תמכו בנו
פלורליזם
אוֹת בְּאוֹת - דורשים שפה יהודית דמוקרטית

לוגו אות באותהשיעור בנושא פלורליזם הוא חלק מיוזמת "אוֹת בְאוֹת" – דורשים שפה יהודית דמוקרטית. במסגרת היוזמה נכתב אוסף של שיעורי חינוך על מושגים לפי אותיות הא'-ב', כאשר כל מושג נדרש בשפה יהודית-דמוקרטית.


  • להורדת מערך השיעור כקובץ PDF בפורמט מותאם לדפוס – לחצו כאן (ניתן להדפיס גם בשחור-לבן)
  • להורדת מערך השיעור כקובץ PDF בפורמט מותאם להקרנה על מסך בכיתה במהלך שיעור – לחצו כאן

פתיחה

אות באות - פלורליזם פלורליזם (= ריבוי. שונות בחברה) הוא ערך ועיקרון בדמוקרטיה, והוא אחד מהערכים הנכנסים תחת ההגדרה של תרבות פוליטית דמוקרטית. עקרון הפלורליזם מדבר על ההכרח להכיר בזכות קיומן של דעות, השקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא ההכרה שלקבוצות השונות זו מזו במדינה יש זכות קיום, וכן עידוד של הצורך של אותן קבוצות לבטא את עצמן, להתארגן, להתאגד ולממש את האינטרסים שלהן. כאשר מדינה דמוקרטית מאפשרת חופש פלורליסטי, הקבוצות השונות בחברה מבחינה דתית, חברתית, כלכלית וכו', שומרות על הזהות הייחודית שלהן תוך בסיס משותף מאחד לחברה כולה.

בשיעור שלפניכם נפגוש במושג פלורליזם ונעסוק בתפקידו וחשיבותו בחשיבה הדמוקרטית בכלל ובדמוקרטיה הליברלית בפרט. כמו כן ננסה לבדוק האם יש סתירה בין פלורליזם ליהדות (מפני שמדינת ישראל מוגדרת כ"יהודית דמוקרטית" הרי שעיסוק בשאלה זו הוא בעל חשיבות
רבה).

אז מה זה בעצם 'פלורליזם'?

מקורה של המילה פלורליזם מהמילה האנגלית plural , שמשמעותו "יותר מאחד, רבים". במשמעותו הדמוקרטית, פלורליזם הוא קיומה של יותר מדעה אחת. פלורליזם במשטר דמוקרטי משמעותו הכרה בערך של קיומן של דעות, של השקפות שונות, של צרכים ורצונות שונים בחברה, וכן עידוד של הקיום עצמו של אותן דעות. הפלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השַׁונֹותּ ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן.

הפלורליזם הוא ערך מרכזי במשטר דמוקרטי, והיסוד לזַכות לריבוי מפלגות ולריבוי דעות, והוא אחד הערכים העומדים בבסיס חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. עם זאת, חברה דמוקרטית חייבת לקיים מסגרת, ולו מינימלית, של כללי משחק המוסכמים על כולם, שאם לא כן היא עלולה להתפרק. ולכן, כדי לשמור על האיזון המתבקש בתוך התרבות הפוליטית הדמוקרטית
נכנסים, נוסף על ערך הפלורליזם, גם ערכי הסובלנות וההסכמיות.

האם במשטר הדמוקרטי הפלורליזם הוא מוחלט או שישנם כמה עקרונות יסוד שחייבת להיות הסכמה עליהם? האם תיתכן דמוקרטיה ללא פלורליזם? האם ייתכן פלורליזם מוחלט במסורת היהודית או במדינה שצביונה יהודי? בשאלות אלה נעסוק בשיעור שלפניכם.

פעילות פתיחה

התחלקו לארבע קבוצות (בארבע פינות הכיתה) בהתאם להעדפות ולהשקפות שלכם בכל אחד מהנושאים שלפניכם (ארבעה סבבים, סבב בחירה לכל אחד מהנושאים לפי הסדר שבו מופיעים הנושאים). בכל פעם יוכרז הנושא והמשתתפים במשחק יבחרו קבוצה בהתאם לעמדתם.

א. העדפות קולינריות
• מי שהחלק האהוב עליו בארוחה הוא הבשר
• מי שמעדיף פיצה על כל דבר
• מי שאוכל בשביל להגיע ל"קינוח" המתוק בלבד
• מי שלא מעניין אותו אוכל בכלל

ב. מהו הבילוי המועדף עליך?
• ללכת לקולנוע עם חברים
• הופעה של מוזיקה
• להישאר לבד בבית עם ספר, מוזיקה אוו מחשב בשקט שלי
• ספורט – לשחק ולצפות

ג. עד איזה גיל לדעתך צריך לאסור בחוק עישון סיגריה?
• 17
• 21
• אסור למדינה להתערב, שכל אחד ואחת יעשו מה שהם רוצים!
• צריך לאסור על כולם, כל הזמן – עישון סיגריות צריך להיות מחוץ לחוק!

ד. מה צריך להיות יחסה של המדינה אל הפליטים והמסתננים?
• יש להעניק אזרחות ישראלית לכולם.
• יש לברר מי פליט ומי מסתנן, להעניק אזרחות לפליטים ולשלוח את המסתננים חזרה לארצם.
• לאור ההיסטוריה שלנו כעם נרדף – יש לקבוע מכסה של פליטים שישראל תקלוט ותאזרח כל שנה, ואת השאר לגרש.
• לגרש את כולם.

נסו לשכנע זה את זה להחליף קבוצה. חשבו: מה יהיו הנימוקים שלכם בבואכם לשכנע את חבריכם? האם הצלחתם לשכנע את חבריכם להחליף קבוצה?

סיכום הפעילות ומעבר להמשגת הפלורליזם

הקבוצות השונות ש"השתתפת" בהן, מעידות על הגיוון הרב של בני האדם, העדפותיהם, דעותיהם ותפיסות העולם שלהם.

  • האם לדעתכם, שונות זו נובעת מכך שחלק צודקים וחלק טועים? – כלומר יש רק "דרך" נכונה אחת או שמא בני האדם שונים במחשבותיהם, טעמם, דעותיהם?

על השונות הזו בין בני אדם אומר המדרש בלשון ציורית: "כשם שאין פרצופותיהן (פניהם של בני אדם) דומין זה לזה – כך אין דעתן שוין זה לזה" (במדבר רבה, פרשה כא, פסקה ב).


הזמנה לבית מדרש

במסורת היהודית ניתן למצוא גישות שונות ביחס לרעיון הפלורליזם. ישנם מי שראו במגוון דעות ומחלוקות תופעות חיוביות, ובניגוד אליהם יש שראו בריבוי דעות שיבוש או תקלה והעדיפו מצב של הסכמה רחבה. לפניכם כמה מקורות שעוסקים במתח זה. קראו אותם, ודונו בשאלות המנחות שמופיעות לצידן.


בית הלל ובית שמאי

בית הלל ובית שמאי הם כינוייהן של שתי אסכולות הלכתיות בתקופת המשנה, שנוסדו במאה הראשונה לספירה על-ידי שניים מחכמי המשנה: הלל ושמאי. הם והתלמידים שבאו אחריהם ייצגו גישות רעיוניות והלכתיות מנוגדות. כמו בימינו, גם בעבר נאלצה החברה היהודית להתמודד עם הסכנה של מחלוקות ופילוגים קשים בתוך העם. המקור שלפניכם עוסק במחלוקת בין שני ה'בתים' ומסביר כיצד באה על פתרונה.

אמר רבי אבא אמר שמואל:
שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל;
הללו אומרים: "הלכה כמותנו",
והללו אומרים: "הלכה כמותנו".

יצאה בת קול [הד, קול אלוהי מהשמים] ואמרה:
"אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל".

וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים הן,
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
– מפני שנוחין ועלובין [סובלניים כלפי מתנגדיהם] היו,
– ושונין [לומדים את] דבריהן ודברי בית שמאי.
– ולא עוד אלא שמקדימין [לומדים קודם את] דברי בית שמאי לדבריהן.

שאלות לדיון

  • מדוע לדעתכם לא מצויין על מה נסובה המחלוקת?
  • מה פירוש הביטוי "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"? האם הוא מתיישב עם הקביעה "והלכה כבית הלל"?
  • נסחו בלשונכם את הסיבות שבשלן זכו בית הלל שתיקבע הלכה כמותם.
  • יש המבינים את המשפט "אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן" כביטוי לגישה פלורליסטית. האם אתם מסכימים או מתנגדים לפרשנות זו? הסבירו.

פלורליזם והומניזם

ישעיהו ברלין היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון בולט שחי באנגליה במאה ה־ 20. בקטע שלפניכם טוען ברלין כי החשיבה הפלורליסטית מהווה מעין "תעודת ביטוח" כנגד עריצותם של בעלי כוח, שיודעים מה נכון ומה טוב, ולכן עשויים לכפות את עמדתם על הזולת באמצעים רודניים. ברלין מצביע על כך שהשונות והגיוון בין בני אדם מחייבים שיהיה טוב וראוי לכל אחד על פי אופיו ותכונותיו המיוחדות, כל עוד אינו פוגע בזולת בדרך למימושו. לפיכך, התפיסה הפלורליסטית, הדוגלת באמיתות רבות וזמניות, היא אידאולוגיה נכונה והומניסטית יותר מהגישות האחרות.

ישעיהו ברלין
ישעיהו ברלין

אמונה אחת, יותר מכל זולתה, היא הנושאת באחריות לטביחתם של יחידים על מזבחות האידיאלים ההסטוריים הגדולים […] זוהי האמונה כי אי-שם, בעבר או בעתיד, בהתגלות אלוהית או במוחו של הוגה דעות יחיד, בפסיקות ההיסטוריה או המדע, או בלבו הפשוט של האדם הטוב הבלתי מושחת – מצוי פתרון סופי. אמונה נושנה זאת מיוסדת על הבטחון, כי כל הערכים החיוביים שבהם האמינו ומאמינים בני אדם חייבים, לבסוף לעלות בקנה אחד.

[…] אין ספק בליבי כי ודאות דוגמטית כלשהי ממין זה היתה המקור לבטחון העמוק, השאנן, הבלתי ניתן לערעור, אשר קינן במוחם של כמה מן הרודנים והעריצים והאכזריים ביותר בהסטוריה, לגבי היות מעשיהם מוצדקים במלואם מכוח מטרותיהם.

פלורליזם […] נראה בעיני אידיאל נכון והומני יותר […] שכן, לפחות הוא מכיר בעובדה כי המטרות האנושיות מרובות, לא כולן משותפות מידה, והן שרויות בתחרות מתמדת זו עם זו. ההנחה כי כל הערכים ניתנים להידרג בסולם אחד, עד כי דיה בדיקה בלבד לצורך קביעת הנעלה ביותר מביניהם נראית בעיני כמסלפת את דעתנו שבני אדם הינם גורמים פועלים חופשיים.

ישעיהו ברלין, "שני מושגים של חירות", בתוך "ארבע מסות על חירות". הוצאת רשפים, תל אביב תשל"ה, איור: Arturo Espinosa

שאלות לדיון

  • מה מסוכן בעמדות המאמינות באמת אחת?
  • מה עלולה להיות התוצאה של אמונה באמת יחידה (מוניזם)?
  • מהם היתרונות בפלורליזם? מדוע ברלין מגדיד אותו כהומניזם?
  • במדינת ישראל ישנן מפלגות וקבוצות רבות הפועלות בשם אמת אחת, ואחרות – שעמדתן פלורליסטית. ציינו קבוצה אחת מכל סוג; נמקו את בחירתכם.

סיכום בית המדרש

לאחר שקראתם על אודות המחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי ועיינתם בדברים שכתב ישעיהו ברלין על הפלורליזם, ערכו דיון כיתתי סביב השאלות הבאות:

  • האם בכל מחלוקת ערכית או פוליטית "אלו ואלו דברי אלהים חיים" או שתיתכנה עמדות לא לגיטימיות? תנו דוגמה לעמדה שכזו.
  • האם היהדות היום מתאפיינת בפלורליזם? נמקו.

דיון כיתתי

דיון כיתתי על 'גבולות הפלורליזם'

בישראל פועלים ארגונים רבים המזוהים עם עמדות פוליטיות. קראו על אודות הארגונים 'שוברים שתיקה' ו'אם תרצו':

'שוברים שתיקה' הינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות מחיילים וחיילות אשר שירתו בשטחים מפרוץ האינתיפאדה השנייה ואילך. מטרת הארגון היא להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים הכבושים, וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש.מתוך אתר 'שוברים שתיקה'

מיום הקמתה ביססה תנועת 'אם תרצו' את מעמדה כשחקן בולט המשפיע על השיח הציבורי והתקשורתי במדינת ישראל, דרך עיצוב דעת הקהל והשפעה על גיבוש מדיניות מצד גורמים שונים במדינה […]. התנועה [יזמה] מאבקים ופרסמה דו"חות אשר חשפו את ההטיה האנטי־ציונית באקדמיה ואת הדרתם של עמדות ומחקרים ציוניים ממנה. בין השאר ניהלה התנועה מסע הסברה בנוגע לחשיבותה של ירושלים המאוחדת עבור המפעל הציוני, וכן יזמה והובילה את מאבק ה"נכבה חרטא" שחשף את השיח השקרי בנושא מלחמת העצמאות ותעמולת הנכבה.מתוך אתר 'אם תרצו'

  • האם נכון להזמין לבית הספר נציגים של שתי תנועות קיצוניות מימין ומשמאל – ארגון 'אם תרצו' מימין ו'שוברים שתיקה' משמאל – להציג את עמדותיהם?

התחלקו לשתי קבוצות. קבוצה א' תייצג את העמדה התומכת בהזמנת ארגונים מסוג זה לבית הספר, וקבוצה ב' תייצג את עמדת המתנגדים. כתבו את הטיעונים שלכם בעד העמדה שאתם מייצגים. בחרו נציג שייצג את העמדה של הקבוצה בפני הכיתה בנאום קצר של 1– 2 דקות. חשבו על נימוקים טובים והציגו נאום משכנע! חפשו במרשתת מקורות וטיעונים
לחיזוק עמדתכם. מומלץ לעשות שימוש במקורות ובתובנות שלמדתם בשיעור זה.

דניאל הרטמןמאמר דעה

פלורליזם | דניאל הרטמן

פלורליזם הוא אחת הקטגוריות המהותיות המאפשרות את קיומה של חברה דמוקרטית ומניעות אותה. שוני בין אזרחים הוא בלתי נמנע. לפי המסורת היהודית, אף שנבראנו בצלמו של אלוהים אחד, נבראנו שונים זה מזה; שונים במראנו, וחשוב מכך, שונים בדעותינו ובאמונותינו. השוני עצמו אינו מערער את חיינו הקולקטיביים. האופן שבו אנו מתייחסים לשוני הוא שמערער אותם. חברה שאין בה מקום לשוני ולמגוון היא חברה המדכאת את אזרחיה, ואם אינה טוטליטרית לחלוטין, הרי גורלה – להשמיד את עצמה ולהיכחד.

פלורליזם מאתגר כל אחד ואחת מאיתנו לראות את מקצת השוני שסביבנו – גם אם לא את כולו – כבעל ערך שווה לאמונות ולתפיסות שאנו עצמנו מחזיקים בהן. פלורליזם מבטל היררכיות בין אנשים ובין דעות, ומאתגר אותנו לקבל כי 'אלו ואלו' עשויים להיות דברי אלוהים חיים.

הימנעות משיפוט ומהיררכיה היא מעשה קשה, בעיקר כאשר הדיון עוסק בנושאים שחשובים לנו ושאכפת לנו מהם באופן עמוק. אמונה בפלורליזם אינה דורשת שנקבל כל דעה כנכונה וכבעלת ערך, אולם היא דורשת כי חלק מהדעות שאנו שופטים, נקבל כראויות. אם נבצר מאיתנו לעשות זאת, הרי אנו מעריכים את עצמנו בהערכה גבוהה מדי.

עבורי, פלורליזם הוא אחד מתנאי היסוד לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היהדות מפרידה בינינו יותר מאשר היא מאחדת אותנו. אם נרצה לחיות יחד כחברה אחת, עלינו להושיט יד אל מעבר למגזרים ול'שבטים' שלנו, לפתוח את לבבותינו לשמוע את האחר, ומפעם לפעם – אף להפנים את העומק והיופי שבאורח החיים ובאמונותיו של האחר. שבנו הביתה, לארץ ישראל, לא על מנת להתאחד באמצעות אויבים מבחוץ, אלא על מנת לבנות יחד חברה משותפת. פלורליזם מאפשר לנו לעשות זאת.


הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן, ומנהל פרויקט iEngage