חלק א: "אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ"
הפרק הראשון במגילת רות מתאר את הנסיבות הטרגיות שהובילו את נעמי לעזוב את מואב ולשוב לארץ יהודה. בעקבות הרעב ששרר בארץ יהודה, היגרה נעמי יחד עם בעלה ושני בניה לארץ מואב, שם ישבה כעשר שנים. בתום התקופה, לאחר מות הבעל ושני הבנים, החליטה נעמי לשוב לארץ יהודה. שתי כלותיה – ערפה ורות – מלוות אותה בדרך, ובשלב מסוים היא מבקשת מהן להפרד ממנה ולשוב למואב. שתי הכלות אמנם מביעות רצון להילוות לנעמי, אולם נעמי מתעקשת שתיפרדנה מעליה, משום שהצטרפות למסע שלה משמעותה חיים חסרי כל.
את השיעור נפתח בקריאה במליאה של מגילת רות, פרק א, פסוקים א-יח:
א וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב–הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו. ב וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים–מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם. ג וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. ד וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת–שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. ה וַיָּמֻתוּ גַם-שְׁנֵיהֶם, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; וַתִּשָּׁאֵר, הָאִשָּׁה, מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ, וּמֵאִישָׁהּ. ו וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ, וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב: כִּי שָׁמְעָה, בִּשְׂדֵה מוֹאָב–כִּי-פָקַד יְהוָה אֶת-עַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם לָחֶם. ז וַתֵּצֵא, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה-שָּׁמָּה, וּשְׁתֵּי כַלּוֹתֶיהָ, עִמָּהּ; וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ, לָשׁוּב אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה. ח וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ, לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ; יעשה (יַעַשׂ) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם-הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. ט יִתֵּן יְהוָה, לָכֶם, וּמְצֶאָן מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ; וַתִּשַּׁק לָהֶן, וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה. י וַתֹּאמַרְנָה-לָּהּ: כִּי-אִתָּךְ נָשׁוּב, לְעַמֵּךְ. יא וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי: הַעוֹד-לִי בָנִים בְּמֵעַי, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים. יב שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ: כִּי אָמַרְתִּי, יֶשׁ-לִי תִקְוָה–גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים. יג הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ; אַל בְּנֹתַי, כִּי-מַר-לִי מְאֹד מִכֶּם–כִּי-יָצְאָה בִי, יַד-יְהוָה. יד וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. טו וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין–עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף–כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
לאחר הקריאה נזמין את התלמידים לדון בשאלות הבאות:
☜ אילו פרידות מופיעות בקטע ומה מאפיין כל אחת מהן?
☜ ערכו השוואה בין שתי הכלות, רות וערפה. כיצד פועלת כל אחת מהן, ומהו הגורם להבדלים ביניהן? לצורך ההשוואה מומלץ להיעזר בטבלה הבאה:
| כיצד פועלת הדמות? | מדוע היא פועלת כך? | |
| ערפה | ||
| רות |
☜ כיצד הייתם פועלים, אילו עמדתם בפני דילמה דומה? האם הייתם נוהגים כפי שנהגה רות, או כפי שנהגה ערפה? הסבירו מדוע.
חלק ב: נפרדנו כך
לאחר ההשוואה בין שתי הכלות של נעמי, נדון כעת ברגע הפרידה ובמאפייניו הייחודיים. נחלק את התלמידים לקבוצות עבודה של 2-3 תלמידים. כל קבוצה תעסוק בשיר אחר המבטא פרידה. נבקש מהם לקרוא את השירים ולהתייחס לשאלות הבאות בקבוצה ולאחר מכן במליאה:
השירים:
חלק ג: כתיבת רצף
את השיעור נסיים בתרגיל כתיבת רצף לפי ההנחיות הבאות:
חשבו על הרעיון של "פרידה טובה".
כתבו במשך 5 דקות רצופות מבלי לעצור כל מה שעולה בראשכם (במהלך הכתיבה חשוב להקפיד על שקט בכיתה).
בסיום הכתיבה – התבוננו במה שכתבתם. נסו לקרוא את הדברים כאילו מישהו אחר כתב אותם וסמנו משפטים ורעיונות מרכזיים שעולים מהטקסט.
שתפו – רעיונות ומחשבות על "פרידה טובה" ומה המשמעות שלה מבחינתנו לקראת סיום השנה.
