/ תוכנית בארי

שיעור זה הוא חלק מהקורס "מבוא לקבלה" בהנחיית ד"ר מלילה הלנר אשד. לחזרה לקורס לחצו כאן.

לחזרה לסדרת הקורסים המצולמים של תוכנית בארי לחצו כאן.

קישור לשיעור

תקציר

שיעור זה מוקדש להיכרות עם ספר הזוהר, הנחשב ל"יהלום שבכתר" של ספרות הקבלה והיצירה המיסטית בימי הביניים. מלילה הלנר אשד משרטטת בשיעור קווים לאפיון ספרות הזוהר:

1. התקבלות ספר הזוהר: ספר הזוהר מופיע בתור מגילות קטועות שמופיעות על במת הספרות היהודית בסוף המאה ה-13 (לא ברור מי חיבר אותן). תוך 200 שנה ספר הזוהר נפוץ בכל תפוצות ישראל והופך להיות הספר השלישי בסמכותו על מדף הספרים היהודי לצד התנ"ך והתושב"ע.
2. המבנה של ספרות הזוהר: ספר הזוהר נדפס במאה ה-16 בכמה דפוסים. מהדורת דפוס מנטובה הוא הדפוס שאותו אנו פוגשים כיום, המכיל שלושה כרכים שמסודרים כמדרש על התורה וכתובים ארמית (כרך ראשון על ספר בראשית, כרך שני על ספר שמות, כרך שלישי על ויקרא, במדבר ודברים). ספרות הזוהר כוללת שני כרכים נוספים: כרך "זוהר חדש" בו מקובצים קטעי זוהר רבים שלא זכו להיכנס למהדורת מנטובה, וכרך נוסף "תיקוני זוהר", המכיל יצירה שהתחברה במאה ה-14 כתגובה לזוהר.
3. אופי הדרשות הזוהריות: הזוהר הוא אוצר בלום של מדרשים יצירתים על המקרא המפורשים על דרך הקבלה. הדרשות הזוהריות על הפרשיות אינן דומות לדרשות המצויות בקבצי מדרשי אגדה בספרות חזל, אלא מדובר במדרשים מיוחדים המדברים בשפת הקבלה. דרשות אלו קוראות אל תוך פסוקי התורה ומזהות בהם קשרים סמויים ומיוחדים אל כוחות של עולם האצילות האלוהי, עולם הספירות. הן מבקשות לפתוח את מרחב הסוד ולהבין את הצדדים הפועלים של האלוהות.
4. הסיפורים הזוהריים: לצד חשיבותו כאסופת מדרשים, ספר הזוהר הוא גם אסופת סיפורים שמעניקים לו את טעמו המיוחד ביותר. הספרות הזוהרית כוללת למעלה מ-400 סיפורים המתארים את עלילותיהם של חבורה מיסטית, הכוללת תשעה תלמידים שחיים את חייהם סביב המורה הנערץ והאהוב עליהם – ר' שמעון בר יוחאי.סיפורי הזוהר מתרחשים על פי רוב בדרך (סיפורי דרכים) או בהנהגה של גיבורי הזוהר (סיפורי לילה ושחר), שמתעוררים כל לילה אחר חצות ועוסקים עד השחר בלימוד מאוד מיוחד (כמנהגו של דוד המלך שהיה קם בחצות הלילה לקול נגינת הנבל והכינור להודות לה'). הלילה נתפס כמסגרת הזמן במציאות שבו הצד הזכרי והנקבי שבאלוהות נמצאים ביחסי אהבה והרמוניה. תפקיד המקובלים הוא להתייצב אל מול הזמן הזה ולראות את האפשרות של הרמוניה בעולם.הסיפורים מתעדים את ההתרחשויות והדרמות שקורים לתלמידי החבורה בגוף וברוח. לפעמים בתוך תהליך העלילה והדרשה הם מגיעים להתרוממות נפש, הפסוקים שהיו בהתחלה אטומים נפתחים ומגלים בפניהם משמעויות שלא היו שם קודם לכן, ושנחשבות למימד של הסוד. לא מדובר בגוף ידע סגור אחיד, אלא הסוד הוא משהו מאוד חי ומפכה של פרשנות הפסוקים שמגלה קשר אינטימי בין האדם והתורה, שיש בו רגעים של אקסטזה ויצירתיות בלתי רגילה. פעמים רבות התלמידים כה נרגשים ולא מבינים מה קרה להם והם חוזרים לר' שמעון בר יוחאי ומבקשים ממנו שיסביר להם מה קרה להם.
5. תפקיד המורה: ר' שמעון בר יוחאי מסביר לתלמידים (ולקוראים) את ההתרחשויות שחוו, את הקשרים בין המראות שראו התלמידים לבין הדינמיקות שמתרחשות בעולם האלוהי.
6. מחבר ספר הזוהר: הייחוס המסורתי של ספר הזוהר הוא לרשב"י מהמאה השנייה לספירה, אולם על פי המחקר ההיסטורי, מדובר ביצירה ימי ביניימית. ההנחה המחקרית הרווחת, היא שספר הזוהר נוצר במאה ה-13 בקסטיליה בצפון ספרד והיא לובשת כסות של חיבור עתיק. גרשום שלום סבר שרבי משה דלאון הוא מחברו של הזוהר, אולם קיימות השגות על כך במחקר העכשווי, המצביע על אוסף חיבורים עם אפיונים שונים הקיימים בספרות הזוהר, שקשה פסיכולוגית לדמיין שאותו אדם כתב את כולם. מתוך קריאה בתוך ספר הזוהר וסיפורי הזוהר, נראה שרשבי הוא לא כותב הזוהר, אולם ברור כי הוא הגיבור הגדול של הזוהר, שהכל סובב סביבו.
7. השכינה: דמות השכינה היא מרכזית ביותר בספר הזוהר, שעוסק בהנכחת השכינה בעולמנו. רשבי הוא גיבור העל בתור הדמות הגברית, ואילו גיבורת העל האלוהית היא השכינה, הצד הנקבי של האלוהות. שכינה מוכרת אמנם כבר בספרות חזל אבל בקבלה היא הופכת להיות הספירה האלוהית והיא הדמות האלוהית שמנוותת את העולם שלנו. הדמות האלוהית הזו אינה דמות מושלמת, אלא דמות שעוברת ייסורים, היא גולה ונמצאת עם בני אדם, שפוגשים אותה.
8. ספרות הזוהר פתחה מנעד שאפשר לדבר על העולם האלוהי כעולם בעל יסודות זכריים ונקביים שעורגים להיות יחד. הוא פתח את האפשרות לשוחח על העולם האלוהי בשפה אירוטית. כעל עולם שיש בו צער, תקוות, ועוד שכבות של המציאות שהן סמויות מן העין.