הבחירות לנשיאות ארצות הברית הסתיימו בניצחון חד-משמעי של נציג הרפובליקנים, דונלד טראמפ, שרבים בישראל רצו ביקרו. אבל מה זה אומר שיש חבר (או חברה) בחדר הסגלגל בבית הלבן? כיצד חברים צריכים להתנהג? הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו משוחחים לעומק על היחס הראוי שבין ירושלים לוושינגטון.
למען השם – פרק 51: פתח לתקווה
למען השם – פרק 50: ונמשכת מלחמה
למען השם – פרק 49: שנה של שברים ותרועות
הרטמן, שפתח את השיחה, ביקש לאפיין את ההבדל בין מדיניות החוץ והביטחון של המפלגה הדמוקרטית לזו של המפלגה הרפובליקנית. "כחלק מהדיון שלהם, המפלגה הדמוקרטית עסוקה גם בשאלות ערכיות. הם מסתכלים על מה שישראל עושה ושואלים שאלות – האם זו מלחמה צודקת? האם נלחמים אותה באופן צודק? לעומת זאת, לטראמפ פחות איכפת מהעניין הזה. הוא פועל לפי אינטרסים, בעיקר כלכליים. ונדמה שישראלים רבים מעדיפים את הבריון השכונתי על פני השיקולים הערכיים."
פרסיקו ראה בכך קשר לרפרומה המשפטית ולתהליכים שישראל עוברת בשנים האחרונות. "למעשה, זה דומה למה שעמד מאחורי ההתקפות על בית המשפט והמוסדות האחרים," אמר, "האמירה שבעצם ניצבה שם הייתה 'תנו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים,' אל תגבילו אותנו."
הרטמן הזכיר כי המושג חבר מוזכר רבות במסורת היהודית, כמו למשל באמירה "עשה לך רב וקנה לך חבר" וטען שחבר טוב הוא זה שעוזר ומסייע, אבל גם מבקר. הוא טען כי ביקורת מחו"ל "מקפיצה" רבים בישראל עוד יותר מכל ביקורת פנימית, ופרסיקו טען שאפשר להבין את זה בשל הפער בחוויות החיים שם וכאן.
בהמשך הפרק השניים דנו בשאלה כיצד יש להתייחס לעמדותיהם של יהודי ארצות הברית, וכן בתהייה – טראמפ או האריס, מי עדיף למדינת ישראל. התשובה הייתה מפתיעה.
