שאלה:
שלום רב,
יש לי מספר שאלות:
מדוע נאבק המלאך עם יעקב? מהן הסיבות?
מהו המסר של הפרק ? (מלבד שינוי השם והסיפור האיטיולוגי שבו)
תודה רבה,
אהובה.
תשובה:
שלום אהובה,
בסיפורי יעקב ניתן לראות שיעקב פוגש שלוש פעמים במלאכים. הפעם הראשונה היא בצאתו מחרן בחלום:
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית, פרק כ"ח, פסוק 12)
פרק ל"ב פותח ומסיים ב"מפגשים מהסוג השלישי" שמתועדים בשמות מקומות. במחנַיִם פוגש יעקב "מַחֲנֵה אֱלֹהִים" (פסוקים ב'-ג') ובפניאל רואה "אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" (פסוק ל"א).
הפעם השלישית היא התמוהה מכולן ודורשת הסבר:
(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׃ (כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ׃ (כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי׃ (כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב׃ (כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃ (ל) וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם׃ (לא) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי׃ (לב) וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ׃ (לג) עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה׃
יש הטוענים, שיעקב החליט לברוח מהעימות עם עשו. הוא איננו חוצה את היבוק ופונה לכיוון עשו, אלא, בחסות הלילה, הוא חוצה את היבוק לכיוון המנוגד לבואו של עשו. על-ידי פרשנות זו ניתן להבין את המאבק של יעקב עם המלאך, בכך שהמלאך מונע מיעקב לברוח. הוא אוחז בו במשך כל הלילה עד שכבר לא ניתן עוד להספיק ולברוח מעשו. המלאך אומר ליעקב: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (פסוק כ"ט). 'האנשים' שהמלאך מתייחס אליהם רומז לעשו, שממנו יעקב חושש.
אם כך, מה הייתה מטרת מאבק יעקב עם האיש הפלאי ושינוי שמו?
הרשב"ם טוען, כי כוונת המאבק היא להחזיר את יעקב לתכנוניו הקודמים; לגרום לו להמשיך ולהתייצב מול עשו ולא לברוח ולבטל את מפגשו עם עשו.
יעקב לא נאבק עם איש רגיל, למרות שכך הוא מכונה: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (פסוק כ"ה). הפרשנות שמדובר במלאך היא עתיקה וכבר הושע הנביא מתאר כך את המאבק:
(ד) בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת־אֱלֹהִים׃
(ה) וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ בֵּית־אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ׃
(הושע, פרק י"ב)
עם זאת, יכול להיות שמדובר כאן במפגש עם אלוהים עצמו, שהתלבש בצורת איש:
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (פסוק ל"א).
מה פשר הברכה שמדובר בה כאן? מדוע למלאך היה כל-כך חשוב שיעקב יברך אותו?
במחזור סיפורי יעקב הברכה מפוענחת כדבר ממשי שעובר מיד ליד:
(לה) וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ׃ (לו) וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה׃ (בראשית, פרק כ"ז)
כשהאיש מבקש מיעקב שיברכהו: "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי" (פסוק כ"ז), ניתן לראות זאת כמבקש מיעקב את ברכות עשו שבידו. עליו לוותר עליהן. 'האיש' מאלץ את יעקב לעמוד מול עשו ולהשיב לו את הברכות הגזולות.
מדוע יש להודיע ליעקב ששמו עומד להשתנות? מדוע השינוי עצמו לא מתרחש במעבר יבוק אלא נדחה עד שיעקב מגיע לבית אל?
(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב׃ (כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃
המלאך רומז ליעקב שהוא אינו מבקש לתת רק שם חדש, אלא לבטל את השם הקודם ואת מה שאומרים על יעקב בעקבותיו. המלאך מבטיח ליעקב, שלא יאמרו עליו עוד שהוא "יעקב", אלא מעתה שמו יהיה "ישראל". דבר זה רומז שיש לשינוי השם משמעות נוספת. מדרש השם החדש רומז גם ל'יושר', ולא רק לכוחו של יעקב להיאבק. הברכות נתונות ליעקב לא מפני שעקב אותן מאחיו (בראשית, פרק כ"ז, פסוק ל"ו), אלא מפני שה' בחר בו והעניק לו אותן. לקריאה דומה מוביל רש"י:
לא יעקב. לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְעָקְבָּה וּרְמִיָּה כִּי אִם בִשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים, וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ…
מהו המסר של "גיד הנשה"?
הצליעה האנושית ניצבת כאן מול הנשגבות האלוהית. ישראל נמנעים מלאכול את גיד הנשה מכיוון: "כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה" (פסוק ל"ג) – לא תוצאות הנגיעה מוזכרות כאן אלא עצם הנגיעה הפלאית.
באחיזת יעקב ברגלו של עשו (בעת לידתם), הוא קיבל את שמו הראשון – יעקב (פרק כ"ה, פסוק כ"ו); כעת, עם נגיעת המלאך ברגלו שלו הוא מקבל את שמו השני – ישראל.
אי אכילת גיד הנשה מזכירה לדורות הבאים את המגע בין האלוהי לאנושי. גופו של האדם משקף את אפשרות הקשר בין ה' לבין האדם.
להרחבה:
ממורה למורה: בראשית פרק ל"ב פסוקים כ"ה-ל"ג
גרוסמן, י. (2019) יעקב: סיפורה של משפחה. הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, ידיעות אחרונות, ספרי חמד. עמ' 384-346.
מלול, מ. (2006) "עקבו של יעקב ומעשה עקיבתו: ירושה והורשה במקרא". חברה, משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן. עמ' 150-133.
