תמכו בנו
קִינָה עַתִּיקָה מְאֹד – קדיש בין מסורת לחידוש
שיעור על תפילת הקדיש המסורתית ועל החידושים שנעשו לה | כתבה: יעל ליפשיץ

כתב יד קדיש

לקראת יום הקדיש הכללי, החל בעשרה בטבת ומציין את זכרם של קורבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודע, אנו מבקשים להתמקד בתפילת הקדיש. הקדיש, תפילה עתיקה בשפה הארמית, נאמר בדרך כלל בהקשרים של אבל וזיכרון ונשמע באירועים לאומיים ופרטיים.

לגבי הקדיש קיימות תחושות ודעות מעורבות, הנעות בין התרגשות וחיבור לזרות וניכור. בשיעור זה אנו מבקשים להתמקד ולהעמיק במשמעות התפילה הזו, ובתחושות ובמחשבות שהיא מעוררת. כמו כן, נדגיש מגמות של חידוש בתוך המסורת – תפילות קדיש אלטרנטיביות שהתעצבו וממשיכות להתעצב. נברר מה משמעות החידוש בהקשר זה, ומה יחסינו כלפיו.

מה לי ולקדיש הזה?

הקדיש היא תפילה עתיקה הנאמרת ע"י האבלים לאחר פטירת הקרובים ביותר: הורים, אחים, ילדים ובני זוג. לרוב נאמר הקדיש ע"י בן משפחה מן הדרגה הקרובה ביותר. הקדיש נאמר בטקס הלוויה והקבורה ולאחר מכן בהזדמנויות שונות שבהן האבל מתפלל. בשל חשיבותה, נאמרת תפילת הקדיש במניין. תפילה זו זכתה למקום כה חשוב בקרב העם היהודי, עד כי גם רבים שאינם נוהגים ללכת לבית הכנסת דרך קבע, משנים ממנהגם בשנה שלאחר פטירת קרובם והולכים לבית הכנסת לצורך אמירתה.

במליאה:

  • האם יצא לכם לשמוע את תפילת הקדיש? מתי? (תארו את המעמד וההקשר, מי קרא את הקדיש, איזו אווירה הייתה).
  • מה אתם יודעים או מה שמעתם על תפילה זו?
  • אילו זיכרונות יש לכם הקשורים לקדיש?
  • אילו תחושות או מחשבות התעוררו בכם למשמע התפילה? זרות? צער? מבוכה? התרגשות?

צפו בבלוג של גל, המתאר את מותו של סבא שלו ואת הוויכוח שפרץ בין אביו לבין סבתו בנוגע לקריאת הקדיש.

  • התייחסו לנימוקים של אבא של גל ושל סבתו בנוגע לקריאת הקדיש. מהו הנימוק של כל אחד מהם ואיך זה משפיע על גל?
  • בחרו עמדה אחת מבין השתיים (סבתא או אבא) והוסיפו לה עוד טיעון משלכם, בנוסף לטיעון בו משתמשת הדמות.
    (לדוגמה, סבתא של גל טוענת שצריך לקרוא את הקדיש על מנת לכבד את זכרו של סבא אהרון, כי זה מה שהוא שרצה. איזה טיעון נוסף, לדעתכם, יכול לבסס את עמדתה?)
  • סבתא של גל תובעת ממנו שיקרא את הקדיש לזכרו של סבא שלו, לאור סרובו של אביו. מה אתם הייתם עושים במקומו ומדוע?

קריאת הקדיש

גל מחליט ללמוד ולהבין את תפילת הקדיש לפני שיכריע אם להקריא אותה במועד האזכרה לסבא שלו. נצעד בעקבותיו:

קראו את הקדיש פעם אחת בכיתה בקול בנוסח הארמי ולאחר מכן בתרגום לעברית.

הערה למורה: רצוי לקרוא לאט ולחלק את התפילה לחלקים.

אנחנו מציעים לאפשר לבטא מנעד תגובות רחב כלפי הקדיש. זו תפילה שמהללת ומשבחת את האל ואת העולם שברא. עבור מי שלא מאמין זו אמירה חסרת משמעות. כמו כן, קל להבחין, כי אין התייחסות לצערם וכאבם של האבלים ולזיכרונו של האדם שנפטר. בנוסף, השפה הארמית יוצרת לעיתים קרובות ניכור. יחד עם זאת, תפילה זו השתרשה בקרב רוב קהילות ישראל וגם בימינו, רבים מייחסים לה חשיבות ומשמעות ואינם מוכנים לשנותה. חשוב בעינינו להדגיש את המתח הזה, לתת מקום לכל אחת מהתחושות ולנסות לברר אותן.

אביגדור שנאן מתייחס לפער בין ההתקבלות של הקדיש לעובדה שזו תפילה מורכבת בשפה זרה:

לא ראיתי רבים שיוותרו על אמירתו של הקדיש בלוויה או בטקס זיכרון ציבורי, גם אם מילותיו אינן מובנות וגם אם קשרו אל השכול והאבל איננו ברור כלל. לא התוכן הוא כאן העיקר, אלא המסגרת, התחושה שכך הגיבו דורות על גבי דורות כלפי סיטואציה אנושית וכואבת… זה סוד קסמו של טקסט, שמהדהדים בו זכרונות היסטורים קשים ושסתימותו הלשונית, דווקא מוסיפה לו לווית חן.אביגדור שנאן, יתגדל ויתקדש, בתוך אתר הזמנה לפיוט

נוסח הקדיש:

הנוסח הארמי
תרגום
[אבלים אומרים:] יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא
יתגדל ויתקדש שמו הגדול

הקהל עונה: אמן

[אבלים:] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה
וִיקָרֵב מְשִׁיחֵה.
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי
דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל,
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
.
בעולם שברא כרצונו,
וימליך מלכותו, ויצמיח ישועתו
ויקרב את משיחו.
בחייכם ובימיכם ובחייהם
של כל בית ישראל,
במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן.
[קהל:] אמן. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ
לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא
.
אמן. יהי שמו הגדול מבורך,
לעולם ולעולמי עולמים.
[אבלים:] יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר
וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל,
שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא.
יתברך וישתבח ויתפאר
ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל,
שמו של הקדוש ברוך הוא.

אמן

[אבלים:] לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא
תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא
דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
למעלה מכל הברכות השירות
התשבחות והנחמות,
שאנו אומרים בעולם, ואמרו אמן.

אמן

[אבלים:] יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן
יהא שלום רב מן השמיים, וחיים טובים
עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

אמן

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אמן


בזוגות: התייחסו לשתים מתוך השאלות:

  • אלוהים עומד במרכז הקדיש. מה מאפיין את המילים המתייחסות אליו?
  • מהו המכנה המשותף שלהן?
  • בהנחה שהקדיש היא תפילה הקשורה למוות של אדם, מה חסר בה?
  • מצאו בתפילה מילים או בקשות שאתם יכולים להזדהות איתן, או מילים הגורמות לכם הסתייגות וריחוק. הסבירו מדוע מתעורר בכם יחס זה.
  • מלבד הברכות לאלוהים יש בסוף הקדיש חלק נוסף. במה הוא עוסק? מה דעתכם על היחס בין מספר המשפטים המוקדשים לאל, ומספר הברכות לקהילה ולעם?

קדיש אלטרנטיבי

תפילת הקדיש מעוררת במקרים רבים תגובות רגשיות עזות, גם בשל ההקשר בה היא נאמרת (שכול ואבלות) וגם בשל השפה בה היא כתובה (ארמית) ויחסה המהלל והמשבח את האל.

הצורך וההכרח לומר מילים או תפילות לזכרם של יקירים שנפטרו וחוסר הנוחות מתפילת הקדיש, גרמו ליצירות תפילות קדיש אלטרנטיביות. תפילות השומרות על זיקה לקדיש המקורי, אך משנות את השפה, ההקשר ומושא התפילה. תחושת המבוכה וחוסר הנחת הנקשרות לתפילת הקדיש המסורתית, עולות מהעדות הבאה:

בן דורנו, המאבד אחד מהוריו או חבר קרוב לליבו – שני מיני יתמות יורדים עליו. האחד בהילקח ממנו אחד מיקיריו. השני… שהוא איבד את צורות הביטוי, את אוצרות הלשון, את המורשה הרוחנית שבאמצעותם נהגו אבות אבותיו לתת ביטוי לאבלם. יתמות אחת היא יתמות מאדם, השנייה – ממסורת.אוריאל טל, 'קדיש-יתום', מתוך תום ותהום, תפילת הקדיש בספרות העברית, עמ' 33

  • קראו את תפילת הקדיש האלטרנטיבי שנכתבה ע"י יגאל תלמי מקיבוץ משמר העמק. מהו הדבר העיקרי אותו היא מחדשת?
  • מה דעתכם על חידוש/ שינוי זה?

קדיש מקיבוץ משמר העמק / יגאל תלמי

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵה רַבָּה
יְהִי זִכְרְךָ, (שם הנפטר.ת), שָׁמוּר אִתָּנוּ לְיָמִים
וּדְמוּתְךָ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ לִזְמַנִּים,
שֶׁהָיִיתָ עֶצֶם מֵעַצְמֵנוּ, בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵנוּ,
חָבֵר(ה) לְדֶרֶךְ, אָח(ות) וָרֵעַ(ה) לַבַּיִת הַזֶּה,
בְּצַעַר וּבְשִׂמְחָה, בִּידִידוּת וּבְאַהֲבָה,
בַּחוֹל וּבְשַׁבָּת, בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת.
יְהֵא טַל וּמָטָר עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה
וּבִרְכַּת מַעֲשֶׂה עַל יוֹשְׁבָיו
וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
יְהִי שָׁלוֹם בְּחוֹלֵנוּ וּבְחַגֵּנוּ,
שַׁלְוָה בַּחֲצֵרֵנוּ וּבְבֵיתֵנוּ.
יְהֵא שִׁמְךָ חָקוּק בְּסֵפֶר חַיֵּי הַבַּיִת הַזֶּה.
יְהִי זִכְרְךָ בָּרוּךְ!

מחבר התפילה פותח את תפילת הקדיש שלו ב- "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵה רַבָּה". מדוע לדעתכם הוא בוחר בשורה הפותחת גם את תפילת הקדיש המסורתית?

  • האם תפילה כזו יכולה להתקבל בחוג המשפחה שלכם? הסבירו.
  • האם אתם מקבלים את הביקורת הבאה? מה הייתם עונים לקביעה הזו?

ניצבת, לדעתי, לפני אנשים חילוניים רק אחת משתי האפשרויות: לומר את 'הקדיש' כמות שהוא, בלי שים לב לתוכנו, משום שמנהג ישראל עתיק הוא ותוגתו של ה'קדיש', מתמזגת ומשתלבת באווירת האבל, או לא לומר אותו כלל. אך איננו רשאים לקחת את 'הקדיש' המקודש באמונתם הדתית של מיליוני יהודים במסע הדורות, ולעשותו הכרזה על 'תפארת האדם'.מאיר איילי, "בוראים להם אלוהים חדש", בתוך: חינוך יהודי וחקר המקורות, עמ' 119-120

למורה: מאיר איילי מתייחס במאמרו לקדיש האלטרנטיבי של קיבוץ יגור. בעיתון "דבר" התפרסם במרץ 1971 מכתב תשובה למאיר איילי מאת חבר קיבוץ יגור שמזדהה בשם ז.ר.

עוד על תפילות קדיש אלטרנטיביות בקיבוצים במאמרה של הרבה פרופ' דליה מרקס, תפילת הקדיש בתנועה הקיבוצית .

מה בוחרים וכיצד בוחרים? – במליאה:

  • במידה וגל היה פונה להתייעץ איתכם האם לקרוא את תפילת הקדיש לזכרו של סבא שלו, מה הייתם מייעצים לו, לאור מה שלמדתם?
    התייחסו לנימוק מרכזי אחד.