אנושיות
אוֹת בְּאוֹת - דורשים שפה יהודית דמוקרטית

השיעור בנושא אנושיות הוא חלק מיוזמת "אוֹת בְאוֹת" – דורשים שפה יהודית דמוקרטית. במסגרת היוזמה נכתב אוסף של שיעורי חינוך על מושגים לפי אותיות הא'-ב', כאשר כל מושג נדרש בשפה יהודית-דמוקרטית.


מבוא

אנושיות ("הומניזם" בלעז) היא תפיסת העולם ששמה במרכזה את האדם היחיד ומתרכזת בטובתו: פיתוחו האישי, רווחתו, כבודו ובטחונו. זאת בשונה, למשל, מתפיסה שלפיה טובת המדינה קודמת לטובתו של האדם, או טובתו של המלך, טובתה של הכנסייה, וכיוצא באלה.

מקובל לומר שהמקור הראשוני לרעיון ההומניסטי הוא הרעיון שלפיו האדם נברא בצלם אלוהים. לפי רעיון זה, יש בכל אדם משהו מן האלוהי, דבר קדוש שלא ניתן לקחת ממנו, שנגזר ממנו כבוד לכל אדם וכן שוויון בין האנשים, שהרי צלם אלוהים הוא בכולם, בכל ילד וילדה, בכל איש ואשה.

ההומניזם הוא המקור לתפיסה הדמוקרטית, ובהתאם לכך אחד מרעיונותיה הבסיסיים ביותר של המדינה הדמוקרטית הוא שתכלית קיומה של המדינה הוא רווחתו של היחיד. במסורת היהודית יש לכך מספר ביטויים, רבים מהם מקורם בספרות חז"ל, שבה ניתן דגש רב על מצוות שבין אדם לחברו, ובכלל על האדם וחייו.

היהדות היא גם לאום, ולכן במסורת היהודית קיים מתח בין תפיסות אוניברסליות, רחבות, המדגישות את הכבוד לכל אדם, ובין תפיסות המבליטות עליונות או עדיפות לאדם היהודי דווקא, שהרי רק היהודים קיבלו את תורה, ורק להם הובטחה ארץ ישראל, ועוד. עם זאת, היהודים תמיד חיו בשיח תרבותי, חברתי וכלכלי עם העמים שסבבו אותם, בין בארץ ובין בגלות, ובמקורות המסורתיים נוכל למצוא את שתי הגישות זו לצד זו.

בשיעור שלפניכם נכיר מקורות שונים של הערך "אנושיות" ונשאל – מה משמעותו של ערך זה ומהי חשיבותו לחברה בה אנו חיים?

פעילות פתיחה

האזינו במליאה לשיר "אתה פלא" של חוה אלברשטיין (מעובד לפי פאבלו קאזאלס. לחצו כאן למילות השיר):

ערכו דיון קצר בכיתה:

  • מדוע לפי השיר כל אדם הוא פלא?
  • האם אתם מסכימים עם רעיון זה?
  • ספרו על אנשים מופלאים שהכרתם או שמעתם עליהם. מה הפך אותם ל-"פלא"?
  • אפשרות נוספת לפעילות: מחלקים באקראי את שמות התלמידים בכיתה זה לזה ומבקשים מכל אחד להתייחס לשם שקיבל ולכתוב מה מייחד אותה או אותו.

היכרות בקבוצות עם מושג הבריאה בצלם

מתחלקים לשש קבוצות. כל קבוצה מקבלת דף, ובו מקור העוסק באנושיות, ושאלות עליו:

קבוצה א – בריאת האדם
קבוצה ב – שווים ושווים יותר
קבוצה ג – אין דרגות בצלם אלוהים
קבוצה ד – חביב אדם שנברא בצלם
קבוצה ה – כל אדם עולם מלא
קבוצה ו – מה הכלל הכי גדול


קבוצה א – בריאת האדם

בעולמה של היהדות, המקור לזכויות האדם מגולם ברעיון היסוד של בריאת האדם בצלם אלוהים. יש הרואים ברעיון זה את עקרונות היסוד בדבר ערכו של האדם – כל אדם.

לפניכם הפסוקים מספר בראשית המתארים את בריאת האדם וקטע מספר תהילים העוסק במעמדו של האדם אל מול האל והבריאה.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים
וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים
פְּרוּ וּרְבוּ
וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:בראשית א', כז-כח

מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ:
וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:
תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו:תהלים ח', ה-ז

שאלות

    • לאור הפסוקים, כיצד לדעתכם בא לידי ביטוי צלם אלוהים באדם? באיזה אופן?
    • מהי המשימה שקיבלו האיש והאשה?
  • "זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם": מהו המסר החשוב של פסוק כז בנוגע למעמדן של נשים בחברה?
  • במזמור תהילים כתוב: "תמשילהו במעשה ידיך". מה הייתם מצפים ממי שקיבל מהאל ממשל ואחריות על העולם?
  • האם לפי המזמור בתהילים האדם הוא רק חלק מהבריאה, או נעלה עליה? הסבירו.
  • לפי המזמור, כיצד מתבטא צלם אלוהים באדם?

קבוצה ב – שווים, ושווים יותר

הקטע שלפניכם נכתב ע"י רבי יהודה הלוי (ריה"ל, 1075–1141) שהיה היה משורר ופילוסוף. רבי יהודה הלוי נולד בטולדו שבספרד. קיבל חינוך יהודי מסורתי לצד השכלה כללית רחבה. בתקופתו של רבי יהודה הלוי היה מצבם של היהודים בספרד טוב. תקופה זו מכונה "תור הזהב" בשל היצירות הספרותיות החשובות שיצרו יהודי ספרד בתקופה זו.

רבי יהודה הלוי עסק ברפואה וכן כתב שירים והגות. הוא נחשב לאחד מחשובי המשוררים בתקופתו. שירתו כוללת שירת חול ושירת קודש המשקפת רגשות דתיים עמוקים וגעגועים עזים לארץ ישראל. יצירתו החשובה, ספר הכוזרי, הקרוי גם "ספר תשובות לטענות על הדת המושפלת", חובר כחלק מההתגוננות היהודית בפני הדתות האחרות ששלטו במרחב שבו חיו היהודים. הספר מתאר שיחה דמיונית בין חכם יהודי (מכונה "חבר") לבין מלך הכוזרים (הוא "הכוזרי" בקטע שלפניכם). בשיחות אלו החבר מציג את השקפתו לגבי טיבה של היהדות, ודן בחשיבותה של ארץ ישראל, בחשיבות השפה העברית, ביתרונה של התורה על פני הפילוסופיה היוונית ובמהותו של עם ישראל.

(כו) אמר הכוזרי: לפי זה אין תורתכם מחייבת כי אם אתכם בלבד!

(כז) אמר החבר: אמנם כן! כל מי שנלווה עלינו מן האומות כיחיד יבואהו מן הטוב אשר ייטיב עימנו האלוה, אבל שווה לא ישווה אלינו. כי אילו היה חיוב התורה מצד מה שהאלוה ברא את כולנו, היו שווים בה כל בני אדם, כלבן כשחור, כי כולם ברואיו יתברך, אולם חיוב התורה עלינו הוא מצד מה שהוציאנו האלוה ממצרים ומצד היות לו התחברות עימנו, בהיותינו סגולת בני אדם.רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר א'

שאלות

  • לפי הקטע, במה מחוייבים היהודים, אך שאר בני האדם אינם מחוייבים?
  • לפי הקטע, מדוע יש הבדל בין ישראל לבין שאר אומות העולם?
  • האם לדעתכם הבדל זה הוא זכות-יתר של עם ישראל, או להפך – חובה גדולה יותר עליו? הסבירו.
  • למה מתכוון הכותב באומרו "סגולת בני אדם"? כיצד מתבטא בעיניו צלם אלוהים בעם ישראל לעומת שאר בני אדם?
  • האם אתם מסכימים עם גישה זו?

קבוצה ג – אין דרגות בצלם אלוהים

מרטין לותר קינג
מרטין לותר קינג

הקטע שלפניכם נכתב ע"י מרטין לותר קינג (1968-1929) שהיה כומר אפרו-אמריקני, חתן פרס נובל לשלום ולוחם זכויות האדם והאזרח. פעל נגד ההפרדה והאפליה הגזעית במדינות הדרום בארצות הברית ובמהלך פעילותו אף נאסר על ידי האף.בי.אי . מחאתו הביאה להפסקת ההפרדה הגזעית במוסדות חינוך, במוסדות ציבור, בתחבורה הציבורית ולחקיקה פדרלית נגד האפליה.

מרטין לותר קינג נרצח ב-4 באפריל 1968 בממפיס טנסי עקב דעותיו הפוליטיות. יום הולדתו של מרטין לותר קינג נקבע כחג לאומי בארצות הברית.

העיקרון של 'צלם אלוהים' הוא הרעיון שאלוהים 'הזריק' בכל בני האדם דבר מה. אין זו אחדות איתנה עם אלוהים, אלא האפשרות הנתונה לכל אדם לאחווה איתו, וזה מה שמעניק לכל אדם ייחוד, מעניק לו ערך, מעניק לו כבוד. כאומה אל לנו לשכוח זאת לעולם: אין דרגות בצלם אלוהים… עוד יבוא יום ונדע שאלוהים ברא אותנו על מנת שנחיה יחדיו כאחים, וכדי שנכבד את אצילותו וערכו של כל אדם.תורגם מתוך הנאום "החלום האמריקני", שנשא מרטין לותר קינג ב-4 ליולי 1965

שאלות

  • מהו הדבר המיוחד שהאל "הזריק" בכל בני האדם?
  • לפי הקטע, מהי המטרה של בריאת האדם בצלם? איזה יחס אלוהים רוצה שיהיה בין בני האדם?
  • האם לפי הקטע יכול להיות אדם או אומה נעלים יותר מאחרים? הסבירו.
  • האם אתם מסכימים עם גישה זו?

קבוצה ד – חביב אדם שנברא בצלם

המשנה שלפניכם היא אחת מסדרת משניות בפרקנו המובאות בשמו של רבי עקיבא, ועוסקת באלו שנחשבים "חביבים" – מובחרים, או אהובים – ביחס לאחרים בעולם. כפי שנראה, המשנה מציינת שני "חביבים" שכאלה: האדם וישראל. בעקבות המשנה, נשאל כיצד מתבטאת החיבה כלפיהם, והאם ראוי בכלל לבחור מישהו שהוא "חביב" יותר על פני אחרים?

הוא (ר' עקיבא) היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר: "בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט' ו).

חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים י"ד, א).משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ד

בֵּאוּר: חָבִיב – בעיני האלוהים. בְּצֶלֶם אֱלֹהִים – בצלמו, בדמותו של אלוהים. לַמָּקוֹם – לאלוהים. כְּלִי חֶמְדָּה – כלי יקר, מבוקש שכולם חפצים בו. לֶקַח טוֹב – דבר טוב, סחורה טובה. חז"ל פירשו ביטוי זה כמשל לתורה.

שאלות

  • לפי דברי ר' עקיבא, מדוע חביב האדם על האל יותר משאר הנבראים?
  • מה לדעתכם המשמעות של הרעיון הזה? האם מובן מכך שלאדם יש יותר זכויות, או יותר חובות? הסבירו.
  • לפי הקטע, מדוע ישראל חביבים יותר משאר האומות?
  • יש שאומרים שלפי דברים אלו, עם ישראל הוא נעלה יותר משאר העמים, ואחרים אומרים שהמשך הפרק כולו עוסק באיסורים שהוטלו רק על עם ישראל, ולכן מדובר על יותר חובות שיש לעם ישראל. מה דעתכם?

קבוצה ה – כל אדם עולם מלא

המשנה שלפניכם היא חלק מדיון שנעשה בבית הדין שלפניו הובא פושע בפשע חמור (לרוב רוצח) ובית הדין עלול לגזור עליו גזר דין מוות. למרות זאת, מדגישים בפני עדי התביעה את חשיבות ערכו של האדם היחיד בעולם, שלא ימהרו לתת עדות מרשיעה שתגרום למותו של אדם. בקטע שלפנינו עוסקים בשאלה מדוע ברא הקב"ה אדם אחד בלבד, אדם הראשון, ולא מיד את כל אוכלוסיית העולם?

…לפיכך נברא אדם יחידי,ללמדך שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא,וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא.משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד', משנה ה'

בֵּאוּר: הַמְאַבֵּד – הממית. וְכָל הַמְקַיֵּם – המחיה

שאלות

  • לפי הקטע מהמשנה, למה ברא הקב"ה אדם אחד ולא בבת אחת את כל האנושות? איזה מסר הוא רצה להעביר בכך?
  • למה, לפי המשנה, זה כל כך חמור לאבד נפש אחת?
  • לפי דעתכם, איך ניתן "לקיים נפש אחת"?
  • לפי הקטע, איך מתבטא צלם אלוהים שבאדם?

 קבוצה ו – מה הכלל הכי גדול?

בקטע שלפניכם מופיעות שתי דמויות. האחת היא רבי עקיבא, תנא (מחכמי המשנה) שחי בסוף המאה הראשונה ובתחילת המאה השנייה לספירה, מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות שהטביע את חותמו על הלכות ועל ערכים רבים במסורת היהודית. השניה היא בן עזאי, שהיה תלמידו וחברו של רבי עקיבא. לפי המסורת מת בן עזאי בטרם עת בשל עיסוקו בתורת הנסתר. לפי מסורת אחרת היה מעשרה הרוגי מלכות שמתו על קידוש ה' בימי מרד בר-כוכבא.

"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט י"ח) – רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה.

בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם, ביום ברוא אלוהים אדם, בדמות אלוהים עשה אותו" (בראשית ה', א) – זה כלל גדול ממנו!תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט' הלכה ד'

שאלות

  • לפי רבי עקיבא, מה הסיבה לכך שאנחנו מכבדים אדם אחר?
  • לפי בן עזאי, מה הסיבה לכך אנחנו מכבדים אדם אחר?
  • מדוע בן עזאי חושב שהכלל שלו גדול יותר (חשוב יותר)?
  • האם הטענה שאלוהים ברא כל אדם בצלמו, מצדיקה יחס של כבוד לכל אדם? מדוע?

שיתוף במליאה

לאחר העבודה בקבוצות, התלמידים מתאספים למליאה. כל תלמיד מקבל דף ובו כל הקטעים שעליהם עבדו הקבוצות. הקבוצות מציגות את הקטעים שלהן בפני המליאה, ומספרות מה למדו מהם על מעמדו של האדם.

נקודות להתייחסות בהצגה בפני הכיתה:

  • האם בקטע שקראתם כל בני האדם שווים ולכולם ערך רב, או שיש שווים יותר?
  • לפי הקטע שקראתם, מהו מקור היחס המכבד לאדם או לאנושות כולה?
  • איזה דבר מיוחד למדתם מהקטע?

דיון במליאה

לפניכם שלושה מקרים שבהם רעיון האנושיות מתנגש עם צרכים אחרים וערכים אחרים:


א. חיפוש על גופו של אדם חשוד

בשנת 1992 עצרו שוטרים חשוד במכירת סמים מסוכנים, לאחר שהיה במעקב של יומיים. במהלך המשפט התברר שהחשוד הופשט ברחוב ונערך עליו חיפוש, שבו נמצאו הסמים. השופטים הביעו תרעומת קשה על כך, והשופט מנחם אלון התייחס לשאלה העקרונית האם ראוי לבצע חקירה בדרך של הפשטת החשוד, באופן המביא להשפלתו. בדבריו כתב השופט, בין השאר, כך:

…נראה לי, כי גם כאשר ניתנת הסכמה כאמור, עדיין אין פירושו של דבר כי הכול פרוץ ומותר. העובדה שמדובר בזכויות יסוד של פגיעה בכבודו של אדם ובצנעת הפרט יש בה כדי לחייב, גם כאשר החיפוש נערך בהסכמה, לשמור על מידה סבירה של הגינות כדי שלא לרמוס את כבוד האדם שבגופו נערך החיפוש, ואת פרטיותו, כאשר הדבר אינו מתבקש ואינו הכרחי לצורך החיפוש.

כך עולה, ראשית לכול, ממקורות מורשת ישראל שעמדנו עליהם. יסוד היסודות לעקרון העל של כבוד האדם הוא שהאדם נברא בצלם אלוהים, ומכוח תפיסת עולם זו גם הוא עצמו מצווה הוא לשמור על כבודו, שהרי פגיעה בכבודו היא פגיעה בצלם האלוהים, ועל כך מצווה כל אדם…

אכן, כאשר ניתנה הסכמה לחיפוש, מותר לערוך את החיפוש על גופו […] של האדם, אבל עדיין מצווים אנו, כבני אדם, לשמור על כבוד האדם שבו נערך החיפוש ועל כבודנו אנו, כבני אדם, העורכים את החיפוש. בכך נמצא את האיזון המתאים ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

דיון בכיתה:

  • כיצד מתנגשים כאן הצורך לשמור על שלום הציבור עם הצורך לשמור על כבוד האדם?
  • איזה ערך לדעתכם חשוב שיגבר במקרה זה?
  • נסו לקשור את הדיון כאן לאחד המקורות שנדונו בקבוצות. איזה מקור מתאים לכאן?

ב. מותם ופציעתם של פועלי בנין

בישראל הרוגים ופצועים רבים באתרי הבניה, ומגמה זו נמשכת לאורך שנים. סיכוייו של פועל בנין למצוא את מותו בישראל גדולים פי חמישה מזה של פועל בנין מקביל בבריטניה.

באתר החדשות "מחלקה ראשונה" כתב איתן קלינסקי, משורר ומורה לתנ"ך:

בדיוני וועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת אלי אללוף התוודעו חברי הכנסת לנתון נוסף, ש-756 עובדים שיצאו לעבודתם בשנת 2015 במקום לחזור לבתיהם בתום יום עבודה, מצאו עצמם מאושפזים בבתי חולים עקב תאונות עבודה בבניין. לנתון מדאיג של עשרות הרוגים ומאות פצועים מתלווה גם מציאות עגומה שחלק הארי של הנפגעים הם פלשתינים מיהודה ושומרון, ערבים אזרחי מדינת ישראל ועובדים זרים.

בדיוני וועדת העבודה והרווחה התוודעו חברי הכנסת לסכנות הרבות שאורבות לעובדים באתרי הבניין: פיגומים, גובה, בוץ, רוח, אבל האיום הגדול ביותר הוא צמצום העלויות על חשבון בטיחות.

הזלזול בהון האנושי העובד על פיגומי הבנייה מתבטא בכך שקיימים למעלה מ-14,000 אתרי בניין, בהם פועלים רק 17 מפקחי בטיחות, חלקם במשרה חלקית וללא כלי רכב. פירושו של דבר, שעל למעלה מ-700 אתרי בניין יש מפקח בטיחות אחד. אם מפקח יעבוד 7 ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים ללא ימי מחלה וחופשה, הוא יגיע אולי פעם אחת בשנתיים לאתר בנייה לשעה שעתיים ללא אפשרות של ביצוע תהליכי מעקב ובדיקה על ממצאיו.

מצער, ששנת 2016 ושנת 2017 שלא תמה צברו שיאים של הרוגים על פיגומי הבניין. אני מבקש גם להביע את כאבי שהשירה העברית אינה נותנת ביטוי למחיר הדמים שמשלם ההון האנושי על פיגומי הבנייה בישראל. גם בערב חג סוכות בשנת תשע"ח מצא את מותו פועל בניין. גם בשולי השוליים של הכרוניקה (החדשות) לא נמצא לכך אזכור.איתן קלינסקי, "אהבת פועלי בנין מדממת", אוקטובר 2017, אתר מחלקה ראשונה

דיון בכיתה:

איזה צורך מתנגש כאן עם הערך של שמירה על חיי האדם, ושלמות גופו?
איזה ערך לדעתכם חשוב שיגבר במקרה זה? מדוע זה לא קורה?
נסו לקשור את הדיון כאן לאחד המקורות שנדונו בקבוצות. איזה מקור מתאים לכאן?


ג. "בירור יהדות" למתחתנים בישראל

בישראל ניתן ליהודים להתחתן רק עם יהודים (אלא אם נישאו בחו"ל), ובמקרים רבים הרבנות מבררת האם יהדותו של אדם היא אכן אמיתית, או שהיא מוטלת בספק. דבר זה נדרש שוב ושוב במקרים של עולי ברית המועצות לשעבר, אך גם במקרים אחרים.

בשנת 2010 פורסמו תקנות חדשות בנושא, וכך דיווח אז קובי נחשוני באתר YNET:

הרבנות הראשית הפיצה הנחיות חדשות – על פניו מחמירות במיוחד – המחייבות את הרבנים רושמי הנישואין לערוך בירור יהדות מקיף לכל מי שנישואי הוריו אינם מוכרים על ידה. המשמעות: מאות אלפי עולים יידרשו מעתה להוכיח את יהדותם בטרם יורשו להתחתן, זאת בין היתר באמצעות מסמכים ישנים בני עשרות שנים ופרטים אישיים מדוייקים של בני משפחה רחוקים, שחלקם כבר אינם בין החיים.

[…] התקנות מחייבות רב רושם נישואין לברר את יהדותו של אדם שהוריו נישאו בארץ או בחו"ל באמצעות רב שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית, ובנוסף הן מאפשרות לרבנים לדרוש בירור יהדות לאדם שלכאורה אינו זקוק לכך.

[…] בין המסמכים שיידרש הנבדק להמציא: תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו, וכן תעודות נישואין או גירושין של אמו ושל הוריה. לדיונים עצמם, נכתב, "ישנה חשיבות להגיע עם האם, ואם הדבר אפשרי – גם עם הסבתא מצד האם". בטפסים שימלא המבקש עליו להזין פרטים אישיים רבים כמספרי זהות, תאריכי ומקום לידה וכתובות עדכניות של בני משפחה רחוקים, ביניהם הוריהם ואחיהם של הסבתא והסבתא. עוד יידרש הפונה לחתום על ויתור סודיות אודות פרטים אישיים הרלוונטיים לצורך בירור היהדות והנמצאים במשרדי ממשלה, מוסדות ציבור או כל גוף אחר היכול לסייע בנדון.קובי נחשוני, "רוצה להתחתן? הצג תעודת לידה של סבתא", מאי 2010, מתוך אתר Ynet

הרבנות טענה מנגד, שהתקנות החדשות יקלו על הבירור ההלכתי. אבל הנותנים מ-2018 מלמדים אחרת:

נתונים שהוגשו בימים האחרונים על ידי בתי הדין הרבניים למרכז המידע והמחקר של הכנסת והגיעו לידי וואלה! NEWS מגלים כי בשנים 2010-2017 חלה עלייה משמעותית של 223%, למעלה מפי שתיים, במספר התיקים של "בירור יהדות" שבהם החליט בתי הדין לדחות את בקשת הפונה ולא להכיר בו כיהודי – מ-103 תיקים בלבד בשנת 2010 ל-231 תיקים בשנת 2017.יקי אדמקר, "עלייה דרמטית במספר היהודים הנדחים על ידי הרבנות בהליך 'בירור יהדות', יוני 2018, מתוך אתר וואלה

דיון בכיתה:

  • איזה ערך מתנגש כאן עם הערך של שמירה על כבודו של כל אדם?
  • איזה ערך לדעתכם חשוב שיגבר במקרה זה? מהם הטיעונים לכאן ולכאן?
  • נסו לקשור את הדיון כאן לאחד המקורות שנדונו בקבוצות. איזה מקור מתאים לכאן?