עם הקמת הממשלה לפני כחודשיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן לסגן השר אבי מעוז לנהל את הרשות לזהות יהודית לאומית, ותיקצב אותו במאה מיליון שקלים – וזה רק לשנה הראשונה. רבנים ורבות מתנועת הרבנות הישראלית מספרים מה הם היו עושים עם הכסף הזה לקידום הזהות היהודית בישראל.
בשבוע הבא, שבסופו תיקרא פרשת "יתרו" בבתי הכנסת, יתקיים "שבוע הרבנות ישראלית" שיעסוק ב״ערבות ישראלית בעת מחלוקת״. במהלך השבוע יתקיימו כ-30 מפגשים, שיעורים ואירועים לציבור הרחב ברחבי הארץ ובזום, בהשתתפות כ-50 רבנים, רבות ומנהיגים רוחניים.
מתוך הסרטון:
לו הייתי אבי מעוז, לו היו לי עכשיו 100 מיליון שקלים מתקציב המדינה כדי לתמוך בתחומי זהות יהודית: הייתי תומכת בקהילות. שפרושות לארכה ולרחבה של הארץ. קהילות מסוגים וקולות ואורחות חיים שונים זה מזה. קהילות ישראליות, שפותחות דלת אל הציבור, בכל מקום שהוא, בכל מקום שאנחנו, כמו שאנחנו. דתיות ודתיים, מסורתיים וחילונים, חרדים ורפורמיות, כיפות שקופות, וכאלה שלא מגדירים את עצמם.
כי אנחנו מגוון, תמיד היינו מגוון. תמיד נהיה. אנחנו רקמה יפהפייה שעשויה מחוטים רבים מגוונים, אנחנו חורש ארצישראלי שעשוי כמו שמלמדת התורה משבעת מינים ולא אחד, עשוי מעדות והשקפות וזרמים ונטיות אורחות חיים ומנגינות.
כמו שמלמד השפת אמת, האדמור מגור, על המלים: תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב (וזאת הברכה) – קהילת יעקב, אלו קהילות, ברבים, אלו י"ב שבטים….. שיעקב אבינו, ומשה רבינו, שניהם ברכו (את) השבטים….שלכולם יהיה מקום ונחלה. וזאת התורה, וזאת הברכה, שכולנו אחים, כל ישראל חברים.
כל קהילה היא הזדמנות לאהבת ישראל, הזדמנות לשייכות, למשמעות ולערבות. קהילות שעושות עבודת חסד, קהילות שעושות עבודת לימוד תורה, קהילות שעושות עבודה בין דתית ועומדות כנגד פשעי שנאה.
הרי זה הדבר הראשון שהתורה מלמדת: אחרי בריאת האור – ויהי ערב ויהי בוקר. ערב, לשון ערבות. שרק עם ערבות, יימשך האור, יבוא בוקר. והמשמעות המעשית של זה היא: שאני, ששומרת שבת, אני אהיה ערבה לקהילה בעמק יזרעאל, שקהילה חרדית תהיה ערבה לקהילה מזרחית, שאני לא אסכים שישקיעו בי 100 מיליון אם לא משקיעים אותו בכולנו. זאת הכוונה כשאומרים: ערבים זה בזה!
אגף לזהות יהודית צריך להיות אגף של ערבות. בעולם מקוטב מפולג, לנו יש תפקיד, בשבילו הגענו לכאן ושבנו לציון, כדי לבטא התנהגות של אחדות וערבות, לעצמנו ולכל העולם, אני מזמינה אותך, אבי מעוז, לקיים במשמרת שלך את הערכים שעליהם גדלנו, שבשבילם אנחנו כאן, 100 מיליון שקלים זה סכום עצום, אבל שום דבר לא ישווה לשווי האמיתי של מה שנועדנו להיות ומה שצמח פה בינינו: כלל ישראל. אני מזמינה אותך למשמרת של ערבות, למשמרת של אהבת כל ישראל, במובן הכי רחב שיש, שתזכה ונזכה כולנו בעזרת ה׳, להיות ערבות וערבים זה לזה.
הרב אלקנה שרלו
לו יכולתי להפנות משאבים לתמיכה בתחומי זהות יהודית, הייתי מעצים קבוצות רבניות שהשותפים בהן חושבים ופועלים כשליחי ציבור. אבל לא שליחי ציבור – ביחיד, של ציבור אחד, אלא במובן הרחב של המילה – שליחי ציבור של הציבור הרחב! לרוחב החברה הישראלית.
אני מעוניין לתמוך בארגונים רבניים ובדמויות שנותנים מקום לקולות שונים בין קבוצות, בין קהילות ובין ציבורים. אני רוצה לראות ארגוני רבנות שנותנים מקום גם לנשים כמנהיגות רבניות וחברתיות. ארגונים שעסוקים גם בסיוע ובעזרה למי שצריך, גם בפעילות קהילתית וחברתית, וגם מעורבים בנושאים שעל סדר היום הציבורי לטובת החברה הישראלית. לא רבנות מנותקת, שרק רוצה להביא את הציבור אליה, אלא רבנות שרואה את הציבור ויודעת להנהיג מתוך מעורבות בעולמות החינוך והתרבות.
כמה אנו זקוקים לארגונים רבניים שמשמשים כצוהר בין עולמות, שמחברים אותנו זה לזה, למסורות אבותינו ואמותינו, ולקיום המודרני העכשווי. אנחנו זקוקים לארגונים רבניים שנוקטים בשיטת בית הלל ופועלים בדרכי נעם, חסד ואמת, צדק ושלום.
אנחנו צריכים רבנים ורבניות ורבות שמבינים את התפקיד שלהם בחברה הישראלית ובעם היהודי המגוון והמרובד של היום. אחרת היהדות תישאר רק על המדף עם הכיפות.
קודם כל הייתי מבקש מהממשלה ליישם את החוק שכל כך מזוהה עמה. הסעיף 6 של חוק הלאום קובע שהמדינה תפעל "לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי". של העם היהודי כולו, ללא יוצא מן הכלל.
אם היו לי ביד 100 מיליון שקל, הייתי מביא לכאן את התרבות ואת המורשת של יהודי ברית המועצות לצד זו של יהודי אתיופיה, ההגות של יהדות ארצות-הברית לצד זו של יהדות צפון-אפריקה, המסורות של יהודי צרפת לצד אלו של יהודי איראן וכן הלאה.
כי בארץ ישראל נקבצו קהילות מכל רחבי תבל, אבל יותר מדי פעמים מסורותיהן, מורשותיהן ומנהגיהן עדיין מתמהמהים לבוא. חז"ל דרשו על הפסוק "הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה" שדברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר. זוהי הזמנה לנסוע למרחקים, במרחב ובזמן, כדי להביא הנה את החכמות שאספנו וטיפחנו אלפי שנים. כי תרבות שמבוססת על מקום אחד, על פירוש אחד, על תקופה אחת, הופכת אותנו לאנשים חד-מימדיים, צרי אופקים. לאנשים שירשו אוצרות מאבותיהם אך איבדו את המפתח שיכול היה להוביל אותם אליהם. אם נעלה ארצה גם את המסורות שטופחו במרוקו ובאלג׳יר למשל, נגלה יהדות שמסוגלת לקבל גם את מי שהתרחק ממנה, שאינה מצמצמת את האדם לדתיות שלו וזוכרת שהאחדות קודמת לאידאולוגיה.
התורה ציוותה אותנו להקים שם המת על נחלתו, על אחת כמה וכמה שאנחנו מחויבים להקים את שם החי. הגיע הזמן לדאוג שהנחלה הרוחנית של העם היהודי תכלול את העושר האינסופי שיהודים ויהודיות מכל העולם ומכל הדורות תרמו לה, לבלתי יידח ממנה נידח.
אם היו לי 100 מיליון שקל הייתי משקיעה אותם ביצירת מרכזים שמאפשרים ליהדות, לסיפור היהודי, לגעת בנו, החילונים – אבל לא – לא באופן שמחזיר בתשובה.
המציאות היום היא שלמרות שהסיפור היהודי נמצא בשורשים של כולנו, לפעמים זה מרגיש לא רלוונטי. בטח במדינת ישראל, שהמפגש עם הדת נעשה הרבה פעמים בכפייה. וזה חבל, פשוט חבל. אני חושבת שאפשר להפוך את הניכור מהיהדות, למרחב של חיבור.
השיח היום קוטבי כל כך, הפערים הולכים וגדלים. חווית השייכות והקשר אחד לשני, לקהילה ולציבור הולכת ומתרופפת. אנחנו מתרחקים ומתנכרים. יותר קשה להתחייב אחד לשני. אחת לשנייה. האפשרות שלנו להיות מחוברים לסיפור היהודי, בקול המיוחד שלנו, היא נתיב של חיבור, של קשר בתוך החברה הישראלית. זו אפשרות שמדינת ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית.
אם היו לי 100 מיליון שקלים הייתי בונה מרכזים פיזיים, בפריפריה, בערים גדולות, במרכז, באזורי ספר – מרכזיים שיקדמו תרבות, לימוד ויצירה. מקומות של אנשים, שילמדו לשוחח, לבנות חיים משותפים עם מי שקרובים להם. אתרים שבהם יש אפשרות לאנשים להתחבר להתחבר לישן – וליצור חדש, משותף.
בתוך עולם אינדווידואלי כל כך, היכולת ליצור מרכזים שישמשו כמוקדים לקהילה, לציבור, לחבורה, תאפשר חיבור, שייכות וקשר. ומשם תצמח חברה שמייצרת שמחה וחיים של משמעות והשפעה.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
