הכהנים מברכים אותנו בשמירה ובשלום, אבל מי שאחראי לקיים את זה – זה אנחנו

לא מיוזמתם מברכים הכהנים את הקהל, אלא כתשובה לקריאה מצדו. אביטל כהן-ברנר לומדת מפרשת השבוע שברכה לא יכולה לבוא מבחוץ, אלא רק מבפנים
אביטל כהן ברנר היא דוקטורנטית בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עוסק בתמורות בשדה ההלכה עם כניסתן של נשים להוראת ופסיקת הלכה. בעלת תואר ראשון במחשבת ישראל ותואר שני בחינוך יהודי. במקביל לכתיבת הדוקטורט, לומדת ומרכזת תכנית הלכה בתכניות להכשרת מורות הלכה. רבנית ומנהלת חינוכית מכינת צהלי בעין צורים.

@shalomhartmaninst

הכוהנים אומנם מברכים אותנו בשמירה ובשלום, אבל מי שאחראי לקיים את זה – זה אנחנו#מכוןהרטמן #הרטמן #פרשתהשבוע

♬ original sound - מכון הרטמן - מכון הרטמן

איך מביאים ברכה ושלום לעולם הכואב ורווי המלחמות שלנו?

בפרשת השבוע מופיע ציווי פשוט לכאורה: אהרון והכהנים צריכים לברך את עם ישראל – בשמירה, באור ובשלום.

כמה אנחנו צריכים את זה. כולנו מתפללים לזה, מחכים לימים של אור.
אבל אז מגיע הרש"ר הירש ונותן לזה טוויסט לא צפוי: הכהנים לא מברכים מיוזמתם, הם רק השליחים. הם לא מתחילים את הברכה – הם עונים.
הם מברכים רק אחרי שהקהל קרא להם לברך, הם אומרים רק את מה שהקהל אמר להם להגיד.

למה? כי הברכה – לא באה מבחוץ. היא מתחילה מבפנים.
רוצים שלום? תייצרו אותו.
רוצים שמירה? תדאגו להתגייס לכוחות השומרים.
הכהנים אומרים את המילים – אבל אנחנו אלה שצריכים לחיות אותן.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics