/ תוכנית בארי

זכויות אדם

אוֹת בְּאוֹת - דורשים שפה יהודית דמוקרטית

לוגו אות באותהשיעור בנושא זכויות־אדם הוא חלק מיוזמת "אוֹת בְאוֹת" – דורשים שפה יהודית דמוקרטית. במסגרת היוזמה נכתב אוסף של שיעורי חינוך על מושגים לפי אותיות הא'-ב', כאשר כל מושג נדרש בשפה יהודית-דמוקרטית.


  • להורדת מערך השיעור כקובץ PDF בפורמט מותאם לדפוס – לחצו כאן (ניתן להדפיס גם בשחור-לבן)
  • להורדת מערך השיעור כקובץ PDF בפורמט מותאם להקרנה על מסך בכיתה במהלך שיעור – לחצו כאן

פתיחה

זכויות אדםמהן זכויות אדם? בעקבות מעשי הזוועה שבוצעו בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובראש ובראשונה השואה שבמהלכה נרצחו שישה מיליון יהודים ומיליוני בני אדם נוספים, אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. הכרזה זו, הכוללת מבוא ושלושים סעיפים, מונה רשימה ארוכה של זכויות יסוד שצריכות להיות מוקנות לכל אזרח של כל מדינה בתחומים שונים, כגון טיפול רפואי, חופש תרבותי ודתי ועצמאות כלכלית. ההכרזה אמנם אינה בעלת תוקף חוקי, אולם כלל המדינות מחויבות לה באופן עקרוני, וישנם ארגוני זכויות אדם רבים – ישראליים ובינלאומיים – שכל פועלם נועד למנוע הפרה של זכויות אדם.

הכרזה זו כוללת את עקרונות היסוד שנכתבו בהכרזת העצמאות האמריקאית (1776) ובהצהרת זכויות האדם והאזרח הצרפתית (1789).

העיקרון המוסרי החשוב ביותר שעומד בבסיס מגילת זכויות האדם הוא עקרון השוויון – כל אדם נברא בצלם. רעיון היסוד שעליו מושתתות הזכויות הוא שאמנם כל בני אדם שונים זה מזה; אך חרף ההבדלים בינינו, לכולנו מוקנות אותן זכויות בסיסיות מתוקף היותנו בני אנוש. מסיבה זו מוקנות זכויות האדם ללא תנאי מוקדם; ללא הבדלי דת, גזע, מין, תרבות או גיל; ומבלי להתחשב ביכולות או בהישגים. המשמעות המעשית של הזכויות הללו היא שחל איסור לפגוע בחייו, בחירותו או בכבודו של הזולת ללא הצדקה.

זכויות האדם הן טבעיות, כלומר הן אינן מוענקות על ידי השלטון ואינן תלויות בו. הזכויות הן יחסיות ואינן מוחלטות, ולא פעם סותרות זו את זו או מתנגשות זו בזו. כל שלטון דמוקרטי מוצא את האיזון ביניהן, ובמקרה של התנגשות או סתירה, בית המשפט הוא שיקבע את האיזון. הסיבה העיקרית להגבלה של זכויות היא כאשר הן פוגעות בזכויות של אדם אחר או בחברה.

המושג 'זכויות' הוא אמנם מושג שנטבע בעת החדשה, אולם כבר בעת העתיקה – במקרא, בתלמוד וגם במקורות יהודיים ולא־יהודיים רבים אחרים – מוזכרת החובה החוקית והמוסרית להכיר בערכו של כל אדם מתוקף אנושיותו. אלפי שנים מאוחר יותר, בתקופת הנאורות, אירעו מהפכות תפיסתיות ופוליטיות שהגדירו מחדש את היחסים שבין האזרחים לבין השלטונות. אחד הרעיונות החשובים ביותר של הנאורות היה ההכרה בתבונה האנושית כמקור הידיעה העיקרי וכדרך היחידה לגלות את האמת. מעבר להיותה רכיב חיוני לכל התקדמות מדעית, התבונה האנושית מתאפיינת גם בכך שהיא משותפת לכלל בני האדם. לכן, בתקופת הנאורות,
בני האדם החלו לקבל הכרה כשווי־זכויות, בניגוד לתקופות אחרות שבהן השתייכו למעמדות שונים. מהפכה חשובה נוספת שאירעה בתקופת הנאורות היא הולדת הדמוקרטיות הליברליות. במדינות דמוקרטיות העם הוא הריבון, ותפקיד השלטונות הוא לפעול לטובת האזרחים. מאפיין מרכזי נוסף של דמוקרטיות ליברליות הוא ההכרה בזכויות האדם המוקנות לכל אדם, והמחויבות לשוויון זכויות שמוקנה לכל בן־אנוש, ללא תנאי מוקדם.

פעילות פתיחה

זכויות בחיי בית הספר

בבית הספר חיים ופועלים זה לצד זה נשים וגברים: מורות ומורים תלמידים, אנשי תחזוקה ומנהלה, ועוד.

בחרו בשלושה מבאי בית ספריכם (תלמידים, מורות או בעלי תפקידים אחרים) ושאלו אותם על החובות והזכויות שיש להם במסגרת בית הספר. בשיחתכם התייחסו גם לשאלות אלו:

  • מהן זכויות היסוד שמוקנות לכלל האנשים הללו? האם הזכויות הללו מותנות בחובות מסויימות או שאינן מותנות כלל?
  • האם קיימות זכויות יתר שמהן נהנים רק חלק מהאנשים?
  • האם קיימים מקרים של הפרה של זכויות?

שתפו את חברי כיתתכם בתוצאות השאלון.


הזמנה לבית מדרש

אמיתות ברורות מאליהן

ב 4¯ בחודש יולי, שנת 1776 , הכריזו 13 מושבות בריטיות בצפון אמריקה על עצמאותן. בהכרזה, טענו נציגי המושבות כי הממלכה הבריטית מפירה את זכויותיהם של אזרחי המושבות באופן שיטתי. המושבות התנערו בתגובה
מהשלטון הבריטי והכריזו על איחודן ועצמאותן, כמדינה ריבונית ששמה ארצות הברית של אמריקה. למעשה, הכרזה זו נוסחה ופורסמה רק כשנה לאחר פרוץ המרד של בני המושבות בממלכה הבריטית. בסופו של דבר, הוכרעה המלחמה בין המושבות לבין צבא אנגליה בתחילת שנות השמונים של המאה ה 18¯ , עם נסיגת הכוחות הבריטיים.

קראו את הפסקות הבאות מתוך הכרזת העצמאות של ארצות הברית והשיבו לשאלות שמופיעות לאחר מכן.

אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר. כדי להבטיח זכויות אלה, מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה והיא מארגנת את סמכויותיה כך שבעיני העם היא המתאימה ביותר להגשמת ביטחונו ואושרו… בשעה ששורה ארוכה של עוולות ופגיעות [באזרחים], הנמשכת ללא שינוי לאורך זמן, וחושפת מזימה להעמידם תחת עריצות מוחלטת, הרי זו זכותם, ואף חובתם,להתנער מממשל מעין זה ולהעמיד שומרים חדשים על ביטחונם לעתיד לבוא. כזה היה הסבל שנשאו המושבות באורך רוח, וכזה הוא ההכרח הכופה עליהן עתה לשנות את שיטות הממשל הקודמות שלהם. דברי ימיו של מלך בריטניה הנוכחי [ג'ורג' השלישי] הם שורה ארוכה של עוולות ופגיעות חוזרות ונשנות, שלכולן מטרה אחת, והיא לכונן שלטון עריצות מוחלט על מדינות אלה.מתוך הכרזת העצמאות האמריקאית, 17

שאלות לדיון

  • בתחילת ההכרזה מופיעה רשימה קצרה של זכויות שמוקנות לכל בני
    האדם.

    • מהן הזכויות הללו?
    • מה מקורן לפי מנסחי ההכרזה?
    • מדוע, לדעתכם, ראו לנכון מנסחי ההכרזה לציין שאמיתות אלה "ברורות מאליהן"?
  • מה תפקידה של ממשלה לפי הכרזת העצמאות האמריקאית? באילו נסיבות נכון יהיה לבצע מהפכה שלטונית ולהחליף את הממשלה לפי ההכרזה?
  • הכרזת העצמאות של ארצות הברית הייתה גם הכרזת מלחמה. חפשו עוד מידע על ייסודה של ארה"ב במִרשתת (באינטרנט) וכתבו איזו מלחמה פרצה עם הכרזת העצמאות האמריקאית? מי יזם אותה? וכיצד היא הסתיימה?
  • בשנותיה הראשונות של ארה"ב, רבים מהחקלאים ומהעשירים שחיו במדינה זו החזיקו ברשותם עבדים. למעשה, מוסד העבדות בוטל באופן סופי רק בשנת 1865, בעקבות מלחמת אזרחים עקובה מדם. תיקון לחוקה האמריקאית, המכיר בזכותן שווה לנשים להשתתף בבחירות, אומץ רק
    בשנת 1920.
    מהי החשיבות של העקרונות המתוארים בקטע שקראתם מתוך הכרזת העצמאות האמריקאית לנוכח אי-השוויון שאפיין את החברה האמריקאית באותה תקופה? הסבירו היטב את טענתכם.

מגילת העצמאות

בדומה לארה"ב, גם מדינת ישראל הייתה מושבה של האימפריה הבריטית לפני שהפכה למדינה עצמאית. הבריטים, שכבשו את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלטו בארץ עד לתאריך 14.5.1948 – יום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בטקס המרגש שבה הכריזה מדינת ישראל על היווסדה, הקריא דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, את מגילת העצמאות. מגילה קצרה זו מגוללת, בין היתר, את ההיסטוריה של העם היהודי, ומתארת את העקרונות שעליהם תושתת המדינה החדשה.

קראו את הפסקאות הבאות מתוך מגילת העצמאות והשיבו לשאלות שמופיעות לאחר מכן.

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל אֱנוֹׁשִיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.

לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.

מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית […].

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּׁשְקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻׁשְתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹׁשִים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

שאלות לדיון

  • הסבירו את הקשר שבין היהודים לבין מדינת ישראל, לפי מגילת העצמאות.
  • האם מגילת העצמאות מכירה ברעיון של זכויות אדם? הוכיחו תשובתכם.
  • לאיזה יחס מיוחד זוכים יהודים במדינת ישראל לפי המגילה? האם יחס
    זה מוצדק לדעתכם?
  • ערכו השוואה בין הכרזת העצמאות האמריקאית והכרזת העצמאות
    הישראלית: במה שתי ההכרזות דומות זו לזו, ובמה הן שונות זו מזו?
  • לאור שתי הכרזות העצמאות שקראתם, היכן תעדיפו לחיות – בארה"ב
    או בישראל? הסבירו היטב תשובתכם.

דיון כיתתי

דו"ח לתורם אנונימי

קיבלתם לאחרונה פנייה מתורם אנונימי, שנושא זכויות האדם קרוב במיוחד לליבו.

אותו תורם מבקש לשכור את שירותיכם על מנת שתגבשו רשימה של ארגונים שפועלים לקידום הנושא של זכויות אדם בישראל ובעולם, שכדאי לתרום להם.

ערכו מחקר קצר בנושא זכויות אדם, ובסופו כתבו המלצה מפורטת על הארגון הראוי ביותר לתרומה בעיניכם. כתבו מה היו השיקולים שהביאו אתכם להכרעה זו. בין היתר, תוכלו לכתוב כמה שורות על ההיסטוריה של הארגון המומלץ, החזון שלו, אנשי הצוות שלו וההישגים שהשיג עד כה. כמו כן, כדאי לכלול במכתב התייחסות לביקורת שהופנתה בעיתונות או ברשתות החברתיות נגד הארגון (בתנאי שזו ביקורת מבוססת), על מנת למנוע מהתורם מצב של מבוכה אפשרית בעקבות התרומה.
בהצלחה!


איימן אגבריהמאמר דעה

זכויות אדם | ד"ר איימן אגברייה

העיסוק בפוליטיקה ובחינוך בנושא הזכויות האזרחיות, הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות, הוא בעצם עיסוק בגבולותיה ובתוכנה של האזרחות. כך הופכת האזרחות ממושג 'רזה' שמסמן סטטוס משפטי וכללים להשתתפות הפוליטית במדינה המודרנית, למושג עשיר יותר שמסמן גם גבולות של שייכות וציפיות לסגולות ומידות טובות.

במרכז השיח על הזכויות בעולם עומד לא רק העיסוק בזכויות אזרחיות הנוגעות לחירויות האישיות (חופש הדיבור, האמונה, העיסוק, התנועה וכ״ו) ובזכויות פוליטיות (הזכות להשתתף בתהליך הפוליטי כבוחרים וכנבחרים), אלא גם העיסוק בזכויות חברתיות (הזכות לחינוך, לבריאות, לעבודה, לדיור וכ״ו) ובזכויות קיבוציות למיעוטים למיניהם (ובכלל זה זכויות תרבות, ייצוג, ממשל עצמי וכו').

כך גם בישראל, יש לדון לא רק בזכויות של הפרטים לחירות ולכבוד, אלא גם בזכויות של הקבוצות להכרה ולשייכות. הדבר חשוב במיוחד
למיעוט הפלסטיני בישראל, התובע לא רק זכויות של פרטים לשוויון ולהגנה מפני אפליה וגזענות, אלא גם זכויות קיבוציות על משאבי ההכרה והשייכות במדינה, בהיותו מיעוט לאומי שהשפה הערבית היא חותם זהות לתרבותו.

זכויות האדם קודמות לשפה, לתרבות, לחברה ולשלטון של המדינה. זכויות אלה מובטחות מראש לאדם בטבע, בטרם האדם הופך להיות שותף לחברה, כפוף לשלטון וחלק מתרבות ומסורת. ההגנה על זכויות אלה היא הליבה של כל אמנה חברתית, ותפקידה העיקרי של כל מדינה דמוקרטית. אולם, זכויות אלה נמצאות בשחיקה, לאור השפעתם של כוחות פוליטיים שמקדשים את רעיון המדינה והנאמנות לה. זכויות האדם הופכות יותר ויותר לטובין שכוחות לאומניים סוחרים בהן לחיזוק המדינה האתנו-לאומית על חשבון האדם והאזרח: באין נאמנות למדינה אין אזרחות, ובאין חובות למדינה אין זכויות. כוחות אלה, למשל, מתנים קבלת זכויות טבעיות שהן מולדות ואוניברסליות,
כמו הזכויות לשוויון ולחירות, בקיום חובות שהן מדינתיות וחברתיות, כמו חובת שירות צבאי ואף חובת הנאמנות למדינה.

בקוראן, אלוהים מצהיר: ״האדרנו את כבודם של בני האדם, ונשאׂנו אותם על פני היבשה והים, ופִרנסנו אותם במיטב הדברים, ורוממנו אותם מאוד מעל רבּים מן היצורים שבראנו" (המסע הלילי: 70). פסוק זה מצביע בעיני רבים על הכבוד הסגולי (human dignity) שאלוהים העניק לאדם באופן אוניברסלי ואחיד – לכל אדם באשר הוא, בכל מקום ובכל זמן ובלא כל הבדל. כבוד האדם כולל, באסִלאם, הגנה על הזכויות
לאמונה (דין), לחיים (נפס), לחופש המחשבה (עקל), להמשך החיים הבין דוריים (נסל) ולקניין (מאל). בעיני רבים, יש להגן על אלה עבור כל
בני האדם באשר הם. למרות חולשותיו של האדם והידיעה שהוא אכן עלול למלא את הארץ ״חמס וישפוך דם״ (סורת הפרה: 30), אלוהים
רומם את האדם לא רק בכבוד שהוא קיבע בו, אלא גם בכך שהוא צייד אותו בכוח התבונה והיכולת להבדיל בין טוב ורע. באסלאם, נדרשים
המאמינים קודם כל להימנע מהרע ומבחירת הבזוי, ורק אחר כך באה התביעה לפעול למען הטוב והנשגב. המדינה צריכה לדאוג בראש ובראשונה למניעת גזענות, אפליה או עריצות, העלולות לפגוע באדם, בכבודו ובחירותו. אחריות זו קודמת לתביעה מן המדינה לספק לאזרחים טובין או שירות כלשהו למען אושרם ושגשוגם.

אבהיר כי חשוב לחבר בין זכויות וחובות, אבל לא מהכיוון הפופוליסטי שדן בסוגיה זו רק בהקשר המדינתי/פוליטי. החיבור החשוב יותר הוא
זה שמֶמַסְדוֹת מסורות דתיות בין הזכות לקבל והחובה לפעול, למען מילוי רצונו של אלוהים שהאדם יממש את פוטנציאל האנושיות שלו
וימלא את ייעודו בעולם: לעבוד את אלוהים ולהשביח את עצמו ואת סביבתו. לא בכדי, בשפה הערבית, המלק ״חק״ היא בעלת משמעות
כפולה: זכות וחובה כאחד.

ניתן לדבר על רמות ומעגלים שונים של זכויות וחובות. זה לא האני האוטונומי והמבודד שמבקש אותן, אלא האני שהוא משוקע במעגלים של משפחה, קהילה, עם ואומה. מצד אחד, זוהי זכותי לבקש להיות אדם, כדי לדרוש את התנאים שיאפשרו לי לממש ולהגשים את פוטנציאל ״האנושיות״ שבי. מצד שני, להיות אדם זוהי חובה מוסרית קבועה שיש לחתור להגשמתה, לא רק מול עצמי אלא גם מול האחר, בהיותו אדם.


המשורר ד"ר איימן אגבאריה הוא היועץ האקדמי של תוכנית מן הבארות במכון שלום הרטמן, המפגישה צוותי חינוך יהודים וערבים ללימוד רב תרבותי משותף, וראש המגמה לחינוך,
חברה ותרבות באונ' חיפה.

עוד בנושא
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics