/ תוכנית בארי

שיעור זה הוא חלק מהקורס "מבוא לקבלה" בהנחיית ד"ר מלילה הלנר אשד. לחזרה לקורס לחצו כאן.

לחזרה לסדרת הקורסים המצולמים של תוכנית בארי לחצו כאן.

קישור לשיעור

תקציר

שיעור זה הינו שיעור מבוא לקבלה. חלקו הראשון של השיעור עוסק  בהסבר מושגי יסוד בתורת הקבלה. חלקו השני של השיעור מוקדש לתיאור היסטורי של התפתחות תורת הסוד והקבלה, כמפורט להלן.

חלק א – מושגי יסוד בקבלה:

• קבלה – תנועה היסטורית שראשיתה במאה ה-12 באירופה, ספרד וצרפת, שממשיכה לכיוונים שונים בהמשך. לתנועה תפיסות שמאחדות אותה ומייחדות אותה מתופעות אחרות כמו פילסופיה יהודית או חיבורים הלכתיים אחרים (תפיסת האדם, האלוהות, הקשר בין האדם והאלוהות, הרע, התורה, הלשון).
• תורת הסוד היהודית – מקורות ותעודות למן המקרא ולאורך ההיסטוריה של הקבלה המציגות תפיסות ורעיונות מיוחדים וחסויים שאינם מיועדים לכולם, אלא רק לאנשים בעלי איכות מסויימת שמסוגלים ללמוד אותם.
• מיסטיקה – מושג שמגיע מהיוונית ואח"כ מהלטינית ושייך למדע הדתות, כיוון שמתייחס לתופעה רוחנית ודתית שקיימת בכל הדתות. הגדרה מצמצמת של מיסטיקה: מתייחסת למגמות ולפרקטיקות (הנהגות החיים), של אנשים שתרים אחר חוויה מועצמת של הקדוש בחייהם (אלוהים / דמויות אלוהיות / הדבר החשוב ביותר שנמצא במערכת ערכים של דת). מדובר בפנייה וולנטרית, שמגיעה מתוך הלב, מתוך געגוע ותשוקה לקשר עם הדבר הקדוש. משהו שלא מחוייב על ידי הדת הנורמטיבית כפי שאנו מבינים אותה.
• אזוטריקה – מושג השייך לרעיון של סודיות. מדובר בגופי ידע שיש הגבלות ברורות על ההפצה שלהם.

חלק ב – תיאור היסטורי של הקבלה:

• המקרא – במקרא מצויים טקסטים בהם אדם מוסר עדות על חווית קרבה עזה לאלוהים, והם הופכים להיות שפת התשתית של הקבלה שממנה מתפתחים ערוצים בתורת הסוד (יחזקאל, ישעיהו, חבקוק, כמה מקומות בשמות). טקסטים אלו כוללים ראיה של אלוהים, תיאור המרכבה עליה האל רוכב (יחזקאל), או ההיכל השמימי שבו האל יושב.
• העולם הבתר מקראי – תקופת חז"ל (מאה שנייה עד חמישית): במשנה ובתלמודים מצויה חשיבה על אופן מסירת גופי ידע קבליים. כך למשל המשנה במסכת חגיגה (ראו מקור 1) – מזכירה גופי ידע בנושאי עריות (עניינים שקשורים למיניות) שאסור לדרוש אותם ביותר משלשה אנשים. גוף ידע בנושא 'מעשה בראשית' (תיאוריות ותפיסות לגבי הבריאה של המציאות, אופן הבריאה, הזמן שלה, האפיונים שלה) שאסור לדרוש ביותר משניים. וגוף ידע בנושא 'מרכבה' (מבנה העולם האלוהי) שאין למסרם אלא אם כן מורה מזהה תלמיד שמתאים להעביר לו את הידע הזה.גם בתלמוד מצוים קטעי סוד. דוגמא לכך היא הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס האלוהי. ורק אחד מהם, ר' עקיבא, הצליח לצאת בשלום.
• ספרות היכלות וספרות יורדי מרכבה – אוסף חיבורים קטנים. חלקם מתארים מסעות שמיימים של אנשים שעוזבים את הגוף החומרי ויוצאים למסע בתוך היכלות האלוהות. חלק אחר של הטקסטים קשורים באברי גוף עצומים שמתארים את הגוף האלוהי.
• ספר יצירה – זמן ומיקום חיבורו אינם מוגדרים לחלוטין. ספר קטן מאוד שמתאר בדפים ספורים את אבני הבניין של המציאות (כ"ב אותיות ועשר ספירות). היצירה הזו נתפסה בתור יצירה שמתארת את המציאות כמעיין משהו מדעי או כיצירה מיסטית (מתארת עולם שבמרכזו מצוי האל כאחדות וכל הריבוי יוצא מתוך האחדות ושב אליה).
• ימי הביניים – תקופת השיא של הקבלה. פרופ' יוסף דן הגדיר ארבעה זרמים שמתפתחים במקביל במאות ה-12 וה-13: 1. בעלי התוספות, 2. הפילוסופיה היהודית, 3. חסידות אשכנז, 4. הקבלה.ראשית הקבלה מתרחשת בצורה רבגונית הכוללת מסורות סוד באשכנז, בצפון צרפת, בגירונה, בקסטיליה.
  • חסידות אשכנז – תנועה ספרותית ורוחנית שפורחת במחצית השניה של המאה ה-12 וראשית המאה ה-13 באזור נהר הריין (גרמניה כיום). דמויות מרכזיות: ר' שמואל החסיד, ר' יהודה החסיד, ר' אלעזר מוורז. מדובר בחסידות קיצונית, אנשים שנוטלים על עצמם דרכי סגפנות, דרכי תשובה, ריטואלים, תפיסת מוסר מסויימת ולצד זאת עוסקים בפיתוח תורת סוד קדומה של ההיכלות. בתשתית החסידות ניצבת תפיסה אנטי רציונליסטית, שעל בסיסה מתפתחות תפיסות מעניינות על מלאכים ואלוהות. הם גם מתארים מצבים של דבקות באלוהות.
  • ראשית הקבלה – ספר הבהיר נחשב במחקר לחיבור הקדם קבלי הראשון. מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה. הספר כתוב כמדרש על יחסים בין מורה לתלמידים, עם המון משלים. החיבור הראשון שמכיל את הסמלים של עשר ספירות וכוחות אלוהיים, תיאור השכינה ככח אלוהי נקבי ודיבור על יסודות של טוב ורע בתוך תוככי עולם האלוהות. שפה קבלית חדשה שמתחילה להפציע.
  • ראשית הקבלה כתנועה היסטורית, מתרחשת במאה ה-12 עם הקמתם של בתי מדרש קטנטנים בפרובנס שבדרום צרפת, שמתוכם מתחילה מסירה של סודות בקצרה ובתמצות.
  • השלב הבא הוא בגירונה, עם הקמת מרכז הקבלה הראשון בספרד – פעילות ענפה של מקובלים חשובים במחצית הראשונה של המאה ה- 13 (תלמידים של ר' יצחק סגי נהור ור' עזרא ועזריאל מגירונה), ביניהם גם הרמב"ן, מנהיגה של יהדות ספרד הצפונית.
  • הקבלה מגיעה לפריחה עצומה בסוף המאה ה-13 בקסטיליה, שבצפון ספרד. אוסף מקובלים מגיעים לקסטיליה ושם מתחברת היצירה הקבלית החשובה ביותר ימי הביניים: ספר הזוהר. שיאה היצירתי של השפה הקבלית על האלוהות מצוי בספר הזוהר. נוצרת שפה חדשה על אודות האלוהות כמימד מרובה איכויות (ולא כדמות מלך שיושב על כסא רם ונישא). האלוהות נתפסת כאחדות אלוהית נשגבת שמתוחה נאצלים כוחות אלוהיים שונים. מדובר בעולם שלם שנקרא עולם האצילות (10 הספירות) והוא האופן שבו בני האדם יכולים להתקשר לעולם האלוהי.
  • הרעיון המרכזי של תפיסת העולם הקבלית הוא שבני האדם יכולים להשפיע על העולם האלוהי. הם אחראים ליצירת מצב הרמוני בתוך העולם האלוהי כדי שמתוכו ישפע שפע ברכה לתוך עולמם.שני מושגי מפתח חשובים בהקשר זה:
    • תיאוספויה – תפיסת האלוהות.
    • תיאורגיה – המימד האקטיבסטי של אופן הפעולה של האדם על האלוהי.
• קבלת צפת – אוסף מקובלם מאוד חשובים שמחברים בין תפיסות סוד שונות מכל העולם.דמויות חשובות: ר' משה קורדברו. ר' יצחק לוריא (האר"י) – מפתח תפיסת עולם מורכבת ביותר שמתארת תהליכים דינמיים באלוהות והקשר שלהם להשלמת המציאות והגאולה.
• חסידות – דמותו הכרזימטית, הרוחנית והמיסטית של הבעש"ט הופכת להיות האור הגדול שממנו מתפשטת הקבלה לחסידות. החסידות עושה פסיכולוגיזציה של הקבלה על ידי שהיא מעבירה את השפה המטה פיזית שהקבלה מפתחת אל תוך נפש האדם פנימה.
• הקבלה ממשיכה להתפתח גם כיום – הנוכחת העכשווית של הקבלה מאוד מעניינת כי היא נמצאת בכל המנעד שבין ניו אייג'יות קבלית לבין קבוצות כיתתיות שעוסקות בצורה מסויימת בקבלה, לבין עולם המחקר של הקבלה, לבין קבוצות שמבקשות לחיות חיים של שפת הקבלה או תפיסה ניאו קבלית בעולם העכשווי שלנו.

מקורות נלווים

1. משנה, מסכת חגיגה א:ב
   אין דורשין בעריות בשלשה.
   ולא במעשה בראשית בשנים.
   ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.
   כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור.
   וכל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם.