תמכו בנו
רות ביידר גינסבורג – מנהיגות ייחודית, בשרשרת נשים פורצות דרך
היא נאבקה למען שוויון מגדרי, קידמה פלורליזם מחשבתי, הגנה על חופש הביטוי ולרגע לא התנתקה מהעם ומהציבור. פרידה משופטת יהודיה-ליברלית ומהפכנית

כבר מזמן אבד הכלח על דימויה של האישה היהודייה כפסיבית, וסיפוריהן של נשים שחוללו מהפכות הפכו לחלק מהנרטיב התרבותי-חברתי הרווח בימינו. גם תרומתה של ההנהגה הנשית לבנייתה ועיצובה מחדש של הזהות היהודית מוכרת ומדוברת. עם זאת, מדובר במהפכה תהליכית ומתמשכת שעודנה חיה ופועמת, וטרם הגיעה לסיומה. המנהיגות הנשית טרם נוכחת דיה בהנהגה הציבורית והחברתית-תרבותית, על אף תרומתה החשובה כל כך לחברה היהודית בארץ ומחוצה לה.

רות ביידר גינסבורג, שנפטרה לפני מספר שבועות, הייתה אחת הנשים ששימשו בחייהן מופת ודוגמה לתרומה העצומה של הנהגה נשית לחברה. ביידר גינסבורג הייתה השופטת היהודיה הראשונה (והאישה השופטת השנייה) בבית המשפט העליון באמריקה, פמניסטית ולוחמת צדק שהובילה מהלכים מרחקי לכת שהשפיעו רבות על דמותה של החברה האמריקאית בנוגע לזכויות אדם בכלל, ולשוויון מגדרי בפרט. התחקות אחר פועלה חושפת את מאפייניה המנהיגותיים ואת עולם הערכים שאותו ביקשה לקדם.

הנהגה קשובה ומחוברת לציבור

גינסבורג זיהתה קשיים ואתגרים שעמם מתמודדת החברה בת זמנה ופעלה לקידום פתרונות ממשיים עבורם. בראש ובראשונה יש להזכיר את פועלה למען זכויות האדם ובמיוחד למען קידום הזכות לשוויון מגדרי, והיותה ממייסדות מיזם לקידום שוויון הנשים באגודה לזכויות האזרח האמריקנית.

בעבודתה כעורכת דין ושופטת נאבקה למען השגת שוויון מגדרי עבור נשים וגברים. כך למשל, בפסק דין תקדימי היא קבעה שהטבות לנשות אנשי הקבע בצבא האמריקאי מגיעות גם לאנשי נשות הקבע, וזאת למול קביעתה הראשונית של הגזברות הצבאית שטענה כי לשון החוק מתייחסת לנשים בלבד (פרונטיירו נגד ריצ'רדסון). תקדים נוסף שעליו היא חתומה חייב את הצבא האמריקאי לקבל נשים למכללה הצבאית שהייתה פתוחה לפני כן רק עבור גברים (ארה"ב נגד וירג'ניה). במקרה אחר התנגדה להפליה מגדרית נגד גברים, כאשר טענה שזכויות ביטוח לאומי מגיעות גם לאב עבור ילדו, ואין להיצמד ללשון החוק הקובעת כי מדובר ב"הטבות לאם" (ויזנפלד נגד ויינברגר). פסקי הדין הללו ונוספים היוו פריצת דרך של ממש בביסוס הזכות לשוויון מגדרי בחברה האמריקאית.

שיתוף פעולה וקידום פלורליזם תרבותי

גינסבורג ראתה חשיבות רבה בפרקטיקה של שופטי העליון ללחוץ ידיים לפני כניסה לאולם הדיונים, כסמל להבנה הדדית ולרצון משותף לכונן דיון סבלני עם כבוד לדעות שונות. כך, היא דאגה להשמיע את עמדתה גם כשהייתה בדעת מיעוט, מתוך אמונה שיש לכבד את דעות המיעוט ולהשמיען גם כאשר החלטת הרוב היא אחרת. גינסבורג אף העידה על עצמה שהיו לה קשרי חברות עם שופטים שעמם הייתה לה מחלוקת מקצועית מובהקת.

חשיבותו של ערך שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי גם במישור האישי של חייה, כששילבה באופן יוצא דופן בין חייה המשפחתיים לבין פיתוח קריירה מרשימה ומצליחה. סיפור השתלבותה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד בשנות החמישים כאם צעירה וסטודנטית מצטיינת, אחת מתשע הנשים מבין 500 הגברים בקמפוס – הפך תקדימי ומשמש מקור השראה לנשים רבות המבקשות לשלב חיי משפחה וקריירה. גם בהמשך גינסבורג לא התייאשה לנוכח הדחייה שקבלה ממשרדי עריכת דין רבים לאחר סיום לימודיה בשל היותה אישה ואם טרייה. הגעתה להישגים מרשימים ויוצאי דופן באקדמיה ובעולם המשפט הפכה סמל למשמעותה של מוטיבציה ואמונה בצדקת הדרך.

ראיית האחר

פועלה של גינסבורג למען שוויון הנשים הוא חלק ממכלול עשייתה למען קידום זכויות מיעוטים. בין אלו יש להזכיר את פועלה למען זכויותיהם של מהגרים, קידום הזכות לשוויון של בעלי מוגבלויות, התנגדותה לאפליית זוגות גאים ותרומתה במאבק לביטול "חוק הגנת הנישואים" (DOMA), שהגדיר את קשרי הנישואין כברית בין גבר לאישה בלבד, ושלל מזוגות חד מיניים הטבות פדרליות המגיעות לזוגות נשואים.

הגנה על חופש הביטוי

גינסבורג פעלה רבות למען כינון חופש הביטוי והמחשבה, עודדה עיתונות חופשית עצמאית וראתה בכך תנאי לכינונה של דמוקרטיה. באחד הראיונות איתה התייחסה למקרי קצה של הגבלת חופש הביטוי, וטענה שאולי בגרמניה, שנכנעה לחוסר האנושיות הגרועה מכל בתקופת השואה, סביר יהיה להגדיר ביטויים של הכחשת שואה כפשע. אולם לדעתה מדובר ביוצא מן הכלל המלמד על הכלל, לפיו יש להילחם למען חופש ביטוי בכל עת. היא הבהירה כי "הדרך הראויה להילחם בדיבור רע אינה לאוסרו, אלא להציע אלטרנטיבה ראויה של דיבור הולם".

היעדר התנשאות וחיבור לציבור

לימים, השפעתה של גינסבורג על שלל סוגיות חברתיות בוערות הפכה אותה לאייקון תרבותי של ממש. שני סרטים הופקו על סיפור חייה והוצמד לה הכינוי "notorious RBG", "הידועה לשמצה", על שם הראפר המפורסם ביגי סמולס שהיה מוכר בכינויו "notorious B.I.G". דיוקנה כאשה נמוכת קומה וממושקפת, העוטה את גלימת המשפט, הודפס על אביזרי אופנה רבים לכל הגילאים הצמאים לדמות מופת של מנהיגה. באחד הראיונות עמה הודתה גינסבורג שאהבה את הכינוי ואף רכשה לעצמה כמה חולצות עם האייקון.

גינסבורג ראתה את עצמה כמשפטנית הפועלת לקידום צדק בתוך הקשר יהודי ליברלי מודרני. על דלת משרדה בבית המשפט העליון התנוססו המילים העבריות "צדק צדק תרדוף", ביטוי לחשיבות שייחסה למכלול הערכים הנזכרים לעיל, ולשאיפתה ליישמם ולפעול לאורם. ביטוי מרגש לתפיסתה את עצמה כמשפטנית יהודית ליברלית מצוי בנאום שנשאה בישראל בשנת 2018, בעת קבלת פרס מפעל חיים של קרן בראשית. בנאומה הזכירה גינסבורג שלוש נשים יהודיות שהשפיעו על תפיסת עולמה המהפכנית ועל עשייתה למען קידום צדק חברתי.

הדמות הראשונה היא המשוררת היהודית אמריקאית אמה לזרוס שפעלה רבות למען קליטתם של מהגרים יהודים באמריקה. בהשראת פעילות זו גם כתבה לזרוס את שירה "הקולסוס החדש", שנחרט על בסיס פסל החירות וקיבל בברכה דורות של מהגרים שקיוו למצוא באמריקה מקלט בטוח וחירות.

הדמות השנייה היא הנרייטה סאלד, הידועה גם היא בפועלה למען מהגרים יהודים בארה"ב כמו גם בהקמת הרשת הרפואית "הדסה" בישראל של ראשית המאה הקודמת. לצד הישגיה המרשימים ותרומתה האדירה לציונות, בנאומה בחרה גינסבורג לצטט דווקא מכתב אישי שכתבה סאלד בשנת 1916. סאלד ענתה לחבר קהילה, שהציע לה לומר קדיש על אמה שכן לא היו לה קרובי משפחה גברים שיוכלו להגיד את הקדיש.במכתבה מסרבת סאלד להצעת החבר. היא טוענת שאמירת הקדיש היא הצהרת הקרובים הנותרים בחיים על נכונותם להמשיך את החיבור של הוריהם המתים לקהילה היהודית ולהמשכה של המסורת. משימה כזו, כותבת סאלד, יכולה לבצע רק היא עצמה עבור הדורות הבאים של משפחתה. בסיום מכתבה היא מבהירה שהיא מכבדת ומעריכה את המנהגים השונים הקיימים במסורת היהודית ומבקשת מהחבר שינקוט באותה דרך סבלנית גם כלפי הפרקטיקה שלה, לומר קדיש על אמה.

בסיום אותו נאום ציטטה גינסבורג פסקה שליוותה אותה בפעלה למען שוויון הנשים, מתוך העמודים האחרונים ביומנה של אנה פרנק:

אחת השאלות שתמיד מעסיקות אותי היא מדוע נשים נחשבו תמיד ונחשבות עדיין נחותות מגברים. קל לומר שזה לא הוגן, אבל זה לא מספיק לי. אני באמת רוצה לדעת מה הסיבה לחוסר הצדק הזה! ככל הנראה, בהתחלה שלטו גברים בנשים בגלל הכוח הפיזי הרב שלהם […] עד לאחרונה, נשים קיבלו זאת בשתיקה, מה שהיה טיפשי – מכיוון שככל שתופעה זו נמשכת היא מושרשת עמוק יותר. למרבה המזל, חינוך, עבודה ותהליכים של התקדמות פקחו את עיניהן של הנשים. מדינות רבות העניקו לנשים שוויון זכויות; אנשים רבים – בעיקר נשים, אך גם גברים – הבינו כעת עד כמה הייתה זו טעות לסבול את מצב הדברים הזה זמן כה רב.יומני, אנה פרנק

מפעל חייה המרשים של רות ביידר גינסבורג מהווה יישום של הערכים הניצבים ביסוד פעולותיהן של שלוש הנשים מעוררות ההשראה הללו: הכבוד ל"אחר" וקבלת הזר שלמענם פעלה לזרוס בקבלת המהגרים, הפלורליזם התרבותי והסבלנות אמיתית למנעד דעות העולים מכתביה של סאלד, והשוויון המגדרי שחלמה עליו פרנק. ביידר גינסבורג המשיכה את שרשרת הנשים פורצות הדרך ושמרה על גחלת המנהיגות הנשית היהודית הליברלית שהלוואי ותמשיך להתעצם בקרבנו.

השארת תגובה