/ תוכנית בארי

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל

שיעור חינוך על הקבוע והארעי בחיינו ובחג הסוכות | כתבה: יעל ליפשיץ

נראה כי משבר הקורונה העמיק אצל כולנו את תחושת הארעיות, חוסר הקביעות והפגיעות. דומה כי המשבר ניפץ את האשליה כי חיינו יציבים ובטוחים. אנו מוצאים את עצמנו נערכים מחדש שוב ושוב נוכח מצבים שנדמה לנו כי הם וודאיים וכעת משנים את פניהם. דרכי לימוד משתנות, הכיתה משנה את פניה, העבודה, הבריאות, יחסינו עם חברינו מקבלים פנים חדשות ועוד ועוד…

לעומת הארעיות שאנו חווים כעת, עונות השנה וחגי ישראל ממשיכים בתנועת הקבע שלהם. את חומו הלוהט של הקיץ מחליף אט אט הסתיו וחגי תשרי מופיעים במועדם הקבוע והמדויק.

חג הסוכות מכיל בתוכו בו-זמנית את תחושות הקביעות והארעיות שבחיינו ומאפשר לנו לחוות את הארעיות שבתוך הקבע ואת הקביעות הנמצאת בארעיות. את הסוכה השברירית והעדינה, מכנים חז"ל: "דירת ארעי", כלומר, דירה זמנית שאינה קבועה. בסוכות אנחנו מוזמנים להתבונן על יחסינו כלפי הקבוע והארעי בחיינו. "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, כ"ח, ע"ב).

בשיעור שלפניכם נרענן את המבט על חג סוכות ועל חיינו בכלל בהקשר של קבע מול ארעי.

קביעות וארעיות בחיינו

לפניכם היגדים מגוונים הנוגעים להרגלים ולתחושות כלפי קביעות וארעיות בחיינו. בחנו בזוגות את ההיגדים ומקמו את עצמכם על פני הציר שבין 1 ל 10. כאשר הספרה 1 מייצגת את הקבוע, היציב, הסדיר ואילו הספרה 10 מייצגת את הארעי, הזמני ובר השינוי.

1 ……………………… 5 ………………………………. 10

מקום ישיבה קבוע בכיתה
מקום ישיבה משתנה בכיתה
השינויים שהביאה הקורונה הם מגבלה
בחלק מהשינויים שהביאה הקורונה יש יתרונות
אוכל.ת מאכלים קבועים ומסוימים
אוכל.ת אוכל מגוון ומתנסה בטעמים חדשים
בטיולים תמיד אעדיף לינה בבית מלון
לינה תחת כיפת השמיים או באוהל – נפלאה
אוהב.ת להיות בעיקר בבית ולחזור למקומות מוכרים
מעדיפ.ה מקומות חדשים וזרים
כמה שפחות שינויים בחיי – זו ברכה
כמה שיותר שינויים בחיי – זו ברכה
יש לי הרבה הרגלים בשגרת יומי
לא מתעקש.ת על הרגלים בשגרת יומי

 

לאחר השיחה דונו יחד:

  • איזה דבר חדש או לא מוכר גיליתם על עצמכם ועל בן/ בת זוגכם?
  • כיצד תגדירו את עצמכם, האם אתם טיפוסים הנוטים לקביעות ולשגרות, או להיפך כאלה הנוטים לארעיות ולהשתנות?
  • מה תרצו לשנות, אם בכלל, בהרגלכם כלפי קבע וארעי בחיים?
  • באילו מצבים בחיים יש יתרון למי שנוטה לקביעות ומתי קל למי שמבקש ארעיות?

הסוכה – דירת ארעי

בחג סוכות, חג האסיף, אנחנו מוזמנים לצאת מבית הקבע הבטוח והיציב שלנו אל הסוכה הארעית והזמנית. בעת העתיקה, בזמן שרוב בני העם עבדו ונסמכו על חקלאות, נהנו כולם בעונת האסיף משפעת היבול והמזון. בניגוד לנטייתנו הטבעית להסתגר בביתנו וליהנות מהתוצרת והיבול בחברת בני ביתנו, מאפשרת לנו הסוכה לצאת החוצה ולהזמין אל דירת הארעי שלנו אורחים ושכנים. נראה כי דווקא הארעיות המגולמת בסוכה עשויה לאפשר לנו התבוננות מחודשת על חיינו.

קראו את שני המקורות הבאים ודונו בשאלות:


תנו רבנן:
כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי.
כיצד?
היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה
מצעות נאות – מעלן לסוכה
אוכל ושותה ומטייל בסוכה
מנא הני מילי? [מנין דברים אלו?]
דתנו רבנן: "תשבו" (ויקרא כג, מב) – כעין תדורותלמוד בבלי, מסכת סוכה כ"ח עמוד ב'

  • מה מצווה אדם לעשות לעשות בסוכתו? כיצד זה משפיע על ביתו?
  • כיצד מרגיש אדם שעושה סוכתו 'קבע'?
  • האם יצא לכם להיות תקופה ממושכת בסוכה, או במבנה ארעי אחר? כיצד הרגשתם?
  • חשבו על מצבים בחייכם שיש בהם ארעי בתוך הקבע. אילו תחושות יש לכם כלפי מצבים אלה?

בני אדם חיים במתח שבין שתי תחושות קיומיות מנוגדות. לעתים אנו מרגישים את הקביעות: בעבודה, בחברה, במשפחה. אנו חיים מתוך ביטחון שמה שהיה הוא שיהיה, שהשמש שזרחה אתמול תזרח גם מחר. אנו מאמינים שהיציבות הכלכלית תתקיים ויחסינו עם בני משפחתנו ישמרו על שגרתם הברוכה. אך לעתים אנו חווים טלטלה עזה. אנו חשים את מצב הארעיות של הקיום שלנו; הבריאות המתערערת, היחסים הנשחקים, הבטחון הכלכלי המתפוגג.

כדי להתמודד עם מתחים אלו מציעה לנו מצוות הסוכה להפוך את הבית הקבוע לארעי ואת הסוכה הארעית לקבע. כך נוכל לחוש את הארעי שבקבע ואת הקבע שבארעי. את בית הקבע שלנו אנו הופכים לארעי, ללמדנו שמה שנדמה בעיננו כקבוע ויציב אינו כה בטוח. דברים המקנים לנו תחושת ביטחון: בית, משפחה, עבודה, מסגרת חברתית, דברים שאנו טורחים ומתאמצים כל ימינו על מנת לייצב ולמסד אותם, כל אלו אינם יכולים להקנות לנו ביטחון מוחלט, שהרי אין אדם יודע מה ילד יום (…) אלא שאם אדם יעמיק במחשבה זו, הוא עלול להגיע לייאוש מוחלט ולחוסר אונים וחוסר רצון לבנות ולעשות. כדי לאזן מחשבה זו, אנו הופכים לשבעה ימים את סוכתנו, שהיא בניין ארעי, לדירת קבע. הסוכה מסמלת את היכולת שלנו לעצב חיים שלמים גם במצב הארעי, אנו משלימים עם חוסר הביטחון ומייצרים לעצמנו קיום יציב גם בדירת ארעי. הנכונות לראות בסוכתנו בית מעניקה לנו את השקט הנפשי המלמד אותנו כי אפשר לחיות בחוסר וודאות. גם לאי של יציבות, לרגע של שלווה, יש חשיבות ומשמעות, ואנו יכולים להפיק את המירב גם מן הארעי והזמני.

אריאל פיקאר, ארעי שבקבע וקבע שבארעי, שבת שלום, גליון 820, סוכות תשע"ד

  • כיצד מאפשרת לנו הסוכה לשנות את יחסינו לקביעות ולארעיות ע"פ אריאל פיקאר?
  • אילו ערכים היא מגלמת?
  • "הסוכה מסמלת את היכולת שלנו לעצב חיים שלמים גם במצב הארעי", מה דעתכם, עד כמה אתם מצליחים לעצב חיים שלמים גם במצבים ארעיים.
  • מה נדרש ממכם על מנת להצליח לעשות זאת?

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל

לעיתים מעוררת ההתנהלות הקבועה והשגרתית עייפות וחוסר עניין, ודווקא נקודת תצפית המאמצת את הארעי עשויה לרענן את חיינו. שימו לב כיצד חותמת לאה גולדברג את מחרוזת 'שירי סוף הדרך' שלה:

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.מתוך: למדני אלוהי | לאה גולדברג

  • כתבו והעלו ללוח או ל Padlet דבר אחד שאתם מבקשים להוציא מן השגרה, ודבר אחד שהייתם רוצים שיהיה קבוע יותר. התבוננו בשתי הרשימות ונסו לחשוב מה מאפיין אותן והאם יש לכל אחת מהן מכנה משותף?
  • מה השתנה אצלכם לגבי מושגי הביעות והארעיות במהלך השיעור?
  • אתם מוזמנים לנסח תפילה או בקשה כתתית משלכם מכל מה שעלה.
עוד בנושא
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics