ספר ויקרא עוסק, ברובו, בתורת הקורבנות ובכוהנים המשרתים במשכן. יש קורבנות שהם בגדר חובה, ויש שהם רְשות – לפי רצון המקריב וצרכיו. בפרשת ויקרא מדובר בסוגים אחדים של קורבנות:
קורבן עולָה – קורבן שמביא אדם לרצונו, על פי החלטתו החופשית, מן הבקר, הצאן או העוף. הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר לכוהנים.
קרבן שְלָמים – קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן.
קורבן חַטָאת – קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה, או נטְמָא, ונודע לו חטאו לאחר מכן. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא.
קורבן אָשָׁם – קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא.
(מתוך: פרשת השבוע / תל"י וגלים)
המשימה
המטרה: לכתוב מחדש את דיני הקורבנות.
הדרך: מכתב כופר.
התוצאה: צריכה לבטא את הרגשות לגבי קורבנות לאל בכלל והקורבן שהם בחרו בפרט.
איך עושים את זה?
מכתב כופר
