שנקבע לפני מאות שנים בלוח השנה מוכר וברור, ולכאורה לא צריך הסבר. ולמרות זאת, נדמה שמשהו לא עובד.

במידה רבה נשארת תחושה שהיום הזה מאופיין בשטחיות ובמלאכותיות. ובמיוחד נשמעים מלאכותיים הדיבורים על "שנאת חינם": למרות הקיטוב בחברה שלנו, נדמה שהישראלים לא באמת מאמינים בשנאת "חינם" –  כשהם שונאים, הם שונאים בצדק. לשנאה שלהם יש סיבה.

כך, הדיבורים על שנאת חינם נושקים לצביעות ממש, ומכל הימים שבלוח השנה – תשעה באב הוא זה שאנחנו הכי פחות מקדישים בו את עצמנו לתשובה.

איך מציינים יום אבל על חורבן עתיק בתוך הוויה של ישיבה לבטח במדינה ריבונית? למה בעצם לעצור הכול באמצע החופש הגדול כדי לזכור את בית המקדש, ומה יכול לתרום לנו יום הזכרון הזה בזמן הזה?

בפרק החמישי של "בין שמים וארץ" משוחחים נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, הרב ד"ר שרגא בר-און והרבה תמר אלעד אפלבום על משמעות תשעה באב, ועל הקשר בין איבה לבין איכה.

מוזמנים ומוזמנות להאזין.

  • את הפודקאסט שלנו תוכלו למצוא גם במגוון שירותי הפודקאסטים, בהם:
    Apple Podcasts
    Google Podcasts
    Spotify

    אם אתם משתמשים בשירות אחר, והפודקאסט שלנו לא נמצא שם (חלק ניכר מהשירותים "מושכים" את הפודקאסט מגוגל או מאפל), תוכלו לעקוב באמצעות RSS אחר כתובת זו: https://139.castos.com/feed
הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics