להאזנה בספוטיפיי:
להאזנה באפל:
אלו היו כמה שעות של טלטלה רגשית. בתוך פחות מיממה עברנו משגרה – לתקיפות איראניות, לתקיפות ישראליות בטהרן – ואז בחזרה לשגרה, ברוב חלקי הארץ. זה היה כל כך מהיר ומוזר, וגם צפוי, שהתחושה שנותרה היא של "מלחמה כתובה מראש". הפרק החדש של "למען השם" מנסה להבין מה בדיוק קרה באותן שעות? והאם אנחנו צועדים בעיניים פקוחות לעבר מבוי סתום מתוך קונספציה חדשה?
למען השם – פרק 127: החרדים יוצאים למלחמה
למען השם – פרק 126: תוכנית ההתנתקות מהעולם המערבי
למען השם – פרק 125: ערבים זה לזה
הרב ד"ר דניאל הרטמן מציע מבט ביקורתי על ההתקפה הגורפת נגד הקונספציה הישנה, ומזכיר שאמנם שבעה באוקטובר היה כישלון מהדהד, אך הוא בהחלט היה נמנע. הוא גם מזהיר מפני הקונספציה החדשה של "צבא גדול וחזק" והסתמכות בלעדית על שימוש בכוח צבאי.
אל מול זה מציג ד"ר אלון שלו תחושת אכזבה מהמצב הנוכח, שמאופיין בתקיעות. לדבריו, התועלת שמניבות הפעולות הצבאיות נגד לבנון ואיראן הולכת ופוחתת. לדבריו, במצב זה יש לעבור לתוכנית מסודרת של כמה שנים שמטרתה לעקור מן השורש את האיומים, תוך נכונות לנהל מגננה זמנית באותה התקופה.
אחד ממוקדי המחלוקת בין השניים נגע לאפשרות לפנות לאפיק מדיני, או להעביר את המושכות ואת הטיפול באיום לגורם חיצוני – כמו הרשות הפלסטינית בעזה או ממשלת לבנון. שלו משוכנע שהדרך היחידה להתמודד עם איוב היא חיסולו, ומביע חוסר אמון בגורמים זרים שיילחמו עבורנו. מנגד, הרטמן תוקף בחריפות את הגישה הזאת ומכנה אותה "קונספציה של קיפאון" שנובעת מקיבעון מחשבתי שמילכד את המדינה בתוך מעגל אלימות אינסופי.
עם זאת, בסוף הפרק מסכימים השניים כי צריך למצוא דרך ביניים, במטרה להביא לעם בישראל תקווה ושאיפה ליעדים גבוהים ורחוקים.
