"עמידה אל מול סכנה קיומית מאתגרת את המוסר, שכן הגנה עצמית היא בעצמה מעשה מוסרי, אבל האם אני צריך להיות מוכן להתנהג באופן לא מוסרי כדי להשיג מטרה מוסרית?" – זוהי השאלה שמציב הרב ד"ר דניאל הרטמן בשיחה עם ד"ר תומר פרסיקו, בפרק 60 של ההסכת "למען השם".

למען השם – פרק 59: חנוכה, אורות וצללים
למען השם – פרק 58: החזית החדשה במלחמה נגד הגיוס
למען השם – פרק 57: תוספת חרד"ל

הרטמן סיפר כי כמרצה, הוא נתקל ביותר ויותר קולות ברחבי הארץ שאומרים לו "עכשיו צריך לדאוג לביטחון. אם תכניס מוסר לשיח – אתה מסכן אותנו."

"זה נובע מתחושה קשה שקיימת כאן כלפי הגורמים הבינלאומיים, שאנחנו מרגישים שהם מנסים להחיל עלינו דין בינלאומי שלא מתאים למלחמה שאנחנו נלחמים כאן, וגם מכך שההאשמות נגדנו בפשעי מלחמה – ודאי בג'נוסייד – הן זדוניות, יש בהן איפה ואיפה, וכל מטרתן היא להקיא אותנו ממשפחת העמים." התייחס פרסיקו לדברים. "עצם הזעזוע שלנו מההאשמה מוכיח שאנחנו לא מוכנים לבצע ג'נוסייד. מכאן אני למד שיש גבולות מוסריים שאנחנו מביאים בחשבון גם בזמן מלחמה. יש דברים שלא נהיה מוכנים לעשות."

"יש פה עניין נוסף שאני כמעט מפחד להעלות אותו," אמר הרטמן. "במלחמה הזו נוצרה תחושה שבמזרח התיכון אתה לא תוכל להגן על עצמך אם אתה נלחם בכלים מערביים. אבל האם חזרנו למזרח התיכון כדי להיות תופעה מזרח תיכונית? ברגע שאתה אומר שבשביל הקיום – ומה הוא הקיום שלי אם לא קיום מוסרי – אני צריך להפסיק לשוחח על המוסר, אני חושב שאיבדנו את הדרך."

"מוסר מלחמה נמדד לא כאשר לא תקפו אותי בצורה ברברית," הסכים פרסיקו. "אלא דווקא כאשר תקפו אותי בצורה ברברית. יום אחד המלחמה תיגמר, נצא מעזה, או אפילו מחלק מעזה – יהיה הסדר. ואז אנחנו נסתכל במראה ואז אנחנו נצטרך לחיות עם עצמנו."

והרטמן סיכם: "אנחנו צריכים להחזיר את ההיגד המוסרי, שלהיות יהודי זה 'לשמור דרך השם, לעשות צדקה ומשפט.'"