תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

פרשת נשא: כיצד מאירות פניו של אלוהים?

בברכת כוהנים נאמר "יאר ה' פניו אליך". הרמב"ם, שנאבק בהגשמת האל, פירש את הפסוק בעקבות חז"ל באופן מעורר מחשבה
ברכת כוהנים המסורתית בסוכות בכותל המערבי. צילום: משטרת ישראל. מתוך ויקיפדיה
ברכת כוהנים המסורתית בסוכות בכותל המערבי. צילום: משטרת ישראל. מתוך ויקיפדיה
ד"ר משה מאיר היה עמית מחקר במכון שלום הרטמן. הוא הנחה תוכנית להכשרת מנחי בתי מדרש במכון ולימד בבית הספר הרטמן. מאיר לימד מחשבת ישראל בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית והגות יהודית במתודה בית מדרשית, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מאיר פירסם מאמרי הגות רבים, שלושה ספרי שירה: "כמעט", "סמיכות" ו"ספר הבית והמנוחה" ואת ספר הפרוזה "אבי אבי". הוא היה שותף ביצירת הסרט "סוקרטס על למברטה" שעסק באביו, יעקב מאיר, שנפל במלחמת ששת הימים. מאמרו

בפרשת השבוע משולבת ברכת הכוהנים. זאת ברכה מיוחדת, המלווה את העם היהודי מקדמת דנא. בתפילה, כוהנים מברכים אותה יום יום. במשפחה, הורים מברכים בה את ילדיהם בערבי שבתות וחגים. זאת הברכה:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

הרבה ברכות מקופלות בברכה האחת הזאת: ברכה, שמירה, הארת פנים, חן, נשיאת פנים.

פשרה של התפילה מוזר ומתפרש באופנים שונים: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

מה פשר שימת השם על בני ישראל? את מי יברך ריבונו של עולם, את העם? את הכוהנים?

מכל הריבוי שמיעוט המילים הללו מחזיק, בואו ונבחר רכיב אחד להתבונן בו: הארת פנים. מהי הארת הפנים, ומה הברכה הצפונה בה?

ההתבוננות בהארת פניו של ריבונו של עולם, מובילה לחידות רבות פנים. האם יש פנים לריבונו של עולם? אם יש – האם אפשר לראות אותן כך שהארתן היא בעלת משמעות?

הרמב"ם הקדיש לנושא את הפרק השלושים ושבעה בחלק הראשון של 'מורה נבוכים'. הנחת העבודה של הרמב"ם היא שלריבונו של עולם אין גוף, וממילא גם אין לו פנים. על כן הוא נותן למושג 'פנים' כמה וכמה הוראות אחרות, שבעזרתן הוא מפרש את הפסוקים המייחסים פנים לאלוהים. בין הוראותיו: 'נוכחות' (בעזרת הוראה זו הוא מפרש את הפסוק 'וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ' [שמות ל"ג י"א] ), 'מקום' ו-'זמן'. ולענייננו הוא מוסיף:
פנים הוא גם כן שם הדאגה וההשגחה. "לא תשא פני דל" [ויקרא י"ט ט"ו]; "ונשוא פנים" [ישעיהו ג' ג']; "אשר לא ישא פנים" [דברים י' י"ז] וזה תדיר. על פי המשמעות הזאת גם נאמר ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום [במדבר ו' כ"ו] כלומר, לגרום להשגחה שתלווה אותנו.

הרמב"ם ממיר את הגופני – הפנים – במופשט – השגחה. גם אם לא נלך בדרכו של הרמב"ם, הרי שהתורה מורה על מגבלה ביכולת לראות פני אלוהים: וַיֹּאמֶר: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. [שמות ל"ג כ']

מהי אם כן משמעות הארת הפנים ונשיאת הפנים של אלוהים המתוארת בברכת הכוהנים?

הספרי [מדרש הלכה] דורש כך: 'יאר ה' פניו אליך', יתן לך מאור פנים.

נראה לי שדרך הדרשה היא זו: אי אפשר לראות את פני אלוהים, על כן גם אין משמעות להארת פניו. למרות זאת, אפשר להבחין בעקבות של הארת פני אלוהים. אדם שאלוהים האיר לו פניו, פניו שלו מאירות.
הטענה הנטענת כאן חשובה ומעניינת: הארת פנים איננה תכונה של האדם, אלא תגובה שלו. מי שהישות – ובשפה הדתית: אלוהים – מאירה לו פנים, הרי פניו מחזירות את האור אל האחר.

פרשה נוספת מאירה את הארת הפנים בפן נוסף. פסוק בספר שמות אומר: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'.             [שמות כ"ג י"ז]

פשוטו של מקרא הוא כי יש כאן ציווי לעליה לרגל אל המקדש. אם נאזין ביתר שאת לפסוק, נשמע כי במקדש מתגלים פניו של ריבונו של עולם והאדם העולה לרגל נראה אליהם. מכיוון שבתורה המילים כתובות ללא ניקוד, נוצר מרחב של אפשרויות לקרוא את המילה 'יראה'. חכמים ניצלו את המרחב הזה כדי לדרוש את הפסוק:

יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה בן תימא:
הסומא באחת מעיניו – פטור מן הראיה
שנאמר: 'יִרְאה' 'יֵרַאה' – כדרך שבא לראות כך בא ליראות.
מה לראות בשתי עיניו – אף ליראות בשתי עיניו!      [בבלי, סנהדרין ד' ע"ב]

על פי הפרשנות המקובלת, לומד יהודה בן תבאי כך: 'יִרְאֵה' –   כדרך שריבונו של עולם רואה את האדם בראייה שלמה, כמו שנאמר: 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה' [דברים י"א י"ב].
'יֵרַאֵה' – באותו האופן יבוא האדם להיראות, בהיותו שלם בראייתו – בשתי עיניו.
הרעיון הקודם מקבל כאן תפנית חריפה. לא רק שהאדם הנראה שהוארו לו הפנים, פניו מאירות ורואות. הראייה של הנראה מתדמה לראיית מי שראה אותו. אני מרשה לעצמי לחרוג מדברי רבי יהודה בן תימא ולטעון: אם מי שראה אותך הוא שלם בראייתו, גם אתה תהיה שלם בראייתך.

 

  • לזכרו של יובל פלד ז"ל.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics