הספר "נזירים ונזירוּת" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המִשנה. באופן מפתיע, על הנזירות ביהדות נכתב עד היום מעט מאוד. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות – גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות 'נזר קדושה' ואבות הנודרים נזירות לבניהם – זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים הלכתיים על המבקש להיות נזיר.

פרופ' אהרן שמש ז"ל שימש כחוקר וכמרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר־אילן וכעמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. הוא היה ממקימי ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים ועמד שנים רבות בראשה.
פרופ' שמש הלך לעולמו בשנת 2018 , בגיל שישים וארבע. הספר "נזירים ונזירוּת" הוא מחקרו האחרון שעליו עמל עד ימיו האחרונים.
ספריו הקודמים:
לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן [2011 ; עם כנה ורמן]
עונשים וחטאים: מן המקרא לספרות חז"ל [2003]
Halakhah in the Making: The Development of Jewish Law from Qumran
to the Rabbis [2009]