אור קשתי
"בציבור שמחויב לדמוקרטיה בישראל ונלחם עליה, אנחנו עושים היום ביחס לנשים את אותה טעות שעשינו לפני פחות מעשור לגבי פורום קהלת", אומרת פרופ' יופי תירוש, משפטנית ופעילה ציבורית במאבק נגד הפרדה מגדרית. "בתקופה ההיא שמעתי אינספור פעמים שהחששות לא מוצדקים, שמדובר בחבורה של קיצונים שלעולם לא יגיעו לעמדות השפעה, ושראוי להזמין אותם לפאנלים בשם מגוון הדעות. היום אנחנו יודעים שזה היה נירמול התאבדותי. אנחנו חוות כיום את אותו 'פרדוקס הסובלנות' ביחס להפרדה מגדרית: החברה החופשית נותנת קול למי שמבקש לחרב את ערכיה הבסיסיים".
הסובלנות של המחנה הליברלי להפרדה מגדרית והסיוע למיסודה עומדים במרכז פעילותה של תירוש: לא להתווכח עם בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי, אלא לשכנע חלקים גדולים מהציבור המחויב לדמוקרטיה אך מוכן לחיות עם הפרדה מגדרית למען עקרונות ויעדים אחרים. "טועה מי שחושב שאפשר לחיות עם 'נפרד אבל שווה', או שההפרדה תישאר במודיעין־עילית ובני ברק: ההפרדה המגדרית וההיגיון שבבסיסה יעצבו משפחות, מוסדות חינוך, מרחבים של צריכה ופנאי ומוסדות רבים בישראל", אומרת תירוש.
"אם עד עכשיו שמענו בעיקר שהחלשת מערכת המשפט נועדה למלט את נתניהו ממשפטו, להעניק פטור מגיוס חרדים או לספח את השטחים", היא מסבירה, "עכשיו ברור, כפי ששותפותיי ואני טוענות כבר שלוש שנים, שמטרה לא פחות מרכזית היא חיזוקו והרחבתו של הדין הדתי בישראל: חיזוק דיני משפחה פטריארכליים, העברת עוד ועוד סמכויות, משרות והטבות לרבנים, והגנה על גילויי יהדות מסוג מסוים מאוד במרחב הציבורי. נשים יהיו הראשונות להיפגע כשהחוק יאפשר לדרוש מהן לזוז הצדה, לאחור או החוצה, ולכסות את עצמן. לצד נשים ייפגעו מיעוטים מיניים ומגדריים. למעשה, ייתכן שדווקא ליעד הזה יש את הסיכוי הגדול ביותר להתממש: גם ליברלים חושבים שאפשר לחיות עם קצת הפרדה, שבסך הכל מבטאת סובלנות תרבותית. הפרדה מגדרית היא נייר הלקמוס לבחינת מצב הדמוקרטיה בישראל".
השבוע אישרה הכנסת חוק המגדיל את כוחם של בתי הדין הרבניים ומסמיך אותם לדון במזונות ילדים. ועדת השרים לחקיקה גם אישרה את ההצעה לחיזוק הדת היהודית בגרסתה השמרנית ("הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", בשמה הרשמי), הכוללת בין השאר איסור על הפרעה להנחת תפילין ולעריכת תפילה במרחב הציבורי ובחינת כל מועמד לשיפוט במשפט העברי. מהלכים נוספים מחכים לשעת כושר: חוק שירחיב את ההפרדה המגדרית במסלולים האקדמיים לחרדים ולחרד"לים נמצא לפני קריאה שנייה ושלישית; ותיקון לחוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, שיאפשר לבעלי־עסקים להימנע מאספקת שירות הנוגד את אמונתם הדתית ממתין להשתלטות הממשלה על בג"ץ, כדי שלא ייפסל. הכל גלוי, על השולחן.
"שלב מרכזי בהידרדרות למשטר רודני, הוא ריסוק כל צורה של התארגנות אזרחית", אומרת תירוש. "המכנה המשותף להונגריה, הודו, ארה"ב וישראל הוא בפגיעה בחופש ההתארגנות המקצועית ובארגונים לא ממשלתיים, בתקשורת ובחופש האקדמי, וגם בזכויות נשים. מנהיגים סמכותניים מעדיפים שאנשים לא ישתפו פעולה זה עם זה, שלא תהיה שיחה, דעות ותקשורת חופשיים. הדגש הוא על גבולות ברורים, פיקוח והיררכיה. זה נכון ברמה הלאומית — וגם בתוך המשפחה ובתפקידים המוקצים לשני המינים".
לפני כמה חודשים יצא לאור ספרה של תירוש, "הופרדנו כך: מורה נבוכים להפרדה מגדרית" (הוצאת קרן ברל כצנלסון). הספר נכתב בשנה הראשונה של ההפיכה המשטרית, ועמד להתפרסם בנובמבר 2023, אך התעכב למשך שנתיים בעקבות המלחמה. השפעת ההפיכה מורגשת היטב בספר: הפרק האחרון קושר בין מיסוד ההפרדה המגדרית לבין הניסיון לעקר מתוכן את הדמוקרטיה בישראל. המטרה היתה להסביר לציבור הליברלי איך מקדמי ההפרדה מתעתעים בו ומשתמשים בשפה ליברלית בשביל לקדם חברה לא־שוויונית.
את מזהירה מהחלקה במורד המדרון, אבל אזהרות כאלה נוטות להצטייר כטיעונים חלשים.
"אנחנו כבר לא במדרון חלקלק, אלא גולשים ברכבת הרים, על סף התהום. המסלולים הנפרדים באקדמיה נוסדו ב–2012 והוצגו כתוכניות זמניות, עד להשגת שיעור מניח את הדעת של חרדים באקדמיה. מהר מאוד הם הפכו להיות הסדר של קבע, זכות תרבותית שאפילו ההגבלות החלקיות שהטיל עליה בג"ץ לא מתקיימות: אפליית המרצות נמשכת, יש צנזורה של תוכני לימוד, ועכשיו מבקשים להרחיב אותה גם לתארים מתקדמים. הגישה ש'קצת הפרדה תוביל לשילוב' ו'קצת התחשבות עוד לא הרגה אף אחת' קורסת לנגד עינינו".
מה פסול בהפרדה אם נשים מקבלות אותו הדבר כמו גברים, רק בנפרד?
"התשובה הקלה היא שבפועל כמעט שאין הפרדה בתנאים שווים. נשים תמיד יישלחו לחלק האחורי באוטובוס ולשורות האחוריות באולם, יוסללו למסלולי לימוד של מקצועות פחות מכניסים ויקבלו פחות מלגות. אני לא רק חוקרת משפט, אלא מחוברת לשטח, ואני מתקשה למצוא הפרדות שוות. זה לא מקרי או מפתיע, זה אינהרנטי: אם העיקרון שבבסיס ההפרדה הוא שצריך להרחיק נשים מעיני גברים, אז כל המערכת מתיישרת להעדפת הגברים. תשובה יותר מורכבת היא שלכל סימון של קבוצות, ולו התמים ביותר, יש אפקט חברתי ופוליטי: הוא מיד מעורר ומחזק היררכיות וסטריאוטיפים, ובוודאי אם מדובר על סימון של 'נשיות' ו'גבריות' שיש לו מטען תרבותי של אלפי שנים. ההישג של החברה המודרנית הוא שהפסקנו לסמן אנשים כשזה לא חיוני: החלטנו למשל שאסור למעסיקים להתחשב בצבע עור, דת, מין או נטייה מינית. ההפרדה נועדה להזכיר לנשים שלפני הכל הן נשים. לא צניעות ולא כבוד נשמרים באמצעות מנגנון ההפרדה, אלא מבנה היררכי".
הטענה נגדך היא שאת לא רוצה חרדים באקדמיה.
"אני רוצה חרדים בכל מקום: באקדמיה, בשוק התעסוקה, בשירות הציבורי ובצבא כמובן. יש מקום לעשות הרבה מאוד התאמות, כמו שעושים לאחרים, למשל לספק תוכנת־הקראה לכבדי ראייה. קפטריה גלאט כושר בשביל סטודנטים חרדים אמנם תעלה את עלות התפעול — גם בגלל השחיתות הנלווית לכך לעתים — אבל היא לא תיצור פגיעה בלתי נסבלת בזכויות של אחרים. כך גם לגבי התאמות בלוח השנה האקדמי, כך שלא ייקבעו מבחנים לימי צום. מאידך, אסור להסכים למצב שבו התאמה לקבוצה אחת גובה מחיר כבד מזכויות היסוד של אחרים ואין מקום לצנזר חומר חיוני לנושאי הלימוד, כמו המאבק של הדייל יונתן דנילוביץ נגד אל־על להכיר בבן זוגו לצורך הטבות עובדים במסגרת דיון בזכות לשוויון בקורס במשפט חוקתי או התיאוריה של פרויד במסגרת תואר בפסיכולוגיה. לא ייתכן גם שסטודנט חרדי לסיעוד ילמד על גוף האישה דרך שימוש בבובה. זה קורה במסלולים לחרדים".
והיחידות הנפרדות לחרדים בצה"ל?
"אני מציעה שנישען על הסדרים שאני לא אוהבת אבל מוכנה להתפשר עליהם, והם נקבעו ב–2017 בפקודת השירות המשותף. חשש מגע או ייחוד מאפשרים לחייל דתי לבקש שהמדריכה או החיילת שלצדו תוחלף בחייל, והסדרי המגורים הנפרדים הם הרמטיים ומדוקדקים".
יש מלחמה גלובלית נגד נשים. טראמפ למשל מינף לטובתו את הוויכוח בארה"ב על ההפלות וטרנסג'נדרים.
"בכל העולם, שליטים רודניים מנהלים מתקפה על נשים כדרך לביסוס מעמדם. אם בארה"ב זה הפלות וזכויות טרנסג'נדרים, אז בישראל זו הפרדה מגדרית. הפרדה יודעת לעטוף את עצמה בשפה ליברלית ותועלתנית. וזה מה שמתעתע. עד לאחרונה חשבתי שהמתקפה על נשים בישראל לא תתרחש בזירת ההפלות ואוטונומיית הפריון כיוון שההלכה מתייחסת לחיי האישה באופן שמקנה לאם ערך לא פחות מאשר ליילוד. בזמן האחרון יש אינדיקציות לכך שהזירה הזאת כן מסומנת על ידי הממשלה וגורמים חרד"ליים. כך למשל, לאחרונה נחשף שמשרד הרווחה הנחה עובדות סוציאליות להפנות נשים בהריון לארגון שסובר שהפלה היא רצח שעליו נשים יתחרטו כל החיים. זה מדאיג".
