בפורים נהוג להתחפש ולעטות מסכות. בשיעור שלהלן נציע דיון מעמיק באופי המורכב של המסכות, וביחס שלנו אליהן. מחד, המסכה עשויה להסתיר את ה"אני" הפנימי; אך מאידך, לעיתים דוקא המסכה והתחפושת הן שמאפשרות חשיפה של תכונות פנימיות שמוצנעות בדרך כלל.
למה אתחפש? / נתן יונתן
למה אתחפש בפורים עוד אינני יודע:
אולי…שלגיה או גמד משבעת גמדיה?
או אולי הנסיך היפה שנשק לשפתיה?
או אולי סתם מין פיה יפה שכוחה בכשפיה?לנגן העיור אתחפש – התועה עם הנבל…
לליצן הרוקד באחרית כוחותיו על החבל…
לפסל אתחפש – שידיו אוהבות את האבן…
לפיטן שעברה שעת חצות וידו עוד כותבת…לדוד שהכה את גלית בחלוק מן הנחל?
לשמשון שאהב את דלילה והרג את השחל?
או לרובינזון קרוזו על אי הבדידות? או לעבד
דוד תום העצוב, השוכב בצריפו על התבן?לו יכולתי להיות כל זה יחד, אמי! כל זה יחד!
הדיג, הפיטן, הכורה, הילדה הפורחת,
הטיס, הליצן, שלגיה ושבעת גמדיה…
אך למה אתחפש בפורים עוד אינני יודע.
לאחר קריאת השיר נזמין את התלמידים לספר על עצמם, ולהתייחס למקרים שבהם התחפשו:
המילה "מסכה" קשורה קשר הדוק למילה מסך, ושתי המילים גם יחד מורות על הסתרה וכיסוי. נצפה בסרטון קצר בנושא מסכות, ונבקש מהתלמידים להתייחס לתוכנו (מומלץ לצפות בסרטון פעמיים, בגלל הקצב המהיר שלו):
(קישור לסרטון: https://youtu.be/bzrSgQeOs3g )
כעת נקרא במליאה את דבריו של פיטר ברוק, מחזאי נודע ודמות מובילה בעולם התיאטרון:
זה מה שהמסכה עושה: מה שאתה הכי מפחד לאבד, אתה מאבד מיד -ההגנות הרגילות שלך, ההבעות הרגילות שלך, הפנים הרגילים שאתה מסתיר;
ועכשיו כשאתה מוסתר במאת האחוזים, כיוון שאתה יודע שהאדם שמסתכל עליך לא חושב שזה אתה, אתה יכול לצאת מהקליפה שלך.
ברוק טוען שכאשר אדם עוטה מסכה, היא עשויה להשפיע עליו באופן הפוך ממה שאולי היינו מצפים. לעיתים, המסכה מאפשרת לאדם לבטא את כל אותם תכונות ומאפיינים שבדרך כלל מודחקים ומוצנעים. לאחר קריאת הדברים, מומלץ לחלק את התלמידים לקבוצות, על מנת שישיבו לשאלות הבאות:
דיון מסכם
לסיכום השיעור נבקש מהתלמידים לשוב למליאה ולהתייחס לאפשרות שיתחפשו בפורים הקרוב, דרך דיון בשאלות הבאות:
