פרק 70 של "למען השם" עסק בשני אירועים אקטואליים ומשמעותיים במיוחד: החזרה למלחמה בעזה, וכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ, רונן בר. בפתיחת הפרק הבהיר הרב ד"ר דניאל הרטמן כי למרות שברור שיש לממשלה ולעומד בראשה את הסמכות לקבל את ההחלטות הללו – תחושת הבטן הציבורית לא נוחה.
למען השם – פרק 69 – אוהבים, לא אוהבים
למען השם – פרק 68: חברת מופת או חברה בע"מ
למען השם – פרק 67: צומת עזה
ד"ר תומר פרסיקו אמר כי עם החזרה ללחימה הוא לא רק חרד לגורלם של החטופים, אלא גם מפני המהלך עצמו – שכן מטרת הלחימה אינה ברורה דיה. לדבריו, הטענה שהדבר נועד לקדם את שחרור החטופים אינה הגיונית, שכן לו זה היה עומד בראש סדר העדיפויות, הרי שישראל הייתה ממשיכה בעסקה מול חמאס. הרטמן העיר שלנוכח התעצמות חמאס, ייתכן שיש צד לחזרה ללחימה – אך הסכים בהחלט שנחוץ יעד ברור.
הנושא השני שבו עסקו השניים היה כוונתו של ראש הממשלה לפטר את ראש השב"כ. פרסיקו העיר כי למרות שהתומכים בפיטורים אומרים שוב ושוב שמדובר במהלך חוקי, "הם שוכחים שלא כל מה שחוקי, הוא ראוי… אפשר להיות 'נבל ברשות התורה'."
הרטמן ציטט את דבריו של הפרשן הפוליטי עמית סגל, שאמר שנתניהו מבקש להקיף את עצמו באנשי אמון. בהקשר זה הוא הזכיר את הסיפור מהגמרא על ריש לקיש, שהיה מקשה על רבי יוחנן 24 קושיות על כל טענה הלכתית. כשנפטר ריש לקיש והביאו לרבי יוחנן תלמיד חכם אחר ללמוד איתו, שבעיקר חיזק את עמדותיו, אמר רבי יוחנן שלא זו הדרך ללימוד.
בדומה לכך, הסכימו הרטמן ופרסיקו שמנהיגות ודמוקרטיה צריכות ריבוי קולות – ולא קו מחשבה אחיד.
