"במשך רוב תקופת ממשלות נתניהו, הפרטנר הטבעי והבטוח היה זה החרדי. ההסכם היה שהם יתמכו במדיניות החוץ והביטחון, ובתמורה יקבלו תמיכה באג'נדת הדת והמדינה שלהם… הציבור החרדי ידע שהוא מטופל ושיש אוזן קשבת לצורך שלהם להמשיך ללמוד תורה ולהשאיר את חומות הגטו שהוא כל כך זקוק להן. אבל בשבעה באוקטובר השתנתה הדינמיקה הזו." כך תיאר הרב ד"ר דניאל הרטמן את מערכת היחסים בין המגזרים, שכעת הגיעה לשלב שבו יש דרישה כמעט כלל-ישראלית לגיוס חרדים.
למען השם – פרק 37: תשעה חודשים
למען השם – פרק 36: צו 8 למנהיגות
למען השם – פרק 35: משבר עתיד המדינה
בפרק 38 של "למען השם", אירח דניאל הרטמן את מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, תני פרנק, והשניים ניסו לברר יחד איך מצליחים לגייס חיילים מקרב החברה החרדית.
"מצד אחד נראה היה שהחיבור הזה עם ממשלות הימין, שילב את החרדים באופן שלא היו משולבים בעבר," אמר פרנק. "פתאום הם יושבים בממשלה. אריה דרעי, למשל, נמצא בקבינט המלחמה. מצד שני, אחרי שבעה באוקטובר ראינו שהחרדים לא שינו כלום במחשבה, והם מזועזעים מכך שאין תמיכה לחוקים הרצויים להם בקואליציה שבה הם שותפים… יש תסכול ענק בהנהגה הפוליטית והחרדית, ומכאן גם ההקצנה שאנו עדים לה."
הרטמן הציע שגם המנהיגות בצד הלא-חרדי צריכה לבדוק את עצמה: "כחברה, אולי עלינו להכיר בכך שזה מצב שקיים כבר 75 שנה, וגם אנחנו אחראים על מה שנוצר כאן. צריך לחשוב על יעדים, לא על חקיקה שתכפה פתרון לבעיית האי שוויון. צריך לגייס אמפתיה. צריך להכיר בכך שהשינוי לא יקרה מיד. צריך לוותר על תאוות הנקם, ועל הרצון לנצח."
"בהחלט. יש לייצר תהליך. להיות חכמים ולא צודקים," הסכים פרנק.
