פעילים קיצונים ונוער גבעות תקפו כוחות צה"ל ביהודה ושומרון בשני מקרים שעלו לכותרות ואף זכו להתייחסות רחבה בזירה הפוליטית. בפרק 84 של ההסכת "למען השם", שוחחו הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר אלון שלו על הסיבות שמובילות פעילי ימין לפנות דווקא נגד מי שאמור להגן עליהם.
למען השם – פרק 83: אחרי איראן – עידן חדש?
למען השם – פרק 82: דברי הימים ג' – איראן וישראל
למען השם – פרק 81: איך מגייסים את החרדים?
בשיחה הצביע הרטמן על תחושה הולכת וגוברת של פריצת גבולות מוסריים וחברתיים.
שלו אמר שמדובר בנוער שמורד באורח החיים של הוריו. "ההורים מסתייגים ממעשי הנערים – ולא רק בגלל האלימות – אלא בגלל המרד בכל דרך החיים הבורגנית הממוסדת," הסביר, "ועדיין, יש בהם משהו שמעריך את האידיאולוגיה. חלק מהם אפילו סבור שהנערים האלה מגינים על כולנו מפני ייסודה של מדינה פלסטינית בשטחי ארץ ישראל".
הרטמן הזכיר שתנועת ההתנחלויות התחילה כתנועה פורצת חוק, אך עם הזמן הבהירה שאינה תומכת בלקיחת החוק לידיים ומתנגדת לאלימות – לא רק כלפי חיילי צה"ל, אלא גם כלפי פלסטינים. עם זאת, אמר, שיש להעלות את השאלה – הייתכן שהתוקפנות הנפוצה יותר ויותר כלפי כוחות צה"ל התחילה מנרמול האירועים האלימים בכפרים פלסטינים?
אז איך מטפלים בתסכול שחשים נערי הגבעות? איך אפשר להסביר את הפער בין הציונות הדתית שרואה בשירות צבאי אידיאל לבין חלקים במגזר שכל-כך מתנגדים לממסד? והאם הנטייה להגדיר את התופעות האלה כ"עשבים שוטים" היא לא התחמקות מבחינה מעמיקה של הרעיונות שמולידים אותן? השיחה המלאה – בפרק שבראש העמוד.
