שער העלייה לישראל עלול להיסגר בפני יהודים לא-אורתודקסיים

הענקת האחריות על ארגון "נתיב" לאבי מעוז ממפלגת נועם עלולה להוביל לסגירת ברז העלייה, גם בלי לגעת בחוק השבות. כל שעל מעוז לעשות הוא לתת לרבנות בישראל את המנדט הבלעדי לפסוק "מיהו יהודי"

אבי מעוז, יו"ר מפלגת נועם החברה בקואליציה, ימונה לסגן שר האחראי על ארגון "נתיב" שפועל בקרב יהודים ובני משפחותיהם במרחב ברית המועצות לשעבר. ידיעה קטנה זו חלפה ביעף ברצף החדשותי אך היא טומנת בחובה סכנה גדולה מאוד לעליה לארץ.

סגן השר המיועד יכול להתחיל מיד לסגור את ברז העליה מבלי לשנות דבר בחוק ומבלי לעורר הדים ציבוריים זועמים. יש להניח שלא יוכל לבטל כה מהר את סעיף הנכד, כלומר, את זכותם של קרובי משפחה של יהודים לעלות לארץ. הוא יעשה דבר הרבה יותר פשוט. הוא יבטל את יהדותו של הסבא.

כדי להבין זאת צריך להכנס מעט לעובי הקורה של חוק השבות. החוק קובע (סעיף 4ב) שיהודי הוא מי שאמו יהודיה או שנתגייר. נניח לרגע את עניין הגיור, ונתמקד במשפט הראשון. מיהו יהודי לפי חוק השבות? מי שאמו יהודיה! תשובה יפה, אך חסרת כל משמעות, מפני שהחוק אינו מגדיר כיצד מזהים אדם כיהודי. עד כה, הדבר היה נתון לשיקול דעתם של פקידים, שליחי עליה וכדומה.

איך הם קבעו? הם הפעילו שיקול דעת, בדקו מסמכים ועדויות כאלה ואחרות. דבר אחד הם לא עשו, הם לא ביקשו את אישור הרבנות הראשית לישראל ליהדותם של העולים. זו אגב הסיבה לכך שרבים מבין העולים שעלו כיהודים נדרשים – ולעתים קרובות לא מצליחים – להוכיח את יהדותם בפני רשמי הנישואין בישראל: יש בישראל שתי מערכות שאינן נפגשות. מערכת אחת קובעת מיהו יהודי לצורך חוק השבות ומערכת אחרת (הרבנות) קובעת מיהו יהודי לצורך נישואין.

כך היה עד עתה. כמובן שההגדרה של מיהו יהודי בחוק השבות גוררת אחריה מי זכאי לעליה אף שאינו יהודי. מפני שלפי סעיף 4א גם קרובי משפחה של יהודי, עד רמת הנכד, זכאים לעליה אף שאינם יהודים.

כל זה עומד להשתנות בניד עפעף. סגן השר המיועד, אבי מעוז, ינחה, כך נראה, את אנשי נתיב להדק ולצמצם את קביעת היהדות של מבקשי עליה רבים. הוא ידרוש להעבירם "בירור יהדות" כמקובל בבתי הרבניים בישראל (ראו למשל כאן) הם לא יוכרו כיהודים ולפיכך גם בני משפחתם לא יזכו לעלות לארץ. קל ופשוט.

לא רק יהודי בריה"מ לשעבר לא יוכלו לעלות, רבים ממבקשי העליה מארצות המערב לא יוכלו לעמוד בדרישות הגבוהות של הרבנות להוכחת יהדות. כל עולה חדש או צאצא של עולים שמבקש להתחתן ברבנות צריך לעבוד קשה מאוד כדי להוכיח את יהדותו. ללא קשר לגיור, יהודים המזוהים עם הזרמים הלא-אורתודוקסים בארה"ב למשל לא יוכרו כיהודים מפני שהרבנות לא תכיר במכתב של רב הקהילה שלהם.

כך יבוא לסופו עידן. רק יהודים אורתודוקסים יורשו לעלות לארץ כי רק הם יוכרו כיהודים. אם בהמשך עוד יחוקק חוק גיור קשוח, לא תסריט בלתי אפשרי, תתבטל למעשה כל אפשרות לגיור ממשי בישראל והעם היהודי יצומצם לאישורה של הרבנות הראשית או בתי הדין החרדיים.

ואם לא די בזה, עמיחי אליהו מעוצמה יהודית צפוי להתמנות לשר לענייני מורשת שבאחריותו המקומות הקדושים, וכבר אפשר לתהות אם יבטל את פשרת הכותל – והאזור של רחבת ישראל יהפוך להיות חלק מהכותל האורתודוקסי; לפי ההסכמים שר או סגן שר במשרד התפוצות יהיה מש"ס או יהדות התורה, וסביר להניח שלא יבקר בקהילות הלא-אורתודוקסיות בעולם.

זוהי רק ההתחלה של העמקת הקרע בעם היהודי.

השארת תגובה