/ תוכנית בארי

לֹא סָלוּל, לֹא תָּמִיד מְסֻמָּן

חיים בחוסר ודאות - שיעור לפתיחת שנת הלימודים בתנאים של אי ודאות | כתבה: יעל ליפשיץ

שיעור זה נכתב לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"א, בעיצומו של משבר הקורונה, והוא מתאים לכל שנה שמביאה איתה בעוצמה מגוון רחב ומבלבל של תחושות ומחשבות. בנוסף להתרגשות המוכרת, לציפיות, לשאלות ולספקות המנקרים בכל אחד ואחת מאיתנו, פתיחת שנת לימודים בצילה של קורונה מוסיפה ומעצימה את הבלבול, הערפול וחוסר הוודאות. לתחושות אלה מתלוות גם השלכות רבות בכל תחומי החיים, המעיבות על כולנו.

תחומים רבים שעד כה היו ודאיים ובטוחים מבחינתנו משתנים או נעלמים ורב הנסתר על הגלוי. מי מאיתנו העלה בדעתו כי לא נוכל להתכנס במסגרת כיתתית, שכבתית וכמובן- בית ספרית? מי מאיתנו שיער כי נאלץ להימנע דווקא מקרבה אנושית? ממגע יד? מחיבוק? אף אחד לא דמיין לפני חצי שנה מראה של בני אדם עטויי מסכות, ושגרות חיים שהיו לנו טבעיות ומובנות מאליהן כבר אינן כאלה.

בשיעור שלפנינו אנחנו מבקשים להציף את חוסר הוודאות שלנו, להתוודע לתחושות ולמחשבות המורכבות של תלמידנו עם פתיחת שנה"ל ויחד עם זאת לאפשר ולעודד התנהלות אפקטיבית ואופטימית בתוך המצב בו אנו מצויים.

פתיחה

שאלת פתיחה במליאה, ושיקוף התשובות שעולות (בכיתה או במנטימטר)

  • אילו תחושות ומחשבות קיימות אצלכם לקראת פתיחת שנת הלימודים?

בקבוצות קטנות (חברותות רגילות או בזום)

  • שתפו את התחושה / המחשבה שכתבתם.
    עד כמה היא ייחודית עבורכם השנה דווקא, או אולי רווחת בתחילתה של כל שנה?
  • האם הייתה שונות גדולה ברגשות ששיתפו בקבוצה, למה לדעתכם היא קשורה?

תעייה בדרך יכולה להיות אחד הסמלים של חיים עם חוסר וודאות. איננו יודעים באיזו דרך אנו צועדים, איננו יודעים אם הדרך מובילה אותנו למוצא או למטרה אותם אנו מבקשים. אנחנו מחפשים בני אדם או דברים אחרים שיסייעו לנו בהליכה זו. בילבול, תהייה וחישוב מסלול מחדש, מלווים אותנו במצבים מעין אלה.

קראו את המעשייה החסידית הבאה, המתארת חוויה והתמודדות עם חוסר וודאות. אנחנו ממליצים לחשוף כל פעם 2-3 שורות, להציג שאלה רלוונטית ולשוחח:

פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל:
אדם תועה כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה.
פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו.
באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה.
כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה? זה כמה ימים אני תועה.
אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים,
אלא אומר לך – בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה.
כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם, שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו ללכת, שבדרך זו תועים.
אלא עכשיו נחפש דרך חדשה. מתוך: ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן , עמ' כז-כח

  • מתי תעיתם / הלכתם לאיבוד / איבדתם את הדרך?
    התמקדו במקרה אחד וספרו אילו תחושות ומחשבות נלוו לתעייה זו ומה עזר לכם למצוא את דרככם?
  • רשמו או אמרו את הדברים שעזרו לכם למצוא את דרככם בדוגמה הקודמת. עד כמה הם עשויים לסייע לכם במקרים של חוסר וודאות?
  • כתבו או אמרו מה מרגיש האדם התועה לאחר שהתברר לו כי גם האדם שבא מולו תועה ואינו מוצא את דרכו. עד כמה הידיעה הזו מקלה או מקשה לדעתכם?
  • סמנו או ציינו במעשייה משפטים או ביטויים המדגישים חוסר וודאות, ואחרים המדגישים וודאות. בדקו אילו ביטויים יכולים להיות מובנים כוודאיים וכאי-וודאים בעת ובעונה אחת.
    מה ניתן ללמוד מכך?
  • אילו דברים/ תובנות אנחנו יכולים ללמוד מהמעשייה הזו לגבי משבר הקורונה וההשלכות שבאו בעקבותיו?
  • דרך, יער, הליכה, תעיה, חיפוש, אדם אחר, דרך חדשה – כל אלה הינם סמלים רבי-משמעות המופיעים במעשייה שלפנינו. בחרו סמל אחד או שניים שבכוחם להעניק לכם וודאות לגבי השנה העומדת בפתח ונסחו אותו באופן מיטבי עבורכם. (לדוגמה: 'אני מקווה למצוא את הדרך המיוחדת לי השנה, שתאפשר לי ללכת לאן שארצה'; או 'שאמצא השנה אדם אחד ונוכל ביחד למצוא דרך חדשה'; 'שאוכל לחפש את מה שארצה מבלי לפחד'.)
    אפשר גם לעצב מבחינה גרפית את הסמל/ים שנבחר/ו.

שנה חדשה – עת לִשְנות או עת לשנות?

המילה שנה גם היא כוללת מרכיבים של וודאות וחוסר וודאות, בשל כפל המשמעות הקיים בה. המילה שנה מכילה גם את המשמעות של לִשְנות ולחזור, כלומר, תהליך קבוע שחוזר לנקודת המוצא ומתחיל ממנו בשנית – "נקראת כן לפי ששבה השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה" (ספר השורשים לרד"ק, ערך "שנה"). וגם את המשמעות של שינוי – שכן השנה החדשה שונה מקודמתה.

המשמעות הראשונה מציירת את מעגל הזמן בצורה דו־מימדית, כמעגל שחוזר על עצמו. המשמעות השנייה מציירת את הזמן בצורה תלת־מימדית כספירלה – היא אמנם חוזרת לאזור המוצא, אך היא כעת במקום שונה כשהתקדמה שלב נוסף כלפי מעלה.

גם אנחנו נעים כל הזמן בתוך הציר של לִשְנות ולחזור על דברים שעשינו, לחזור על הרגלים ועל דפוסים ידועים שלנו, ובין הרצון שלנו לשינוי, להרגלים חדשים, לשינוי שגרה ואפילו לשינוי תכונות מסוימות. האנושות כולה נדרשת כל הזמן לבחון ולאזן את הציר שבין המרכיבים הקבועים והיציבים לבין המרכיבים המתחדשים והמתעדכנים. המתח הזה, מצוי כאמור, כבר במילה "שנה" והוא מאפשר לנו לבחון בתפר שבין סיומה של שנה אחת לתחילתה של אחרת, על מה נרצה לחזור ולשמור, לִשְנות ומה נבקש לחדש ולשנות.

אחד הכלים האפקטיבים להתמודדות עם חוסר וודאות, היא החזרת השליטה לחיינו ומיקוד תשומת הלב בדברים הוודאים בחיינו. בהקשר לתקופת חיינו זו ננסה להתבונן על השתנות הטבע וחגי תשרי העומדים בפתח, באמצעות שני שירים. קראו או שירו את שני השירים. חשבו איזה היבט בולט בכל אחד מהם החזרה או השינוי?

שיר ראשון

גַּם הַשָּׁנָה | לאה גולדברג, לחן: גילה חסיד

כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא
וְעוֹלָה הַחַמָּה וְיוֹרֵד הַמָּטָר
כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲדָמָה מִתְחַדֶּשֶׁת
מַלְבִּין הֶחָצָב וּמַזְהִיב הֶהָדָר
כָּל שָׁנָה נוֹלָדִים אֲנָשִׁים לָרֹב
לִדְמָעוֹת וְלִצְחֹק, לְאַחְוָה וְשִׂנְּאָה
יֵשׁ מִישֶׁהוּ הָרוֹצֶה רַק טוֹב
גַּם הַשָּׁנָה

שיר שני

בראש השנה | נעמי שמר

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה מַנְגִּינָה שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר
וְתוֹךְ יְמָמָה הַזֶּמֶר הָמָה
מִכֹּל חַלֹּוֹנוֹת הָעִיר.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ בְּשִׁיר.

שאלות

  • מה חוזר עבורכם בתחילת השנה המתחדשת ומעניק לכם תחושת עוגן וביטחון? בבית, בטבע, בחוץ: ברחוב או בחנויות, בבית ספר, בעיתונים או ברשת?
  • מהי המשמעות של מעגל השנה: עונות השנה וחגי תשרי, החוזרים ושבים כל שנה? אילו היבטים מרגיעים או מהווים עבורכם עוגן עם חזרתו של מעגל שנה, או לחילופין – מעוררים תחושות אחרות?
    הביאו דוגמאות לדבריכם.
  • נסו להיזכר למה קיוויתם וכיצד דמיינתם את השנה הנוכחית בדיוק לפני שנה. איזו מילה תתאים לתאר את הזיקה בין הציפיות שהיו לכם מהשנה החולפת לבין איך שנראתה השנה בפועל?
  • מה המסקנה מהפער בין מה שרצינו למה שארע: שלא כדאי לטפח ציפיות, או להיפך?
  • חשבו אילו כלים רכשתם במהלך השנה היכולים לסייע לכם בהתמודדות עם חוסר וודאות. חשבו על התנהלות של חברים או משפחה סביבכם שמתנהלים אחרת מכם: האם הייתם רוצים לאמץ את הכלים שלהם? הסבירו.
  • עד כמה חוסר וודאות הוא בהכרח שלילי? חשבו על דוגמאות שדברים חיוביים צמחו דווקא ממצבים של חוסר וודאות .

ליבנו ענה בתפילה נושנה – טקס כתתי

לקראת חגי תשרי אנחנו מרבים לברך ולהתברך. התפר שבין שנה החולפת לשנה החדשה מזמן לנו שעת רצון והזדמנות להתמקד ולחשוב כיצד נרצה שתראה השנה הנכנסת. מה נרצה שיחלוף ויעלם ממנה ומה נייחל כי יתקיים בה. התפילות, התקוות והייחולים, כוחן של הברכות, עשויות להעצים וודאות ושליטה בחיינו.

אחת מהברכות הנאמרות לקראת השנה החדשה היא: תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ. מקורה של ברכה זו נמצא בפיוט עתיק הנקרא אָחוֹת קְטַנָּה. מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13 מספרד.

טקס כיתתי: תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

חשבו בזוגות או ביחידים על מספר מילים (3-5) הנושאות ברכה או תקווה עבורכם לשנה זו. כתבו ועצבו אותן באופן המאיר את משמעותן בעיניכם (אותיות דפוס/כתב, צבעים מתאימים, גופן מתאים וכדומה…)

ערכו טקס כיתתי קצר ובו תשמיעו (ברצף או עם הסברים) את המילים שכתבתם. מוזמנים להדפיסן ולשמור אותן לאורך השנה כולה.

מוזמנים לבחור גם מתוך השירים הבאים:


הרחבה למורה:

"אחות קטנה" הוא פיוט הפותח את תפילות ראש השנה, מושר בעיקר בקרב עדות המזרח. אלו המילים הראשונות הפותחות את השנה החדשה, בעוד השמש הולכת ושוקעת. הפיוט מתאר את מצבה השפל של כנסת ישראל, שמכונה בבית הראשון "אחות קטנה", כאשר היא נמצאת בגלות והציפייה שלה לגאולה ולישועה. יומה האחרון של השנה הולך ומסתיים בעת ששרים את הבתים החותמים במילים: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ" וממש ברגעים של תחילת השנה החדשה מגיעים אל הבית האחרון – בית שכולו תקוה ושמחה על הגאולה הקרבה ובאה, החותם במלים: "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ".

מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13, שהיה רב ומקובל מחוג הרמב"ן וחכמי תורת הסוד בגירונה אשר בספרד. הפיוט מושר בלחנים שונים (בבלי, ירושלמי, חלבי, מרוקאי ועוד) אולם ניכר שאלו וריאציות שונות על אותו לחן בסיסי, דבר המעיד על כך שהלחן עתיק מאד, כמו רוב פיוטי הימים הנוראים.

(מתוך אתר הפיוט והתפילה)

המילים הפותחות והנועלות את הפיוט:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ / עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ
אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ / תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ / תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics