"נערי הגבעות לא מאמינים במדינה, לכן נאבקים בה ובצבא"

יאיר שלג הסביר בריאיון לרדיו רק"ע מה באמת עומד מאחורי אותה קבוצה אלימה שפולשת לבתים בכפר קוסרא, פעם אחר פעם, ולמה המדינה לא מגיבה כמו שצריך
יאיר שלג הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן, עורך כתב העת של המכון, "אופקים" וכן עיתונאי, סופר ופובליציסט. שלג הוא חבר מערכת העיתון “מקור ראשון“ ובעל טור קבוע.  הוא מלווה מזה שנים את העולם הדתי־לאומי. בעבר שימש כתב בעיתון “נקודה“ והיה חבר הנהלת מערכת עיתון “הארץ“. בין ספריו ניתן למצוא את הספרים: “הדתיים החדשים“ (בהוצאת כתר, 2000), המתעד תהליכים מרכזיים בחברה הדתית לגווניה. בשנת 2010 יצא לאור ספרו

11

יאיר שלג, עמית מחקר במכון הרטמן, התראיין לרדיו רק"ע בעקבות האירועים בקוסרא – שם קבוצה של נערי גבעות פלשה פעם אחר פעם לבתים בתוך הכפר הפלסטיני ותקפה תושבים. שלג התייחס למניעים האידיאולוגיים של הצעירים ותקף את חוסר המענה מצד המדינה.

"יש לנו פה בעצם תופעה של לאומנות וימניות פוסט-ציונית", אמר שלג. "זו קבוצה שלא מאמינה במדינה ולכן היא מתעמתת כל הזמן עם המדינה, ובהקשר הזה עם צבאה. היא רוצה לקדם את הלאומיות היהודית, אולי יותר נכון לומר לאומניות יהודית, באמצעים פוסט-מדינתיים, כלומר מעבר למדינה".

שלג הוסיף כי מדובר ב"חבורות של צעירים בני 20 פלוס שהם לא לגמרי אפויים ועקביים. באופן כללי, יש להם איזו מחשבה רומנטית שהאנרכיה תעזור והאמצעים שלהם, האנרכיסטיים, יעזרו יותר מאשר המדינה שכובלת את עצמה ולא מאפשרת לעצמה להגיב כראוי לטרור".

"השאלה הגדולה שכולם שואלים את עצמם בעולם – זה איך צה"ל מסוגל להתמודד בו זמנית עם שבע חזיתות, אבל לא מסוגל לפנות כמה צוציקים?", הדגיש שלג. "התשובה היא שכנראה אין מספיק רצון לעשות את זה. ברור שצה"ל מסוגל, אבל אין רצון פוליטי לעשות את זה. בטח לא בתקופת בחירות".

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics