שמואל מוניץ
יניב רותם לא רק מאמין שנישואים מעורבים של דתיים וחילונים הם דבר אפשרי בהחלט, אלא רואה חשיבות מיוחדת בכך שיהיו גם זוגות כאלה בחברה הישראלית. "אני סבור כי במיוחד בעת הזו נישואים מעורבים של דתיים וחילונים הם בשורה חשובה שיש ביכולתנו להביא לעם ישראל" – כך כתב בחיבור הנושא את הכותרת "מעורבים זה בזה: מפת דרכים לנישואי דתיים וחילונים", שפרסם לאחרונה במסגרת בית מדרש "למעשה" בראשות הרב ד"ר עידו פכטר.
"מחלוקות המובילות להפרדות ולהרחקות, עד כדי כך שאינן מאפשרות נישואים בין קבוצות שונות בתוך העם היהודי, הן איום נורא על הלכידות ועל האחדות בעם," הסביר תורם במאמר שפורסם באתר וינט לרגל צאת החוברת לאור.
"לכידות ואחדות לאומית לא יצנחו מלמעלה. הם ייבנו אך ורק מתוך מפגש חיים יום־יומי בין המגזרים והקבוצות שונות בתוך העם היהודי, והמסגרת הטובה ביותר לכך היא המשפחה."
נאה דורש נאה מקיים: רותם עצמו, דתי לאומי, נשוי לשירלי החילונית. הם הורים לבת בשם בארי, ועוד אחת בדרך. מתוך החוויה האישית נולדה "מפת הדרכים" שכתב לזוגות שמתמודדים עם פערים דומים. "חשוב לי שיהיו גם זוגות מעורבים של ימנים ושמאלנים, וגם זוגות של מזרחים ואשכנזים. אני חושב שטוב שיהיה ערבוב בעם ישראל בין קבוצות ומגזרים שונים", הוא אומר בריאיון שערך איתו שמואל מוניץ ב-ynet.
"החיבור הזה ספציפית עוסק בדתיים וחילונים. זה לא שאני דוחף דתיים להתחתן עם חילוניות ולהפך, אני רוצה רק להוריד את הדרמה והפחד סביב האפשרות הזאת. אני אומר שאם זה כבר קורה, אם יוצאים לדייט או נכנסים לזוגיות, לא להיבהל מזה".
רותם (לשעבר טורם) בן ה-36 הוא מאייר ומעצב ירושלמי, בעל תואר ראשון ושני מבצלאל, ממקימי "קואופרטיב העיצוב הירושלמי" ופסטיבל "אאוטליין – איור ומילים בירושלים". הוא הוסמך לרבנות ישראלית בבית המדרש של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. בשנת 2021 יצא לאור ספרו "הֵלֶךְ – שיטוט חזותי בין דת לדתיות", קומיקס אוטוביוגרפי-הגותי שעוסק בשאלות אמוניות ובסוגיות כמו חינוך למצוות, רגשות אשם ומתח בין-דורי. "גדלתי בהושעיה בבית ציוני דתי קלאסי", הוא מספר. "הייתי בבני עקיבא ולמדתי בישיבה התיכונית שדה יעקב. אחרי התיכון למדתי שנה במכינה הקדם-צבאית עצמונה, ואחר כך התגייסתי לנח"ל כלוחם".
המאמר שלו, שזמין ברשת לקריאה חופשית כקובץ או לקנייה כחוברת פיזית, כבר מצא לא מעט קוראים. "יש המון זוגות שכבר כתבו לי שהחיבור עזר להם לפתור מתחים וקשיים שהיו להם", הוא מעיד, ועם זאת מבהיר: "היה חשוב לי לא להיות יומרני מדי ולא לקרוא לזה 'מדריך'. לא לתת את התחושה שאצלי נמצאת התשובה".
גם אצלך יש חיכוכים סביב המתח הזה?
"כן. הסיפור אצלי הוא שהקשר נבנה מלכתחילה בצורה טובה מאוד. מעבר לזה, אשתי אומנם הגיעה מבית חילוני, אבל יש דברים בבית שהיא דוחפת אליהם – למשל לשיר שירי שבת, או לקרוא ביחד פרשת שבוע. בזמירון שלנו מהחתונה ארוגים יחד שירי ארץ ישראל היפה וזמירות שבת. כשהיא מציעה שנשיר שירים בשבת, אנחנו שרים גם וגם". להוריד מחיצות ולפורר דעות קדומות כשרותם מדבר על החשיבות בקיום קשרי נישואים בין קבוצות שונות בעם, הוא מביא דוגמאות מכתבי חז"ל. הוא מזכיר שחז"ל קבעו את ט"ו באב כיום שמחה משום שאז "הותרו שבטים לבוא זה בזה", כלומר ניתן היתר לחתונה בין-שבטית. דוגמה אחרת נוגעת לבית הלל ובית שמאי, קבוצות תלמידי החכמים שהיו ביניהן מחלוקות בשלל נושאים, כולל מחלוקות שנוגעות בשאלה מי מוגדרים ממזרים ופסולי חיתון. אף על פי כן, המשנה במסכת יבמות מבהירה ש"לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי". עם כל המחלוקות, החבורות לא פסלו זו את זו ולא נמנעו מקשרי נישואים ביניהן.
ההבדלים בין שבטי ישראל או בין קבוצות תלמידים אולי שונים מההבדלים בין חילונים לדתיים, אבל רותם שואב מהמקורות את הרעיון העקרוני שמסתייג מפירוד בעם.
מבחינתו, מצב שבו אין כלל נישואים בין דתיים לחילונים הוא מסוכן. "מצב כזה יוביל לפירוד שיישאר דיכוטומי מאוד. יהיו משפחות שבהן כל המשפחה דתיים, משפחות שבהן כל המשפחה חילונים, ונהיה אגודות-אגודות", הוא מזהיר. "התוצאה היא שלא תהיה היכרות אינטימית ומפגש בלתי אמצעי בין הקבוצות. אנחנו פוגשים חילונים בצבא או בעבודה, אבל כשמישהו פוגש אותי בתוך הבית, במשפחה, זה חיבור אחר – חיבור ברמה הרבה יותר גבוהה, שמוביל לכך שהרבה מחיצות יורדות וסטיגמות מתפוררות. אני לומד להכיר את האנשים השונים ממני ולא את הכותרות שמחרפות מעליהם. אני כבר לא יכול להגיד 'הם', כי יש שמות ופרצופים שהם חלק מהמשפחה שלי".
תפיסה מקובלת היא שבנישואים בין דתי לחילונית או בין דתייה לחילוני, הצד החילוני הוא שנדרש לוותר וללכת לקראת הצד הדתי, ולא להפך. בעיני רותם, שני הצדדים צריכים להיות נכונים לפשרות: "כשכל אחד בא לקראת הצד השני, אפשר לפתור מתחים. אני מבין את הפחד של אנשים לאבד את עצמם. צריכה להיות שקיפות וקבלה הדדית של הדברים החשובים לצד האחר. כשיש שיח ותיאום ציפיות, נכונות ואהבה, אפשר להסתדר".
במקום "דתילוני", רותם מציע כינוי אחר לזוג מעורב: "חידתי". גם בכינוי הזה המילים "חילוני" ו"דתי" נוכחות, אך נוצרת מילה חדשה, שמכילה לדבריו תוכן עשיר ומתקשרת לחידת ההתמודדות עם האתגר הזוגי.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
