למען השם – פרק 139: מתפשרים על הפשרה

ככל שמתקרב יום הבחירות ונראה שלאף אחד מהצדדים אין רוב מובהק, עולה מחדש שאלת ממשלת האחדות. איזה ויתורים כואבים מותר לעשות ועבור אילו ערכים? ומתי זו חציית קו אדום?
הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן בירושלים ויו"ר הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם משפחת קאופמן. הוא מנחה הפודקאסט עטור הפרסים For Heaven’s Sake, יחד עם יוסי קליין הלוי – פודקאסט שנמצא בראש טבלת הפודקאסטים בעולם בנושאי יהדות, ואת הפודקאסט בעברית "למען השם" עם תומר פרסיקו, משואה שגיב ואלון שלו. הוא בעל דוקטורט בפילוסופיה יהודית מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת ניו-יורק ותואר שני במדעי הדת מ- Temple University.  הוסמך לרבנות במכון

להאזנה בספוטיפיי:

 

להאזנה באפל:

 

הסקרים האחרונים מצביעים על מגמה ברורה – אין הכרעה בין הגושים, ועל הפרק עולה מחדש שאלת האחדות, או במילים אחרות פשרה. בפרק הנוכחי של "למען השם", ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו בוחנים היכן עובר הגבול בין ויתור כואב למען אחדות לבין חציית קווים אדומים.

למען השם – פרק 138: כל העיניים על נז"א
למען השם – פרק 137: שנה חדשה, תקוות חדשות
למען השם – פרק 136: השבט שאיתו אין לשבת

בפתח הפרק השניים דנים בשאלה אם פשרה היא אידיאל או הכרח באין מוצא אחר. הרטמן הביא את התוספתא שמציגה את השאלה, בעוד שפרסיקו הביע אי נוחות מרעיון הפשרה, מכיוון שמדובר בדבר שמנוגד לצדק.

בדיון הפרקטי של הצורך בפשרה במציאות הפוליטית הנוכחית, הרטמן אמר שברוח חשבון הנפש של יום כיפור, צריך לבדוק מחדש אם תפיסת "רק לא ביבי" הייתה טובה עבור מדינת ישראל. הוא גם הביע נכונות לפשרות במתווה גיוס מדורג ורך. את הקו האדום שלו מתח הרטמן סביב שיתוף של בן גביר וסמוטריץ' בממשלה, מתוך תפיסה שמדובר בפשרה לא ראויה מאחר שמדובר באנשים שרואים בצד השני פחות מבני אדם.

פרסיקו הסכים לבסוף להודות שהוא מוכן לוותר על תחושת הצדק הפנימית ואפילו לשבת בממשלה בראשות נתניהו כדי למנוע את הכאוס הנוכחי. עם זאת, הוא הציב לא מעט קווים אדומים בסוגיות של יהודה ושומרון ושל גיוס חרדים.

בסופו של הפרק הסכימו השניים שאין מנוס, ואם רוצים לצאת מהבוץ הפוליטי, במיוחד עם מפת הסקרים הנוכחית, יש צורך לעשות חשבון נפש ולהחליט על אלו עקרונות אנחנו מוכנים להתפשר כדי לשמור על החיים המשותפים שלנו יחד.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics