חלק א: מקור המושג אושפיזין
נפתח את השיעור בהסבר קצרצר. משמעות המילה "אושפיזין" בארמית היא "אורח". בימינו, מילה זו מקובלת בהקשר של בתי חולים, שבהם אדם שנשאר לקבל טיפול ממושך, "מתאשפז" ( לקריאה נוספת בזירה הלשונית של רוביק רוזנטל, לחצו כאן ).
בספר הזוהר, גדול ספרי המיסטיקה היהודית, מתואר כיצד אירחו התנאים "אושפיזין עילאין" (אורחים עליונים) במהלך חג הסוכות. עבור המיסטיקנים היהודים בימי הביניים, כל יום בחג הסוכות היתה הזדמנות לארח את אחד מגדולי האומה היהודית: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. הם האמינו שנשמות הצדיקים יורדות מעולמות עליונים לעולמנו, ומביאות אליה אנרגיה מיוחדת ושפע מיוחד.
בדומה למנהגים מיסטיים או דתיים אחרים, עובר מושג האושפיזין בעת האחרונה תהליך של חילון. במסגרת תהליך זה נעשו ניסיונות להתאים את המנהג העתיק למציאות המודרנית שבה אנו חיים כיום ולצקת בו תוכן רלוונטי ועדכני. אחד מהניסיונות הללו הוא פרויקט ה"אושפיזות" של סטודיו דוב אברמסון.
חלק ב: אושפיזות
להורדת קובץ האושפיזות של סטודיו דוב אברמסון – לחצו כאן
נחלק את התלמידים ל-10 קבוצות. כל קבוצה תקבל את אחת ה"אושפיזות" שעיצבו בסטודיו דוב אברמסון, ותמלא עבורה תעודת זהות באמצעות חיפוש מקוון:
חישבו על 2-3 שאלות שהייתם שואלים את האושפיזה שלכם, אילו יכולתם לארח אותה בסוכתכם? נסו לשער כיצד הייתה עונה לשאלותיכם.
חלק ג: האושפיזין/ות שלי
כעת, נבקש מהתלמידים להקדיש כמה דקות לעבודה אישית. כל תלמיד יערוך רשימה קצרה של עד שבע דמויות שהיה רוצה להזמין להתארח בסוכתו. הדמויות יכולות לכלול אנשים חיים או כאלו שכבר הלכו לעולמם, אנשים בעלי חשיבות אישית או לאומית, יהודים ולא-יהודיים כאחד.
אם יש זמן אפשר לצייר (או להדביק) את אחת הדמויות במקום המתאים בסוף הקובץ שהורדתם.
לסיכום השיעור יוכלו התלמידים לשתף את חבריהם לכיתה באושפיזין/ות שלהם, בסיבות לבחירתם, ובאופי שהיה עשוי להיות למפגש עמם, אילו היה יוצא אל הפועל.
