בפרק הזה מתלוננת מרים ומצטרף אליה גם אחיה אהרן. מושא התלונה הוא אחיהם משה. בתלונה יש שני מרכיבים – המשפחה וההנהגה. על מצבו המשפחתי של משה מתלוננת מרים "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח" ועל ההנהגה שלו: "הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר" (פסוק ב').
משה לא מגיב לתלונה. אולי בגלל ש"הָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (פסוק ג'). תגובת ה' לא מאחרת לבוא, אבל יש בה מההפתעה "וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (פסוק ד'). באוהל, קובע אלוהים שאכן אין שוויון, ומעלת נבואת משה לא דומה לנבואת נביאים אחרים "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (פסוק ח'). בתום השימוע הענן עולה מעל האוהל "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג" (פסוק י').הסקירה לקוחה מאתר 929 על פרק י"ב
השאלה שנשאלת, כשקוראים את הפסוקים, מדוע רק מרים נענשת? על שאלה זו ננסה לענות בדף העבודה המצורף.
