מפסח ועד יום ירושלים מתחילה תקופת חגים ואירועים שבמרכזם עומד הזיכרון. בסדרת שיעורים זו אנו מציעים את הזיכרון כערך, ככח וכעול בתרבות היהודית–ישראלית.
בסדרת השיעורים שלפניכם אנו מציעים שיעור פתיחה כללי בנושא זיכרון, ובו דף מקורות שמעמיד זה מול זה את הזיכרון והשכחה כשני כוחות חיים. בשיעורים האחרים נתייחס לכל אחד מאירועי לוח השנה שלפנינו מנקודת מבט ייחודית לזיכרון: פסח כזכרון סביב השולחן המשפחתי, יום השואה – הגוף שזוכר, ויום הזיכרון – השיר כאמצעי זיכרון והנצחה .
כל תלמיד מתבקש לרשום לעצמו שלושה דברים שהוא זוכר: סיפור ילדות, אירוע הסטורי, טקסט.
ביהדות מופיעים שני ציווים שונים: האחד לזכור והשני לא לשכוח. נדון עם התלמידים בהבדל בין השניים. איך זוכרים ומה עושים כדי לשכוח? מדוע הציווי כל כך נפוץ? מה מדוע הזכרון כל כך משמעותי?
הורידו וחלקו לתלמידים את דף המקורות. בקשו מהם ללמוד יחד לפחות קטע אחד בנושא זיכרון ואחד בנושא שיכחה.
להורדת דף מקורות ללימוד בחברותות
אפשר לסיים בקריאה בספר הילדים "נעם אוסף זכרונות" מאת מם פוקס, ולהזמין את התלמידים לצאת לראיין אחרים על זיכרון ולהביא חפץ זיכרון לכיתה.
אפשרות נוספת: דמיינו שלאחרונה עלה רעיון לרכז יחד את כל ימי הזכרון ליום אחד של זכרון כללי: יום החורבן (ט באב), יום השואה, יום הזכרון לחיילי צהל, יום רבין, יום הרצל.
לאחר שיעור זה ניתן לעבור לשלושת השיעורים של מועדי הזיכרון:
