להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

אחרי חופשת הקיץ, הפודקאסט "למען השם" חוזר לשידור רציף עם פרקים חדשים מדי יום רביעי. בפרק זה דיברו ד"ר אלון שלו וד"ר תומר פרסיקו על השימוש במונח "ג'נוסייד" בהקשר למלחמה בעזה, ועל ההשפעה העמוקה של השימוש בו על גורלה של מדינת ישראל.

למען השם – פרק 90: מתי שלטון מאבד לגיטימיות?
למען השם – פרק 89: מדינה פלסטינית בדרך?
למען השם – פרק 88 – רעב

"לכאורה, שאלת הג'נוסייד היא בעיקרה שאלה משפטית," אמר פרסיקו. "בית המשפט בהאג אמור לשקול את הראיות, ולהכריע לכאן או לכאן." אבל כאשר אנשים שאינם משפטנים משתמשים במילה הזאת, לדעתו הם עושים זאת מאחת משתי סיבות. "יש כאלה שפועלים בכנות כדי למנוע אסון הומניטרי, ובכך שהם משתמשים במילה החריפה הזאת, הם מנסים להשיג תשומת לב לאסון שנדמה להם שעומד להתרחש. אבל יש אחרים, שמנסים להכפיש את מדינת ישראל, לפעמים מתוך אנטישמיות."

לדעתו של שלו, "יש כאן משחק כפול. יש מי שמנצלים את המונח 'ג'נוסייד' כדי להשפיע על דעת הקהל ולהציג את המצב בעזה כחמור בהרבה מכפי שהוא בפועל. הם נשענים על כך שהמילה נתפסת כמייצגת רצח בכוונה תחילה של מיליונים."

פרסיקו הסכים: "רוב האנשים ששומעים את המילה חושבים מיד על שואה, על מיליוני אנשים שנטבחים."

לקראת סוף השיחה פרסיקו העלה את הצורך לעשות חשבון נפש ביחס לקנה המידה של ההרג בעזה. "קשה לי להבין איך ההרג המסיבי תורם למאמץ המלחמתי. גם אם אנשים משתמשים במילה ג'נוסייד באופן מניפולטיבי, התג הזה נדבק במדינת ישראל, בעם ישראל ואפילו ביהדות. ואם אנחנו עושים טעויות או אפילו פשעים, יש להודות בכך. חודש אלול מזכיר לנו שכיהודים, אנחנו יודעים לעמוד מול החטאים שלנו. אנחנו יודעים גם לחזור בתשובה." שלו טען לעומתו, ש"רק כאשר נהיה בטוחים בכך שהעולם לא מבטל מכל וכל את צדקת דרכנו, נוכל לאפשר לעצמנו ביקורת עצמית. היום, כל גורם סורר שאנחנו מוקיעים הוא תחמושת לאויבים שלנו, שאומרים מיד: אפילו ישראל מודה שהיא לא מוסרית."