השיעור בנושא תיקון-חברתי הוא חלק מיוזמת "אוֹת בְאוֹת" – דורשים שפה יהודית דמוקרטית. במסגרת היוזמה נכתב אוסף של שיעורי חינוך על מושגים לפי אותיות הא'-ב', כאשר כל מושג נדרש בשפה יהודית-דמוקרטית.
אחד היתרונות החשובים במשטר דמוקרטי שהוא מאפשר ואף מעודד תיקון מתמיד של ענייני המדינה והחברה. את התיקון הזה יכולים ליזום ולבצע לא רק רשויות המדינה, אלא אף האזרחים. לשם כך דרושה ערנות של האזרחים, רגישות שלהם לעוולות חברתיות שנוצרות ונקיטת יוזמות של פעילות לשם תיקונן.
בתרבות פוליטית דמוקרטית האזרחים מאמינים בדמוקרטיה כאורח חיים וכדרך לניהול חייהם המשותפים. האזרח בעל תפיסת העולם הדמוקרטית מאמין ביכולתו להשפיע על גורלו ולהחליט בעצמו על דרך חייו. זהו ביטוי ללב ליבה של הדמוקרטיה, המעמידה את האדם במרכז החיים במדינה. הדעות והאינטרסים של ציבור האזרחים מיוצגים בדרך כלל על ידי המפלגות השונות.
אך, כאמור, גם האזרחים, כיחידים, יכולים להשפיע על המדיניות ועל החברה בדרכים שונות.
ניתן להגדיר תיקון חברתי כפעולה שעושה אדם למען החברה או למען האחר ממניעים של שאיפה להגינות חברתית, לצמצום עוול או לעזרה למעוטי יכולת. כאשר יוזמות של תיקון חברתי ננקטות באופן חוקי ובלתי אלים, אם על ידי אזרחים מן השורה ואם על ידי בעלי תפקידים בתחום אחריותם (כגון: שופטים, אנשי ממשל, מחנכים, מפקדים, מנהלים), הן מאפשרות למדינה הדמוקרטית לתקן את עצמה ולשפר את תחושת הרווחה, הכבוד והאמון של כלל האזרחים החיים בה.
צורך זה בערנות, רגישות ויוזמה לשם תיקון חברתי מודגש גם במקורות רבים מן התרבות היהודית מכל התקופות, מן המקרא ועד ימנו. בשיעור זה נכיר כמה דוגמאות לכך, עתיקות וחדשות.
ספרו על אדם שאתם מכירים באופן אישי (או שאלו את הוריכם) שעשה פעולה של תיקון חברתי.
ויצא אל אחיו
הדמות המוכרת ביותר במקורות שלנו אשר הקדישה את מלוא חייה לתיקון החברה הוא משה רבנו. בתחילת ספר שמות המקרא מספר על קורותיו של משה בימי עלומיו, ועל שלוש יוזמות שונות שנקט בהן:
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶֹׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם. וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ, אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינו? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?
וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה. וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וֵַיּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת, וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם. וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם.
שאלות לדיון:
דחף לפעול
ר' משה בן מימון (הרמב"ם), הוגה, פרשן ומחוקק יהודי בן המאה ה-12, אשר פעל במצרים, ראה חשיבות מיוחדת ביוזמותיו החברתיות של משה. כך הוא מסביר בספרו "מורה נבוכים":
הראשונה בדרגות הנבואה היא […] (שישנו באדם כוח) המניע אותו וממריץ אותו למעשה טוב גדול ובעל ערך… והוא ירגיש בנפשו מניע ודחף לפעול, זה קרוי "רוח ה'". […] דע שכוח זה לא עזב את משה רבנו מאז הגיע לבגרות. לכן נתעורר להרוג את המצרי ולהרתיע את החוטא מבין שני הנצים. מעוצמת הכוח הזה שבו, אפילו לאחר שפחד וברח, בהגיעו למדיין זר ופוחד, מכיוון שראה עוול כלשהו, לא התאפק מלהסירו ולא יכול לשאתו, כמו שנאמר: "ויקם משה ויושיען" (שמות ב, יז)
שאלות לדיון:
משה כמחוקק חברתי
לאורך התורה מופיעים חוקים רבים שמשה, על פי המסופר, קיבל בהר סיני. בלא מעט מן החוקים הללו ניתן לזהות את השאיפה לתיקון חברתי. לפניכם רשימה של עשרה חוקים מהתורה. לרשותכם 10 דקות.
עברו על כמה שיותר חוקים מהרשימה, וקבעו עבור כל חוק איזה מבין שלושת המניעים הבאים גרם לדעתכם לחקיקתם:
שאלות לדיון:
מתורת משה למציאות של ימינו – חוק השמיטה כניסיון לתיקון חברתי
אחד מן החוקים המעניינים ביותר בתורת משה הוא חוק השמיטה. חוק זה מופיע בתורה בשתי צורות: שמיטת קרקעות – החקלאי העברי מצווה לשמוט (=לא לעבד) את אדמתו בשנה השביעית ולאפשר לנזקקים לאסוף ממנה יבול (מופיע בשמות כג, י); ושמיטת כספים – מי שהלווה כסף לנזקק חייב לשמוט (=לוותר) על החזר כספו בשנה השביעית (מופיע בדברים טו, א).
חוק השמיטה שבתורה מהווה מקור השראה גם לאלה התרים אחר תיקון חברתי בימינו. כך כתבו על אודותיו ההוגים אבי שגיא וידידיה שטרן, במאמר שפורסם בשנת השמיטה תשע"ה:
שש שנים תעבוד, תצבור, תנצל; בשנה השביעית תנוח, תחלק, תניח. אינך נדרש לוותר על קניינך, אך עליך ללמוד להתנתק ממנו ובכך למתן דחפים קפיטליסטיים חסרי מעצורים. האדם נדרש לפעול בניגוד לטבעו ולצמצם את עצמו ובכך ליצור מרווח לנוכחות אנושית של האחר, חלש או מוחלש.
בישראל המופרטת, הגלובלית ורבת הפערים, השמיטה היא סימן קריאה הכרחי. יש לנו, באמתחתנו הלאומית, תרופה מוכנה לשיקום הסולידריות הבין-אישית שהתרופפה. במובן זה, השמיטה היא רכיב בחוסן הלאומי. קשה שלא להתרשם מעמקות האידיאה (הרעיון), הנעה בזהירות בין הרצון לשמר את רכושו של האדם לרצון שלא לראות ברכוש חזות הכול. השמיטה היא קריאה לביצור בועה בזמן, שבה העשייה הכלכלית אמורה להגיע לרגיעה, שמטפחת חמלה, רחמים ואף שותפות בין כל החולקים את פני האדמה, כולל חיית השדה. בשנה השמינית המרוץ יימשך, מכיוון שהאנושות זקוקה לו, אך האידיאה וזיכרונה יחלחלו אל מחוץ לשנת השבתון, אל שש שנות הקדחתנות היצרנית.
שאלות לדיון:
יוזמה לתיקון חברתי בעקבות משבר הקורונה
יוזמות שונות לתיקון חברתי עשויות להתעורר כתגובה למשבר שנוצר. לעיתים פוקדים את החברה הישראלית והעולמית משברים חברתיים וכלכליים. דוגמה לכך היא מגפת הקורונה שפרצה והתפשטה בעולם בשנת 2020. למגפת הקורונה יש השלכות קשות לא רק על בריאות הציבור אלא גם על מצבם החברתי והכלכלי של רבים. עצירת העבודה במשק במהלך תקופת ההתמודדות עם המגפה הותירה אנשים רבים ללא מקורות פרנסה ועם חובות כספיים קשים.
הציעו יוזמה משלכם לתיקון חברתי בעקבות משבר הקורונה. עליכם לכתוב את היוזמה לפי ארבעת החלקים הבאים:
הציגו את היוזמה שלכם בפני הכיתה, ושפרו אותה לאור הערות חבריכם.
מאמר דעהתיקון חברתי | אלון מור
המחנך והסופר היהודי הנודע יאנוש קורצ'ק (שם העט של הנריק גולדשמיט) טבע את המשפט: "לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך". קורצ'אק היטיב לנסח באופן תמציתי את הרעיון היהודי עתיק היומין של תיקון אשר פועל תמיד לפחות בשני מישורים: הן כפעולה היוצאת החוצה לעולם ומבקשת לשנות את פני החברה ולתקן עוולות חברתיות ומוסריות, והן כתנועה פנימה השואפת לתקן את המידות האישיות של כל אדם ולטפח אותן.
ואכן, אחת ממטרות החינוך הממלכתי הינה: "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל". זו היא הגדרה התואמת למושג "תיקון עולם" שמופיע ביהדות בהקשרים רבים, למשל בתפילת "עלינו לשבח", שבה נאמר: "לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי".
ואולם, צריך להודות שיש במושג "תיקון" הנחת יסוד קצת מדכדכת – הן האדם והן המציאות מובנים כמלאי פגמים וחולשות, ויתרה מכך, הם לעולם לא יהיו מושלמים! לכן התיקון הוא תהליך שלעולם לא מסתיים. אלא שהמסקנה מכך איננה שאפשר להרפות או להתייאש. נהפוך הוא, חשוב להבין שלכל אדם ולכל דור יש תפקיד – לתרום את חלקו למאמץ המתמיד של טיפוח האדם והחברה!
הקשר בין תיקון עולם לתיקון האדם הוא הדדי. לא נוכל להשתתף במפעל של תיקון פגמי החברה אם נזניח את המאמץ לתיקון האישיות והמוסר שלנו עצמנו. יתר על כן, אסור שניצור מציאות שבה העבודה על עצמנו תהיה כרוכה בניתוק חברתי. כאשר אנחנו פועלים לתיקון העולם החברתי ממילא אנחנו מתקנים גם את עולמנו הפנימי.
היטיב לתאר את הקשר הזה הסופר דוד מלץ, מחלוצי העלייה השלישית, שכתב: "כל שאיפותינו ומעשינו החברתיים, כל אשר אנו עושים בארץ לתיקונם ולחידושם של חיי העם העברי, כל אלה המעשים – הרי במהותם המוחלטת, בערכם המוחלט לאדם, אינם באים אלא לתיקון חייו הפנימיים, להעשרת אישיותו, לנתינת טעם לחייו".
האמירה של קורצ'ק שצוטטה בפתח הדברים איננה מכוונת בהכרח רק כלפי העוסקים באופן רשמי בחינוך – שהרי כולנו מחנכים! אנחנו מחנכים באופן שבו אנחנו פונים זה לזה בחיי היומיום, בדרכים שבהן אנחנו מתייחסים לקבוצות וליחידים סביבנו, וביחסנו לטבע, לסביבה ולמרחב הציבורי.
ואחרי כל זה צריך לשאול: "ומה אם בכל זאת קלקלנו"?
אני אוהב את התשובה שנותן הזמר והיוצר אהוד בנאי (בהשראת רבי נחמן מברסלב) בשירו "אל תפחד": "אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן, כן, כן".
אלון מור הוא מנהל תוכנית 'בארי'
