"פעם היה בארץ 'מחנה השלום' ו'מחנה ארץ ישראל השלמה'. מחנה השלום נעלם. יש עדיין מחנה ארץ ישראל, הוא לא גדול במיוחד, אבל הרבה שנים כבר בארץ לא מדברים על שלום."
בתחילת פרק 64 של "למען השם" הציג הרב ד"ר דניאל הרטמן את המצב בישראל, כפי שהוא רואה אותו, לאורחו, סגן נשיא מכון הרטמן ד"ר טל בקר, ששימש עד לאחרונה כיועץ המשפטי של משרד החוץ הישראלי, והיה חבר בכיר בצוותי המשא ומתן הישראלי לשלום. השניים שוחחו בנושא מלחמה ושלום, לקראת כנס הרטמן השנתי שמתקיים היום, (יום רביעי, 29.1.25) במכון הרטמן.
למען השם – פרק 63: הם חוזרים, לאן אנחנו הולכים?
למען השם – פרק 62: ספר אסור, ספר מותר
למען השם – פרק 61: ישראל השותקת
"שלום מניח קודם כל שיש כוונה של הצד השני להשלים איתך," אמר בקר. "וההנחה הזאת נהרסה לאורך השנים, ודאי בחודשים האחרונים ואחרי טראומת שבעה באוקטובר – מי שיקום ויגיד 'כן, עוד אפשר לעבוד על שלום', ייתפס כנאיבי."
הרטמן התלבט האם נכון לדבר על רצון בשלום כתלוי בנכונותו של הזולת. "במסורת היהודית, רוב התקוות שלנו הם מול עצמנו. גם כשקיווינו 'לשנה הבאה בירושלים' לא האמנו את זה לאפשרי, אלא למה שראוי."
"במקורות שלנו כתוב בקש שלום ורדפהו," אמר בקר, "לא כתוב בקש שלום והשיגהו. זה עיקרון חשוב: אתה לא מתבקש להשיג את התוצאה, כי זה לא בידך. וכשאנחנו חושבים על ביטחון, אנחנו כן מסוגלים לחשוב על רדיפה שלא מתממשת במלואה. אבל כשמדובר בשלום – אנחנו מכוונים לשלמות אוטופית. זה גם מה שמרחיק אותנו, באופן פרדוכסלי, מכל ניסיון לחתור לשלום."
"אחרי אוסלו אנחנו פוחדים ששוב יישברו לנו התקוות האלה," אמר הרטמן. "אבל הגם שאף אחד בארץ כבר לא טוען אפילו שיש פרטנר, הגיע הזמן לשאול: איך יוצרים פרטנר. וקודם כל – איך מחזירים את השלום לשיח הישראלי?"
בקר דיבר על מה שלמד מניסיונו בתחום המדיני: "הסכם שלום לא מביא שלום, אבל הוא הימור, או השקעה, שאם אתה משנה את המציאות, אתה יכול לשנות את התודעה. אם תהיה התקדמות בהסכמי אברהם, שהמהות שלהם היא אמירה של מדינות האזור שהם משלימים עם עם יהודי ומדינה יהודית במרחב, זה יכול לשחרר משהו גם בתוכנו."
"אי אפשר לזוז לכיוון של שלום, בלי לדבר גם על ערכים. על מי אנחנו רוצים להיות, איך אנחנו רוצים לחיות, וגם – מי שותף איתנו בעולם, ואיך האחר דורש מאיתנו לשנות את המציאות. ולשם כך צריכים קודם כל להתחיל עם הערבים הפלסטינים: עם אזרחי מדינת ישראל הערבים. להתרגל לכך שהם מחייבים אותנו."
