תמכו בנו
ט"ו בשבט – יום הולדת לכנסת
שיעור חינוך בנושא הכנסת. מתאים גם ליחידה לכיתה ח' בספר "שונים ומשנים את העולם" | כתבה: יעל גרוס רוזן

כנסת ישראל

בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת – "האספה המכוננת" כפי שנקראה בעת הקמתה.בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), ראש השנה לאילנות, התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האספה המכוננת. רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מהשפלה, ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה היה מאז חלק ממסורת חגיגות יום-ההולדת של הכנסת.

יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית-המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא "הכנסת".מתוך אתר הכנסת

בימים האחרונים סיימה הכנסת ה-20 את תפקידה, ואנו ניצבים לפני בחירות, אירוע שמעמיד את הכנסת ונבחריה במרכז החדשות. לקראת ט"ו בשבט, יום ההולדת של הכנסת, נתבונן על בית הנבחרים הישראלי וננסה להכיר את הכנסת כמוסד מרכזי של הדמוקרטיה הישראלית.

למורה: פעילות זו מתבססת בעיקר על מידע מתוך אתר הכנסת: https://www.knesset.gov.il. באתר זה ניתן למצוא מידע רב על ההיסטוריה של הכנסת ושל חברי הכנסת, על הפעילות הפרלמנטרית, חוקים והצעות חוק וכן סיור וירטואלי בכנסת. אנו ממליצים להכיר את אתר הכנסת ולנצל אותו כמקור מידע.

פעילות פתיחה:

באתר הכנסת ישנם שמות ותמונות של כל 120 חברי הכנסת היוצאת. הכנסו לאתר, עברו על התמונות והשמות, ובדקו:

  • כמה מן בשמות מוכרים לכם?
  • על מי לא שמעתם מעולם?
  • איזה מחברי הכנסת עוסק בחקיקה שקשורה לאיזור המגורים שלכם?
  • באיזו ועדה פעל חבר כנסת לחוקק חוקים שיסייעו לבני נוער?

שאלה לדיון:

רשמית מוגדרת הכנסת כרשות המחוקקת. האם נגזר מכך שתפקידה היחידי הוא לחוקק? מה עוד ניתן לצפות מבית הנבחרים הישראלי?

חלק ראשון: תפקיד הכנסת

על פי המשנה במסכת אבות, שלטון החוק הוא בראש ובראשונה אמצעי למניעת אסון: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" (משנה אבות, ג', ב')

המשנה מנסחת את הצורך בצורה שלילית. לפניכם שני נאומים מדברי ימי הכנסת – כיצד הנואמים עונים על השאלה? מהו לדעתם תפקידה של הכנסת מלבד חקיקה?


1. נאום יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק ביום הולדתה הראשון של כנסת ישראל:

יוסף שפרינצק
יוסף שפרינצק

"לא קלה היא המלאכה בישראל להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת מתמדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי.

הולכת ומשתרשת העבודה המשותפת המתמדת בכנסת, ולא פעם היו לנו במשך השנה לא רק מסקנות מכריעות, כי-אם גם שעות גדולות של התלכדות והתרוממות הרצון העברי המאוחד. כמובן, לא עלינו לשבח את עצמנו ולעסוק בהערכת פעולתנו. ״דברי הכנסת״ מספרים זאת לבוחרינו ועל-פיהם יעריך העם את פעולת נבחריו. אולם נדמה לי, שרשאים אנו להעלות עוד תרומה אחת שהשתדלנו לתרום לשיפור חיי העם.

מטרתנו הכללית והמאחדת הרי ברורה היא: להגשים את דבר קיבוץ הגלויות, לבצר את סדרי המדינה ובטחונה ולקבוע יסודות משופרים של חיים ישרים, טהורים וצודקים בארץ זו – ארץ האבות, הנביאים והבנים החלוצים של ימינו. אולם בעבודתנו להשגת מטרתנו ישנה עוד משאלה אחת יסודית: שחיינו יהיו חיים של כבוד ושל טוב-טעם.

במשך השנה הראשונה לקיומה של הכנסת השתדלנו להשרות יחסי כבוד וטוב-טעם בוויכוחיה, סדריה וראשית מנהגיה של העבודה הפארלאמנטארית שלנו. ובזאת בעיקר, כך נדמה לי, רכשנו את הוקרת העם לכנסת שלנו ואת חיבת האומה בתפוצותיה.יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת הראשון, מתוך אתר הכנסת

  • איזו מטרה מבין אלו שהגדיר שפרינצק עדיין צריכה לעמוד לעיני נבחרי הכנסת ה-21 לדעתכם?

ודאי שלא חסרו גם פגימות, שעות רוגז פוגם, אולם המנצחת היתה הכוונה הכללית לתת כבוד ותפארת לבית המחוקקים העברי. וכשאני מדבר זאת מונחות לנגד עיני שורות אחרות ממכתב שהגיע אלי. המכתב נכתב בשם קבוצת נערים ונערות, הקובלים על קשיי הכניסה לישיבות הכנסת:

״אין אנו מבינים מדוע תשולל מאתנו זכות הכניסה לישיבות נבחרי-העם. לכל מקום שנקרינו במצור ובקרב, בימי שלום כבימי מלחמה, בתקופת הקרבות, אנו היינו המקשרים והעברנו את לפידי הגבורה מכל קצווי המדינה; ועתה אין נותנים לנו לשמוע את דבר נבחרי- העם!

אנו תלמידי הכתות התיכוניות המתכוננים לעתיד, אנו, "אזרחי המחר"; רוצים עכשיו להתחיל ללמוד את בעיות המדינה שלנו״.

רבותי! לא רק עבודת ההווה הגדול בידינו, כי-אם לעינינו צריכים להיות גם ״אזרחי המחר״; לא רק הבוחרים בסיעות ובמפלגות, כי אם גם אלה ״המקשרים״ ומבקרים את עבודת הכנסת הראשונה לישראל – ומשום כך התרומה לחיי כבוד וטוב-טעם כה חשובה בהליכותיה של הכנסת."יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת הראשון, מתוך אתר הכנסת

  • מה הוא טיב היחסים הנכון בין האזרחים לנבחרים ע"פ שפרינצק? מה דעתכם?
  • ישנם כיום בני נוער שמעורבים בעבודת הכנסת. איזו פעילות אתם עשיתם עד היום במסגרת היותכם "אזרחי המחר"?

2. נאום נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בפתח מושב החורף של הכנסת ה-19

הנשיא ראובן רובי ריבלין
הנשיא ראובן רובי ריבלין

מכובדי, אני זוכר, כמו היום, את הישיבה הגורלית בה הכריעה הכנסת על פינוי גוש קטיף. הכרעה שהייתה כחתך בבשר החי. אני זוכר איך חיים אורון, ג'ומס, שתמך והאמין במהלך בכל מאודו, נפל על צווארו של צבי הנדל מסיעת האיחוד הלאומי תושב גוש קטיף, ובכה עמו. המחזה הזה של שניהם, שמתאבלים ובוכים יחד, היה רגע מכונן בתולדות הכנסת והציונות. החיבוק האמיתי, הבלתי מזויף והבלתי משווק, שאולי אפילו לא צולם בין שניים מבין מי שהיו חבריה של הכנסת הזאת; שניים מהאידיאליסטים שבחבורה שמייצגים עמדות קוטביות כל כך בתפיסה הציונית; שניים שלכאורה רחוקים כל כך ועם זאת אחים. ייחלתי בעבר ואני עדיין מייחל שהחיבוק הזה יטביע את חותמו כאן בכנסת לשנים ארוכות.

… מכובדי, יושבים כאן יחד נציגי השבטים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. הגעתם לכאן לאחר שאזרחי ישראל הביאו כל אחד, את חלומו הוא לקלפי. חלומות רבים ולא פעם סותרים. גם אני יודע חווית מיעוט פוליטי מהי. גדלתי והתחנכתי בתנועה אשר עמלה שנות דור לשכנע את העם בצדקת דרכה ולא נפלה רוחה גם כשתורתה נדחתה פעם אחר פעם. מי שמאמין בצדקת דרכו אינו נרתע מכישלונות ואינו חושש להיות מיעוט. הוא ממשיך להאמין, להיאבק ולנסות לשכנע. אך לעולם- יכוף את ראשו בפני פסק דינה של הדמוקרטיה. עלינו לזכור שכאשר חברה רווית מחלוקות כמו החברה הישראלית לא מצליחה למצוא חוט של שיח מכבד ובסיס של ערכים משותפים ומוסכמים- היא עשויה להידרדר אל פי תהום.

חבריי, עם התכנס המושב השלישי של הכנסת הזאת, אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לזכור את החיבוק ההוא, של ג'ומס והנדל. דווקא בתוך מערכת חברתית כמו שלנו שבה מרקם היחסים בין הקבוצות עדין כל כך, עלינו להפנים את הסכנה שבשיח חסר אחריות את הסכנה שבשיח קשה ואטום. איננו יכולים להרשות לעצמנו התכנסות והתבדלות של כל מחנה בתוכנו. אנחנו מוכרחים למצוא את הדרך, את השפה ואת המילים שבאמצעותם נוכל להתמודד עם המתחים הקשים בינינו. אני מבקש מכם למצוא עבורנו, עבור כולנו, מחדש את המילים.הנשיא ראובן רובי ריבלין, פתיחת מושב החורף של הכנסת ה-19

  • על פי הנשיא, אילו אתגרים נשארו מאז הכנסת הראשונה?
  • במה שונה האתגר שמציב רובי רבלין לחברי הכנסת?
  • באיזה תחום הכי דחוף לחברי הכנסת למצוא דרך ושפה לדעתכם?

חלק שני – מעורבות האזרחים

העובדה שיש לנו נציגות אינה פוטרת את האזרח ממעורבות במה שנעשה במציאות הפוליטית. על מנת לשמר את השלטון הדמוקרטי על האזרח לגלות אחריות ומעורבות:

סימנו הראשוני של האזרח הטוב הוא רגש האחריות… אינו משליך יהבו על אחרים ואינו מסתתר בצלם של אחרים. ואף אינו עושה לפי פקודה בלבד, הוא אדם ולא חלק של מכונה. יוצא שהוא משתדל גם להבין. אין אדם אחראי אם אין לו ידיעות על הענין הנידון. הוא צריך להבין מה שהוא אחראי לו, ואין מבינים אלא אם כן יודעים. מכאן ההדגשה הדמוקרטית על החינוך.האזרח צריך ללמוד…  לא די בידיעות. האחראי צריך גם לשקול. עליו להבין איך להשתמש בידיעות שקיבל ובעזרתן לחרוץ משפט. והמשפט צריך להיות משלו. יהיה חכם רק אם יבין מדעתו. הוא רוצה לשכנע אחרים? ילמד תחילה לבדוק את הענינים בעצמו.

… לאחרונה, יהיה גם סבלן. אינו יחיד אפילו במשפחתו, ומה גם בחברתו ובעמו. עולמו של הקב"ה רחב ומגוון, ובתוכו גם גיוון של דעות. על האזרח אפוא ללמוד להקשיב. מה שהוא דורש מאחרים כלפי עצמו, ידרוש מעצמו כלפי אחרים.פרופ' חיים יהודה רות, שלטון העם על ידי העם – רעיונות יסוד בדמוקרטיה, הוצאת יבנה, תש"ט

  • מה היא הדרישה המרכזית מהאזרח לפי הכתוב פה?
  • האם גם לדעתכם זו המשימה הכי חשובה לאזרח מעורב?

משימת סיכום

דמיינו שלקראת הכנסת הבאה, פותח יו"ר הכנסת שני קווי טלפון מיוחדים להסללת עבודת הכנסת:

  • קו א הוא קו החלומות בו כל אזרח מוזמן להציע חוק שיגשים חלום וישנה לטובה את חיי אזרחי ישראל.
  • קו ב הוא קו התקנון בו כל אחד מוזמן להציע הצעה לתקנון התנהגות חברי הכנסת כך שתהיה לחכ"ים אפשרות לבצע את שליחותם בצורה הטובה ביותר

חלקו את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תחליט איזו הצעה היא מגישה לכל אחד מהקווים. את ההצעה הנבחרת יקליטו התלמידים וישלחו בקבוצת הווצאפ הכיתתית. כל הודעה צריכה להיות באורך מקסימלי של דקה.