"בוא נדבר על החרדה שלנו," במילים אלה פתח הרב ד"ר דניאל הרטמן את השיחה עם ד"ר תומר פרסיקו בפרק 41 בהסכת "למען השם". "קראנו לפרק הזה על שם תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, ונראה שלא רק המדינה בהמתנה, אלא החיים בהמתנה."
למען השם – פרק 40: מדינת כל קורבנותיה
למען השם – פרק 39: הנאום
למען השם – פרק 38: איך מגייסים את החרדים?
הרטמן ופרסיקו התעכבו תחילה על הקטליזטור של המשבר הנוכחי, והוא חיסול מנהיגי חמאס וחיזבאללה באיראן ובלבנון. פרסיקו תיאר את הסלידה שלו מנקמה: "זה לא עניין של טעם אישי שלי. זה לא מתאים ליהודים. ביאליק לא אמר רק 'נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן', הוא אמר גם 'ארור האומר נקום'".
"אין ספק שאחרי שבעה באוקטובר אנשים מחפשים נקמה. אבל מה אנחנו מנסים להשיג בה?" שאל הרטמן. "אחרי הרג 12 הילדים במג'דל שמס, מה שעשינו לא היה נקמה, זו הייתה תגובה. אבל הפגיעה בהנייה זה אחרת. עכשיו, כשאנחנו בתקופת המתנה לעוד סבב, עולה השאלה: מה הרווחנו בעצם?"
"כל מעשה שנעשה וכל הישג שנשיג צבאית יהיה חסר משמעות ללא השלמה של אסטרטגיה מדינית," אמר פרסיקו. "ואת זה בדיוק מסרבים נתניהו וממשלתו לעשות מתחילת המלחמה – לשרטט את היום שאחרי."
"אנחנו במלכוד," תיאר הרטמן את הרגשתו. "מצד אחד בתקופת המתנה קשה לשאול את השאלות האלו, ומצד שני, הדרך היחידה לצאת מתקופת ההמתנה הזאת היא לשאול – לשם מה אני חי?
"אחד האתגרים הכי גדולים שלנו במכון הרטמן הוא איך לשאול את השאלות העמוקות על ישראל של מחר. אחרת, אנחנו ממתינים לא רק לטילים שיהרגו אותנו, אלא הרדידות וחוסר המשמעות יהרגו אותנו."
