שיוויון בפני החוק הוא מכשיר בידי השלטון להגן על זכויות הפרט המקודשות כל כך לתפיסה הליברלית. ד"ר לילך בן צבי בוחנת בשני סרטונים האם אין סתירה בין עקרונות זה לבין הקריאות – הבאות מן הצד הליברלי דווקא – למרי אזרחי וסרבנות?
על פי רעיון האמנה החברתית, יש הסכמה בינינו שכל האזרחים שווים בפני החוק. אם לא נדע שאנו שווים בפני החוק, כל אחד יעסוק בהשרדות של הבטחון האישי שלו עצמו, והחברה תתפורר. שמירה על החוק מאפשרת לכולנו לבטוח זה בזה ולחזק את הסולידריות בינינו, כשווים.
חברה שאוטונומיה היא העקרון שמוביל אותה תתקשה לייצר סולידריות אמיתית בין החברים בה. הפרט עומד כאני נפרד מהקהילה, מהעם, ואם אלה פוגעים בזכויותיו, הוא פשוט ייסוג מחובותיו כלפיהם. אבל האם באמת אפשר לדבר על אני המנותק ממסורותיו וערכיו של הקולקטיב שבו הוא חי?
לצפייה בצד של תומר פרסיקו: מה הוא ליברליזם, ואיך הוא קשור למרי אזרחי וסרבנות?
