התלמוד שואל “מאי חנוכה?” זה החג היחיד ששואלים מה פישרו, ממש כאילו חז"ל רצו לעודד אותנו לשאול מה הסיפור של החג הזה…
למען השם – פרק 58: החזית החדשה במלחמה נגד הגיוס
למען השם – פרק 57: תוספת חרד"ל
למען השם – פרק 56: המדינה נגד עצמה
בפרק 59 של ההסכת "למען השם" דנו הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו במושג הכוח, ובשאלת הניצחון: "חז"ל לא כל כך אוהבים ניצחונות צבאיים. יש להם הסתייגות מדחיקת הקץ, וזה מוטיב שחוזר לאורך התלמוד," אמר פרסיקו, ודיבר על התעוזה של חז"ל, שהקטינו את הניצחון הצבאי – ואת המילה "נס" ייחדו רק למה שהוא תיאר כ"שמן שבער מאוד לאט."
הרטמן הסכים שנראה ש"חז"ל מוכנים לחגוג את גבורת האלוהים, אבל לא את גבורת האדם" אך הוסיף "אני לא קונה את הפחד מכוח. אני רוצה את גבורת המכבים, אבל יש לה מגבלות. סיפור המכבים הוא גם סיפור של השחתה, ואפילו של התייוונות. השאלה צריכה להיות – מתי שמים את הגבול לכוח? בשנה שעברה חגגנו את הגבורה שראינו בשבעה באוקטובר. השנה אני מרגיש שאנחנו בפרשת דרכים. יש פה ערבוב של אורות וצללים."
"הרבה אנשים יודו בחנוכה הזה על הניצחונות שישראל השיגה," אמר פרסיקו, "אבל אנחנו עדיין גם בחושך, במובן הכי פשוט, של המנהרות החשוכות שהחטופים עדיין מוחזקים בהן."
הוא תהה על כך ש"בעוד שהציונים החילונים התפעלו מסיפור הגבורה, צאצאיהם היום מייחלים לא רק לביטחון, אלא לסיומה של המלחמה ולהחזרת החטופים, ולעומת זאת – הציונים הדתיים, אלה שלכאורה מתיימרים להיות ממשיכי דרכם של חז"ל, שחגגו את נס פך השמן ולא את הניצחונות הצבאיים – חוגגים היום דווקא את הניצחונות הצבאיים האנושיים."
"אנחנו לא שבויים של סיפור אחד," אמר הרטמן. "אנחנו יורשים סיפורים שמעצבים אותנו, אבל אנחנו גם צריכים לבחור איזה סיפורים לספר. מלבד החזרת החטופים, אנחנו צריכים עוד אור: אסור ששבעה באוקטובר יטיל צל תמידי על החברה הישראלית."
