מארינה מקסימיליאן על הסמכת אחיה ל"רבנות ישראלית": "שכך תיראה החברה פה"

"עם אחי הוכשרו אנשים מכל צורות החברה הישראלית: משמאל לימין, מחילונים לאורתודוקסים, מקפלן ועד תומכי רפורמה, משפחות גאות ושמרניות. השיח היה נוקב וכנה. הלוואי שאלה היו הערכים של מנהיגינו"
ואדים בלומין, מארינה מקסימיליאן בלומין
עמית במחזור ה' של בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. אחד המייסדים וחבר הנהלה של 'דור 1.5 ישראלים דוברי רוסית' ושל "לובי המיליון". ממחברי הספר "חבר הטעמים: זיכרונות ומתכונים של יוצאי ברית-המועצות לשעבר" (הצאת לאנץ'-בוקס), רב-מכר שזכה בתחרות הבינלאומית Gourmand בקטגורית ספר האוכל היהודי הטוב בעולם לשנת 2016. נמנה על רשימת 30 המנהלות והמנהלים של נבחרת הניהול הגאה של ישראל, LGBTech ומוסף The Marker לשנת 2020. מכהן גם כחבר הנהלה של הקרן

מארינה מקסימיליאן בלומין

לפני כחודשיים התקיים במכון הרטמן טקס הסמכה חגיגי לרבנות של עשרים ושישה בוגרי מחזור ה' של בית המדרש לרבנות ישראלית מבית מכון הרטמן בשיתוף המדרשה באורנים: החלוץ. בין הרבנים החדשים היה גם הרב ואדים בלומין, שאחותו, הזמרת מארינה מקסימיליאן בלומין הקדישה לו בתחילת השבוע פוסט שבו חשפה את הדרך שהמשפחה עשתה עד לרגע הזה:

"רגעים מכוננים.

"אחי הגדול שאני לא מפסיקה להתרגש ממנו קיבל הסמכה לרב! איך אוכל להסביר לכם מה זה עבורנו? משפחה שעלתה לארץ ממדינה שבה ההרגשה שאתה יהודי פוגשת אותך בכל פינה. לדוגמה – הייתה כמות מוגבלת של תלמידים יהודים בודדים שיכלו להתקבל לאוניברסיטה בכל שנה, ולכן אמא שלי נאלצה להיבחן כמה שנים ברציפות, כי משבצת ה"יהודיה" הייתה תפוסה על ידי שני האנשים שהיה להם במקרה לשלם "הטבות" למנהלה.

"ההסתרה של הדלקת נרות בשישי ושמירת כשרות, קריאות מאחורי הגב… גם במציאות שהייתה בסך הכול טובה אלינו, זה דבר שהיה מורגש תמיד. ואז עוזבים הכול לישראל, מדינת היהודים.

"אחי עזב את חייו הקודמים בגיל 12 – גיל שהוא גם ככה כל כך מורכב. שכח במודע את עברו ומבחירה, והמציא את עצמו מחדש. כעבור שנה מיום עלייתנו, הוא זכה במקום הראשון בידיעת התנ"ך(!) מול ילדים ישראלים ורצה ללמוד בישיבה – דבר שעבור משפחה של עולים חדשים היה בלתי אפשרי. לא ידענו לקרוא עדיין מה כתוב על אריזת קוטג', אז להתחיל להבין מה כשר ומה לא? להפריד את המשפחה בסופ"שים לצורך הכשרים ושמירת מצוות? ללמוד ימים שלמים של לימודי גמרא ומשנה ורק ב-18:00 בערב להתחיל לימודי רשות של מתמטיקה? בשביל משפחה סובייטית זה היה יותר מדי לנקודת הזמן הזו.

צילום: הילה שילוני
צילום: הילה שילוני

"כל השנים אחי שומר באדיקות על הקשר המיוחד שלו עם המסורת היהודית. בעל תואר ראשון ושני בהיסטוריה של עם ישראל, משמש ראש המשלחת של הסוכנות היהודית בלונדון – סוכנות שבה הוא מכשיר ומפתח מדריכים ואמון על התוכנית האסטרטגית החינוכית כבר שנים. תמיד עוסק בנושא הזהות היהודית בארץ ובגולה, וגם בבית שלנו כמובן. תמיד מקפיד על מועדי ישראל על פי ההלכה ומייצר שיח יהודי-ישראלי חדשני בכל אירוע משפחתי. ועכשיו, סוף סוף, הוא הגשים לעצמו חלום עתיק ועמוק – לקבל את התואר "רב", מנהיג דתי רוחני של קהילה יהודית. זה דבר עצום. החברה הישראלית זקוקה למנהיגים טובים שמותאמים לחברה הישראלית-יהודית כפי שהיא היום, על כל גווניה. יחד איתו במעמד נמצאת קבוצה מגוונת ככל האפשר של אנשים, על כל צורותיה של החברה הישראלית – משמאל לימין, מחילונים לאורתודוקסים, משבתות בקפלן ובעד הרפורמה, משפחות גאות (כמונו) ושמרניות. והשיח במהלך הלימודים היה נוקב וכנה.

"הלוואי שכך הייתה נראית החברה הישראלית כולה. הלוואי שאלה יהיו הערכים של המנהיגים של העם שלנו. כל הכבוד למכון הרטמן על הבנה כל כך עמוקה – לאילו אנשים זקוק העם שלנו. אני גאה בך, ואדיושה שלי, עד סוף העולם. הרב ואדים דוד בלומין. אחי הגדול."

בטקס ההסמכה אמר הרב בלומין:

"דמותו של משה רבנו מלווה אותי שנים רבות בשאלות של מנהיגות וגורל, מרחבי זרות ושייכות. נהוג לפרש שמשה היה מגמגם. אבל אולי, בעצם, היה לו מבטא? שהרי מאז היה תינוק, גדל והתחנך בחצר מלך מצרים, וסביר להניח ששפת העברים הייתה זרה לו? הם היו זרים לו, והוא – זר להם.

"עליתי לישראל בגיל אחת עשרה. ההבנה של ילד, שמדינות יכולות להיעלם – ולא בגלל טילים ומלחמות, אלא כי משהו במרקם החברתי הפנימי והערכי שלהן נשחק והתפורר, גורמת לי מאז ועד היום לעשות כל שביכולתי, כדי שזה לא יקרה בישראל. לכן מבחינתי, הלימודים וההצטרפות למשפחת 'הרבנות הישראלית', הם צו השעה. כי ישראל והיהדות הן גם הבית שלי. והיעוד שלי הוא לאפשר לעוד ועוד א.נשים להרגיש פה בבית, ולקחת אחריות על יהדותם ועל עתידה של ישראל."

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics