/ מרכז קוגוד

מיכל

גוברין

חוקרת במרכז קוגוד

הסופרת פרופ' מיכל גוברין היא עמיתה במחלקת הטקסים במכון שלום הרטמן, ומשתתפת בהובלת סמינר במכון קוגוד. היא הקימה והובילה במכון ון ליר את קבוצת המחקר הבינתחומית "העברת זיכרון ובדיון" וכן את צוות כתיבת "התכנסות ליום השואה", והיא בין עורכות האנתולוגיה "אבל היתה שם אהבה, עיצוב זיכרון השואה" ".

גוברין היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת פריז VIII בתחום התיאטרון והפולחן. מחקרה "תיאטרון קודש בן זמננו", מתרכז בצדדים התיאטרליים של הטקס החסידי ובתיאטרונם של יז'י גרוטובסקי ופיטר ברוק.

כיוצרת, גוברין ביימה בכל התיאטראות המרכזיים בארץ, והיא מבין יוצרי התיאטרון היהודי הניסיוני. עד כה פרסמה עשרה ספרי פרוזה, שירה, והגות – ביניהם ניתן למנות את: הרומן "השם" והספר "גוף תפילה" עם הפילוסוף ז'אק דרידה, שנכתב כתגובה לו. רבים מספריה תורגמו לשפות שונות, ואף זכו בפרסים בארץ ובעולם.

בשנת 2010 סלון הספרים הצרפתי בחר בגוברין לאחת מ-30 הסופרים שהותירו חותם על ספרות העולם. בשנת 2013 הוענק לה עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת.

גוברין הרצתה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, והיא מרבה להופיע בארץ ובעולם בפני קהל רחב, בכינוסים ובכלי התקשורת. בשנת 2012 קיבלה מינוי פרופסור מטעם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).

מיכל גוברין נשואה למתמטיקאי פרופ' חיים ברזיס ולהם שתי בנות. הם מתגוררים בשכונת רחביה שבירושלים.

מיכל גוברין

הכלכתבות וידאוספרים

21 בינו׳ 2024

מתקפת חמאס טילטלה את חיי קהילת יהודי צרפת. הבטחת הציונות לחסל את האנטישמיות הכזיבה, ונראה גם שחזרתם של היהודים לארץ ישראל העירה מריבצה את התהום המיתית של הנצרות ושל האיסלאם

2 בינו׳ 2024

"הרי ראיתי. עדויות. פנים. אבל מבעד למגננת המסך, לאשליית 'לי זה לא יקרה', קולו של ביאליק במילים שנכתבו לפני 120 לא מרפה: 'קום לך לך אל עיר ההרגה ובאת אל החצרות ובעיניך תראה'"

6 במרץ 2023

אסתר, שהיא גם אישה וגם יהודייה, מצליחה לחלץ את אחשוורוש מהפחדים שלו. בראיון בכאן ב' טוענת פרופ' מיכל גוברין שניתן ללמוד מהמלכה על השליחות הרוחנית הנתבעת כיום מהעם היהודי

27 בינו׳ 2022

"חיים שלמים איים עלי צל השואה, אבל לאט לאט הבנתי, שהסיפור האישי ביותר שלי, השתיקה שהייתה, משותפת לאלפים רבים. עם הזמן הבנתי שרק יחד נוכל לשאול - מהו זיכרון השואה?"

8 באפר׳ 2018

השינוי בזיכרון השואה – מחותם הצרוב בניצולים אל זיכרון מרוחק יותר בזמן ובמרחב בדורות הבאים – דורש עיצוב מחדש של תבניות הזיכרון. טקס ה"התכנסות ליום השואה", שעוצב במכון ון ליר ומפותח ומונחל על ידי מכון שלום הרטמן, מבקש להשתחרר מתבניות הזיכרון הישנות, הנוצריות בחלקן, המנציחות את הטראומה, ולכונן זיכרון אקטיבי המשפיע על ההווה והעתיד.

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics