פרק 47 בהסכת "למען השם" עלה לשידור ביום שבו לראשונה הגיע טיל בליסטי מלבנון אל שמי תל אביב. הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו שוחחו על ההבדלים הקריטיים בין המלחמה שישראל מנהלת בעזה לזו שמתחממת והולכת מול החיזבאללה בלבנון.
למען השם – פרק 47: מה רוצה נסראללה?
למען השם – פרק 46: גבול הצפון וגבולות הכוח
למען השם – פרק 45: אש באיו"ש
"כולנו זוכרים שבחגים לפני שנה היה ויכוח מר על האפשרות להתפלל עם הפרדה או בלי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי." ד"ר תומר פרסיקו אירח בפרק מיוחד בהסכת "למען השם" את המשפטנית ד"ר יופי תירוש, ואת מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, תני פרנק, והפנה אליהם את השאלה: "האם בעצם כל הפרדה היא גם אפליה?"
"ב-99 אחוז מהמקרים – הפרדה היא בעצם אי שיוויון." אמרה תירוש. "הנשים יושבות מאחור, או מקבלות פחות, או מקבלות תקציבים קטנים יותר." תירוש הבחינה בין הפרדה שנועדה לייצר שיוויון במחיר של הפרדה – כמו במקרה של לימודי תואר ראשון בהפרדה לנשים באקדמיה, לבין הפרדה שבעצם טוענת: כיוון שהאישה נבראה מהצלע, אז בכל מרחב נפריד אותה מהגברים, וכך נבהיר לכולם שגברים הם גברים ונשים הם נשים. וזה מכתיב את אופק התפקידים והאפשרויות שלהן, ואת היכולת שלהן לדמיין את עצמן."
תני פרנק ביקש להדגיש כי לא מדובר רק על התנגשות בין ערכים ליברליים לבין ערכי היהדות: "קל להכניס את השאלה למקום המוכר של 'יהודית מול דמוקרטית', אבל יש כאן ויכוח על מה היא היהדות שלנו.
"מי שאומר: אני לוקח את התפילה והופך אותה להפגנה, ויתרה מכך, מדבר על 'קירוב לבבות' באמצעות הדבר הזה – בעצם רוצה שהסביבה החילונית ביותר – שהיא כנראה לא יהודית מספיק – תהפוך להיות יהדות אם צבע ש'אנחנו' נכתיב."
פרנק הצר על כך שבשל אחריותה להימנע מהפרדה מגדרית במרחב הציבורי – החליטה עיריית תל אביב לבטל לגמרי את התפילה במרחב הציבורי. "זאת אומרת שהם מקבלים את הנחת המוצא לפיה היהדות שייכת לאלה המבקשים להתפלל בהפרדה. ובמובן זה – עיריית תל אביב משתפת פעולה דווקא איתם."