במשך שנים התפיסה לגבי יהודה ושומרון היתה של ניהול הסכסוך, ושמירה קפדנית על הסטטוס קוו. אבל לאחרונה יש תחושה שהדברים שם – וגם השיח לגביהם – עומדים על סף פיצוץ.
למען השם – פרק 44: שישה שלא ישובו עוד
למען השם – פרק 41: תקיפה ממתינה
למען השם – פרק 40: מדינת כל קורבנותיה
הרב ד"ר דניאל הרטמן שוחח עם ד"ר תומר פרסיקו על הסיבות להתגברות הלהבות באיו"ש. "מאז אוסלו, החברה היהודית בישראל חיה בתפיסה ש'אנחנו הצענו והם אמרו לא' – ונכנסנו למעין סטטוס קוו ביהודה ושומרון, בלי שאיפה למהלך מדיני," אמר הרטמן. הוא שאל את פרסיקו מה לדעתו השתנה עכשיו.
"כדי לענות על כך צריך לחזור לשורש העניין," אמר פרסיקו. "והוא – השאלה האם אנחנו מאמינים שבארץ ישראל יחיו תמיד שני עמים? התנועה הציונית, מבן גוריון ועד לז'בוטינסקי, האמינה שיהיו פה שני עמים. אבל היום, בגלל נוכחות מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית בקואליציה, וגם בגלל המלחמה – מתרחבת התפיסה אצל חלק מהאנשים, שאולי בעתיד לא יהיו בארץ הזו שני עמים: יהיו רק יהודים.
"יש אנשים שמשחקים עם הרעיון שגם ביהודה ושומרון אפשר לנהוג כמו בעזה: לגרש, להרוס, ולמוטט – אפילו את הרשות הפלסטינית, ושלא יהיה גוף פלסטיני ששולט ביהודה ושומרון, כפי שאין כזה בעזה."
הרטמן אמר כי "ישנה תשוקה לבטל את ההתנתקות, להחזיר את הגלגל אחורה. זה מגיע אפילו עד ביטול אוסלו. ומאז השבעה באוקטובר, קשה מאוד להביא טענות כנגד. הרי מי רוצה להיות בעד פלסטינים היום? זה מה שכל כך קשה בשיח הציבורי. לימין המשיחי יש תוכנית ברורה, ולשמאל ולמרכז קשה להגיד: יש כאן שני עמים, וצריך פתרון."
פרסיקו הסכים ואמר: "אנחנו חייבים להביא תוכנית חליפית ולנסח באופן ברור את החזון שלנו, ואני חושב שזה יהיה אחד התפקידים המהותיים של כל קואליציה חדשה."
