/ ראשית - מיזם התנ"ך

מי / מה היה עֲזָאזֵל?

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר:

(ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי־שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה׃ (ו) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר־לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׃ (ז) וְלָקַח אֶת־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃ (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת־הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת׃ (י) וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד־חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה׃

זה קרה פעם בשנה ביום הכיפורים. ביום התענית של עם ישראל הורשה הכהן הגדול להיכנס אל קודש הקודשים שבמקדש, ולהביא עימו קורבן לאלוהי ישראל. אחרי שיצא מהמקדש, ערך הגרלה בין שני שעירי עיזים, שהם בעלי החיים המוכרים לנו בשם תיישים (עיזים ממין זכר). הראשון יוקרב בו-במקום עבור אלוהים, והשני יישלח לַעֲזָאזֵל לאחר שכל חטאי ישראל יועברו אליו. השימוש בגורלות מסמל את בחירת האל בשעיר לעזאזל.¹

^{מלול, ח', "למה רצוי להיזהר בפעם הבאה שתשלחו את השעיר לעזאזל?", הספרנים. https://blog.nli.org.il/sodot-azazel/}המילה "עֲזָאזֵל" היא מילה יחידאית בתנ"ך. ניתנו לה מספר פירושים:^{2האקדמיה ללשון העברית. https://hebrew-academy.org.il/2012/09/24/%D7%A2%D7%96%D7%90%D7%96%D7%9C/}

1. שם מקום במדבר, בדומה לצירוף אֶרֶץ גְּזֵרָה הנזכר גם הוא באותו הֶקשר. פירוש זה של המילה מצוי כבר בספרות חז"ל. בתלמוד הבבלי נאמר: "תנו רבנן: עזאזל – שיהא עז וקשה… תניא אידך: עזאזל – קשה שבהרים" (יומא סז ע"ב). לשיטה זו המילה עֲזָאזֵל מורכבת משני יסודות אשר שניהם מציינים כוח וקושי: היסוד עזז – הקשור אל המילים עַז, עֹז ועֱזוּז, והיסוד אֵל – המוכר במשמעות אדיר וחזק למשל בצירוף הַרְרֵי אֵל.
2. שם של שד, ישות דמונית, על פי ההקבלה בלשון הכתוב: "גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל". בשריד של פשר ממגילות מדבר יהודה נזכרת דמות אלוהית שלילית בשם זה בכתיב עזזאל. אותה דמות מוכרת בספר חנוך מן הספרים החיצוניים בשם עזאל או עזזאל.
3. השעיר עצמו, ובבסיסה עומדת המילה עֵז – שהרי שָׂעיר הוא תיש, זכר העזים. בתרגומים שונים משתקפת הבנה של עזאזל כשעיר המשתלח. אולי היסוד הלשוני להבנה זו של המילה מבוסס על צירוף המילה עֵז והפועל הארמי אֲזַל (=הָלַךְ). חוקר הלשון נ"ה טור־סיני סבר שהרכיב אזל קשור למילה האכדית azlu המציינת עיזי בר, שכן השעיר נשלח הרחק ממקום יישוב להצטרף אל עיזי הבר.

אלוהים ועזאזל משני צדי המשוואה, חלוקת גורלות בין שווים – אלוהים ועזאזל:

וְנָתַן אַהֲרֹן עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׃

https://www.facebook.com/share/r/19YYmaKeKX/

האם לפנינו שריד לאמונה בכוח אפל שיש לחלות את פניו, אלוהות מדברית שיש להקריב לה כדי לרצותה? סטרא אחרא? "שמא חס וחלילה שתי רשויות הן" כפי שנחרד לחשוב אלישע בן אבויה?^{3חיים חיון, 929. https://www.929.org.il/page/106/post/2819}

שִׁיר הַגּוֹרָל / נויה שגיב^{4מתוך 929: https://www.929.org.il/page/106/post/2843}
אַרְבָּעָה שׁוֹטְטוּ בַּמִּדְבָּר
אַיָּל וּפַר בֶּן בָּקָר.
וּשְׁנֵי שְׂעִירִים,
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
אֶחָד לָאֵל,
אֶחָד לָעֲזָאזֵל.

רָחַץ הַכֹּהֵן בִּדְמָמָה.
אַבְנֵט וּמִצְנֶפֶת יִצְנֹף.
שָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לְחַטַּאת.
כַּפָּרָה וְצֶדֶק תִּרְדֹּף.

שְׁלוֹשָׁה שׁוֹטְטוּ בַּמִּדְבָּר
אַיָּל
וּשְׁנֵי שְׂעִירִים,
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
אֶחָד לָאֵל,
אֶחָד לָעֲזָאזֵל.

רָחַץ הַכֹּהֵן בִּדְמָמָה.
אַבְנֵט וּמִצְנֶפֶת יִצְנֹף.
שָׁחַט אֶת הָאַיָּל אֶחָד לְעוֹלָה
כַּפָּרָה וְצֶדֶק תִּרְדֹּף.

שְׁנֵי שְׂעִירִים
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
בֵּינֵיהֶם דְּמָמָה דַּקָּה.
אַתָּה לָאֵל
אַתָּה לָעֲזָאזֵל
מִי יִשְׁפֹּט?
הַגּוֹרָל.

רָחַץ הַכֹּהֵן בִּדְמָמָה.
אַבְנֵט וּמִצְנֶפֶת יִצְנֹף
שָׁחַט הַשָּׂעִיר שֶׁלָּאֵל הִתְגָּרֵל.
כַּפָּרָה וְצֶדֶק תִּרְדֹּף.

שָׂעִיר אֶחָד לְבַד
לַמִּדְבָּר, שָׂא כָּל חַטֹּאתֵינוּ.
אֵיבָרִים, אֵיבָרִים
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
גּוֹרָל
אֶחָד
לִשְׁנֵינוּ.

להרחבה:
בצום – יום הכיפורים / יותם שטיינמן וד"ר שחר ענבר